3 תשובות
אמא כי זאת אמא!
מייקל ג'קסון, הבנאדם פשוט אגדה, כל הדברים המדהימים שהוא עשה, השירים המדהימים שלו, התרומות.. פשוט הכל. אני לא אחפור עוד על הבנאדם המקסים הזה, אני רק אגיד שהוא מדהים ואגדי. (':
יש 3 אנשים שאני מעריך ומכבד ברמה מטורפת:

ג'ים מוריסון, קוורתון וקורט קוביין.

א. ג'ים מוריסון מבחינתי הוא אל הרוק,
הוא היה כריזמטי וגאון בטירוף שזה הגיע עד למצב שהוא אל בעיניי ובעיניי אנשים רבים.

ב. קוורתון הוא בעצם באת'ורי - אחד מראשוני הבלאק מטאל שהביאו גם את הוויקינג מטאל. אני מטורף על המוזיקה שלו - ואפילו שהוא הקליט אותה במגבר גרוע של שנות ה-80, זה עדיין נשמע טוב בטירוף. והמוזיקה מעולה בכלל - וגם לפני ואחרי מותו הוא היה השפעה מרכזית של הרבה אמני מטאל.

ג. נירוונה באה אצלי בתקופות. יש תקופות שאני יותר אוהב, יש תקופות שאני פחות אוהב. העניין הוא, שלקורט קוביין תמיד התחברתי.
הוא היה אדם נורא.. יצירתי. ואפשר לראות את זה בכל שיר של נירוונה ובמיוחד בליריקה.
קורט קוביין הוא גאון מוזיקלי - זה ברור לי, ולעוד מיליוני מעריציו סביב העולם.
אני מאמין שהייעוד של קוביין בסופו של דבר היה למות, ולא בגלל שהוא גרוע - אלא בגלל שהוא גאון, ואם הוא היה רואה מה אנשים אחרי מותו ובימינו עושים עם המוזיקה שלו וסיפור חייו - הוא היה מקבל התקף לב.
כל האנשים האלו שמתו בגיל 27 היו גאונים - ומבחינתי זה הייעוד שלהם בסופו של דבר, כי מרוב שהם היו מוזיקאים כל כך מוכשרים ומיוחדים - זה גם הביא אותם להרס עצמי ודיכאונות. אפילו שזה חבל, זה סוג של הגיוני (לדעתי).