למה אומרים "לקרוא בלב"? מה ההיגיון בצירוף הזה אם הקריאה מתבצעת במוח? כנ"ל רגשות מרגישים בלב...

כדי שלא יפריע לאחרים בכיתה עם הרעש ויוציא אותם מהריכוז

חליפה הוא התכוון למה אומרים לקרוא בלב במקום לקרוא במח ששם בעצם מתבצעת פעולת הקריאה ולא הלב אחראי על זה, הוא יודע שלקרוא בלב זה בעצם לקרוא בלי להוציא קול. בכל מקרה נקודה מעניינת, אני מניח שזה פשוט מטבע לשון אצלנו, בשפות אחרות לא נראה לי שזה קיים.

אולי הכוונה לקרוא ולוא דוקא להבין משהו.
למרות שהקריאה עצמה עדיין במח

החשוב הוא להבין שהחב הגשמי הינו ביטוי של מהות רוחנית עמוקה יותר, שדרכה אנו עשויים להיות קשורים לזולת ולתבונה העליונה.

תבונה כזו אינה זמינה למוח, היא מזכירה יותר את המושג אינטואיציה או השראה.
תבונה כזו קשורה במושג "השגה" בחכמת הקבלה.

כשאומרים "תקרא בלב", מתכוונים שתכוון בקריאתך לאותה תבונה עליונה, בעצם מתוך תפילה שתבונה זו תקשר אותך לידע המבוקש.
כך קורא שאנשים מסוימים שקל להם "לחשוב" עם הלב מסוגלים לפתור בעיות ולגשת לידע נדיר בלא שהם יודעים להסביר כיצד זה מתרחש.

ובמילים אחרות, מאחר ועניין הלב הרוחני קשור קשר הדוק לאהבת הזולת, רק מי שאוהב את זולתו לפחות כאת עצמו משיג גישה ללב.
אם זו לא מטרתו של אדם שהוא מתכוון להשיגה בכל מודו כלומר- לאהוב את זולתו אף יותר מעצמו, אז לא סביר שיוכל לקרוא בלב או לחשוב עם הלב.
מה שקודמי אמר הוא שהכוונה לקריאה דמומ בלא קול.
אם היו מתכוונים במקור לאמרה זו לקריאה דמומה, ניתן היה לומר:"קרא בשקט".