4 תשובות
יש קשר בוודאי
שואל השאלה:
אני מאמינה שפעם בעבר שהיו מוציאים להורג על דברים שהיום נראים לנו מוגזמים כמו למשל גניבה או פריצה לבית, אנשים היו יותר חושבים פעמיים. "אם הוציאו אותו להורג על גניבת לחם, מה הם יעשו לי אם אני ארצח מישהו?"
הכוונה היא שפעם שהיו מקבלים עונשים חמורים על פשעים קטנים, אז זה היה הרבה יותר מונע פשעים גדולים וחמורים יותר, לא מונע לחלוטין אבל הרבה יותר מונע.
יש אפילו ניסוי בשם החלונות השבורים (אם אני לא טועה) שנערך בניו יורק. ראש עיריית ניו יורק היה נואש מהפשע בעיר שלו, מלא חנויות היו נפרצות, היה רצח ואונס וכאלה. הוא ציווה יום אחד על המשטרה להעניש בחומרה על כל פשע קטן, לשלוח אדם לכלא לעונש כבד למשל על כך שפרץ למאפיה, וככה אחרי כמה זמן הם שמו לב שכמות הפשע ירדה - כיוון שכאשר הם לא התעלמו ממקרים קטנים והענישו עליהם בחומרה, כך מקרה פשע חמורים יותר נמענו.
לכן אני מאמינה שאם מדינות יחזרו להשתמש בעונש מוות, כלפי פושעים כבדים, רוצחים ואנסים, אז אנשים יחשבו פעמיים לפני שיעשו משהו. אם יחמירו בעונשים ולא יתנו כל הזמן הקלות לפושעים, אני מאמינה שכמות הפשע תרד.
בעבר עונש המוות היה לרוב גם דבר פומבי, אנשים היו באים לראות את הפושע מוצא להורג, זה היה משפיל, מביך ולא נעים, אבל ככה גם הממשלה הרתיע פושעים ומסרה להם "זה מה שיקרה לכם עם תפשעו, אם לא תצייטו לחוק ואם תעשו בעיות".
אנשים פושעים בישראל, למשל מחבלים, אומרים לעצמם "גם ככה בית כלא זה כמו בית מלון, מה יש לי להפסיד, אני אפילו אחייה טוב יותר מקודם" זה פשוט עצוב.
פעם בית כלא היו זורקים אותך לתא קטן עם חציר ועכברושים בטירה מבודדת, אפילו כובלים לקיר, היום זה שונה לחלוטין... היום בית כלא פחות מרתיע אנשים מאשר בעבר.
אני מאמינה שפעם בעבר שהיו מוציאים להורג על דברים שהיום נראים לנו מוגזמים כמו למשל גניבה או פריצה לבית, אנשים היו יותר חושבים פעמיים. "אם הוציאו אותו להורג על גניבת לחם, מה הם יעשו לי אם אני ארצח מישהו?"
הכוונה היא שפעם שהיו מקבלים עונשים חמורים על פשעים קטנים, אז זה היה הרבה יותר מונע פשעים גדולים וחמורים יותר, לא מונע לחלוטין אבל הרבה יותר מונע.
יש אפילו ניסוי בשם החלונות השבורים (אם אני לא טועה) שנערך בניו יורק. ראש עיריית ניו יורק היה נואש מהפשע בעיר שלו, מלא חנויות היו נפרצות, היה רצח ואונס וכאלה. הוא ציווה יום אחד על המשטרה להעניש בחומרה על כל פשע קטן, לשלוח אדם לכלא לעונש כבד למשל על כך שפרץ למאפיה, וככה אחרי כמה זמן הם שמו לב שכמות הפשע ירדה - כיוון שכאשר הם לא התעלמו ממקרים קטנים והענישו עליהם בחומרה, כך מקרה פשע חמורים יותר נמענו.
לכן אני מאמינה שאם מדינות יחזרו להשתמש בעונש מוות, כלפי פושעים כבדים, רוצחים ואנסים, אז אנשים יחשבו פעמיים לפני שיעשו משהו. אם יחמירו בעונשים ולא יתנו כל הזמן הקלות לפושעים, אני מאמינה שכמות הפשע תרד.
בעבר עונש המוות היה לרוב גם דבר פומבי, אנשים היו באים לראות את הפושע מוצא להורג, זה היה משפיל, מביך ולא נעים, אבל ככה גם הממשלה הרתיע פושעים ומסרה להם "זה מה שיקרה לכם עם תפשעו, אם לא תצייטו לחוק ואם תעשו בעיות".
אנשים פושעים בישראל, למשל מחבלים, אומרים לעצמם "גם ככה בית כלא זה כמו בית מלון, מה יש לי להפסיד, אני אפילו אחייה טוב יותר מקודם" זה פשוט עצוב.
פעם בית כלא היו זורקים אותך לתא קטן עם חציר ועכברושים בטירה מבודדת, אפילו כובלים לקיר, היום זה שונה לחלוטין... היום בית כלא פחות מרתיע אנשים מאשר בעבר.
אנונימית
אני לא חושב,
אני חושב שבקטע מוסרי יש בעיה מהותית בלתת עונש מוות
כלא עם תנאים קשים לכל החיים זה כבר יותר מתבקש
מה שכן צריכים להחמיר עם כל מקרה ושלא תהיה שום קלות-ראש בלתי נסבלת
החוק צריך לקבל שיניים
אני חושב שבקטע מוסרי יש בעיה מהותית בלתת עונש מוות
כלא עם תנאים קשים לכל החיים זה כבר יותר מתבקש
מה שכן צריכים להחמיר עם כל מקרה ושלא תהיה שום קלות-ראש בלתי נסבלת
החוק צריך לקבל שיניים
עונש מוות אינו מרתיע עבריין כבד שגם ככה מחפש למות.
מאסר עולם ולשבת בכלא יותר מרתיע מאשר עונש מוות, שכן עונש מוות יכול לעודד אנשים הרוצים להתאבד אך מפחדים לעשות זאת בעצמם לגרום לכך על ידי עשיית פשעים והוצאת תסכולים ושחרור מעצורים.
צריך להבין מה גורם במהות לאדם להיות עבריין ומה גורם לו לרצות לבצע בכלל פשעים?
ההנחה היא שכל אדם מחפש טוב ורוצה ושואף להגיע להצלחה חברתית, אך לא כל אדם מצליח בדרך המקובלת והדבר גורר פשיעה, לא בכדי בשכבות סוציואקונומיות אחוזי הפשיעה גוברים זה לא מקרי זו.
עוני זו בעיה חברתית ולא בעיה של אדם או משפחה בודדת כשאדם או משפחה או חברה נמצאים במצוקה זה גורם לאנשים לחשוב קצת אחרת והעובדות מראות ששכבות אוכלוסיה דלות אמצעים גוררות אחריהם חיים קשים ישנם כאלו הרוצים להתאבד עקב מצבם הקשה ואחוזי פשיעה גבוהים יותר.
אין השבע יכול להבין את הרעב, וכולם רוצים להצליח וכחברה הקנאה והכבוד גוררים אחריהם רצון להצליח ולקבל את אותם דברים כמו אחרים שכן בעיניהם לא ניתנה להם ההזדמנות לקבל את אותו דבר וזה גורם להם רצון לרצות בכל מחיר כי בעיניהם "אין להם מה להפסיד" או "אין ערך לחייהם אלו בצורה זו" וכדו' ולכן המוות אינו מהווה חשש או שיקול דעת בעיני סוג מסוים של אוכלוסיה הנוצר ממצב תסכולי חברתי מסוים.
צריך להבין שהמצב הנ"ל יוצר אותו כבני אדם גם כן מושפעים מסביבה ונוצר סוג של "אפקט פרפר" גם בעניין זה.
מאסר עולם או מאסר בכלל הוא עינוי שפעמים יש אנשים שמעדיפים שיהרגו אותם מאשר להתענות בכלא והסכנות והסבל הכרוכים בו.
האזרח הממוצע אינו מבין או מודע לחומרת העונש הטמון בכלא ולכן חושב באופן רגיל שכלא הוא אופציה קלה וזו טעות.
חופש של אדם זה הדבר היקר ביותר שיש לאדם וכשלוקחים לאדם חירות או חופש אין עונש גדול מזה, וזה יותר ממוות, כיוון שכל עוד האדם חי ניתן להענישו בכל יום על ידי סבלו,
במוות זה חד פעמי וזה נתפס בעיני החברה אולי כמחיר כבד יותר אך זו טעות כיוון שלקחת לאדם חופש בכל יום ובכל רגע בנוסף להשפלות הסבל וכו' מדובר בעונש שאין כדוגמתו וכל יום זה כמו מוות מחדש.
קיימים פרשנויות שונות בכל הנוגע לכך אך המציאות הוכיחה שהוצאות להורג אינם מנעו פשיעה, פשיעה זו בעיה חברתית וצריך לזכור זאת והדרך לטפל בה היא לא באמצעות כליאה אלא המניעה שלנו כחברה לטפל באותן שכבות ולהביאן למצב שבו אותן שכבות חלשות או בעייתיות לא יגיעו לכך מלכתחילה זה טיפול בפשיעה אמיתי, מצב של כלא וכו' זה ברירת מחדל ואמצעי ביניים להתמודד עם תופעה קיימת שנוצרה כבר לצערנו.
בפשע לא מטפלים נקודתית טיפול אמיתי לוקח שנים ומתחיל בהצמחת דור חדש של חברה בריאה ועל כך יש לתת את הדעת כחברה הרוצה ליצור מקום טוב יותר לכולנו.
מאסר עולם ולשבת בכלא יותר מרתיע מאשר עונש מוות, שכן עונש מוות יכול לעודד אנשים הרוצים להתאבד אך מפחדים לעשות זאת בעצמם לגרום לכך על ידי עשיית פשעים והוצאת תסכולים ושחרור מעצורים.
צריך להבין מה גורם במהות לאדם להיות עבריין ומה גורם לו לרצות לבצע בכלל פשעים?
ההנחה היא שכל אדם מחפש טוב ורוצה ושואף להגיע להצלחה חברתית, אך לא כל אדם מצליח בדרך המקובלת והדבר גורר פשיעה, לא בכדי בשכבות סוציואקונומיות אחוזי הפשיעה גוברים זה לא מקרי זו.
עוני זו בעיה חברתית ולא בעיה של אדם או משפחה בודדת כשאדם או משפחה או חברה נמצאים במצוקה זה גורם לאנשים לחשוב קצת אחרת והעובדות מראות ששכבות אוכלוסיה דלות אמצעים גוררות אחריהם חיים קשים ישנם כאלו הרוצים להתאבד עקב מצבם הקשה ואחוזי פשיעה גבוהים יותר.
אין השבע יכול להבין את הרעב, וכולם רוצים להצליח וכחברה הקנאה והכבוד גוררים אחריהם רצון להצליח ולקבל את אותם דברים כמו אחרים שכן בעיניהם לא ניתנה להם ההזדמנות לקבל את אותו דבר וזה גורם להם רצון לרצות בכל מחיר כי בעיניהם "אין להם מה להפסיד" או "אין ערך לחייהם אלו בצורה זו" וכדו' ולכן המוות אינו מהווה חשש או שיקול דעת בעיני סוג מסוים של אוכלוסיה הנוצר ממצב תסכולי חברתי מסוים.
צריך להבין שהמצב הנ"ל יוצר אותו כבני אדם גם כן מושפעים מסביבה ונוצר סוג של "אפקט פרפר" גם בעניין זה.
מאסר עולם או מאסר בכלל הוא עינוי שפעמים יש אנשים שמעדיפים שיהרגו אותם מאשר להתענות בכלא והסכנות והסבל הכרוכים בו.
האזרח הממוצע אינו מבין או מודע לחומרת העונש הטמון בכלא ולכן חושב באופן רגיל שכלא הוא אופציה קלה וזו טעות.
חופש של אדם זה הדבר היקר ביותר שיש לאדם וכשלוקחים לאדם חירות או חופש אין עונש גדול מזה, וזה יותר ממוות, כיוון שכל עוד האדם חי ניתן להענישו בכל יום על ידי סבלו,
במוות זה חד פעמי וזה נתפס בעיני החברה אולי כמחיר כבד יותר אך זו טעות כיוון שלקחת לאדם חופש בכל יום ובכל רגע בנוסף להשפלות הסבל וכו' מדובר בעונש שאין כדוגמתו וכל יום זה כמו מוות מחדש.
קיימים פרשנויות שונות בכל הנוגע לכך אך המציאות הוכיחה שהוצאות להורג אינם מנעו פשיעה, פשיעה זו בעיה חברתית וצריך לזכור זאת והדרך לטפל בה היא לא באמצעות כליאה אלא המניעה שלנו כחברה לטפל באותן שכבות ולהביאן למצב שבו אותן שכבות חלשות או בעייתיות לא יגיעו לכך מלכתחילה זה טיפול בפשיעה אמיתי, מצב של כלא וכו' זה ברירת מחדל ואמצעי ביניים להתמודד עם תופעה קיימת שנוצרה כבר לצערנו.
בפשע לא מטפלים נקודתית טיפול אמיתי לוקח שנים ומתחיל בהצמחת דור חדש של חברה בריאה ועל כך יש לתת את הדעת כחברה הרוצה ליצור מקום טוב יותר לכולנו.
אנונימי