תשובה אחת
תלוי איזה מילון? אבן שושן או רב מילים? באחד מהם מוצג בכתיב מלא, בשני בחסר. במילון מחפשים ביחיד- "חיבור". מעתיקה לכאן קובץ שמצאתי בנושא.
לפניכם התבחינים /קריטריונים לניתוח ערך מילוני
ראשי תיבות: אפר"ם
1. אטימולוגיה =גזרון מהו המקור של המילה? זה יופיע בתוך סוגריים מרובעים מיד אחרי הערך המילוני. ( אוגריתית, אכדית, ערבית, ולפעמים יופיע השורש ואז נדע שהמקור של המילה הוא השורש..)
2. פרטים דקדוקיים: ראשי תיבות: מנח"ש
א. מין: מצוין ליד הערך: ז' = זכר, נ' = נקבה, זו"נ = זכר ונקבה, זוה"ר= זכר ונקבה רבים
ב. נטיות: בסוף ההגדרה של הערך בתוך (סוגריים מרובעים) ניתנות הצורות הדקדוקיות העיקריות של הערך: סמיכות יחיד, סמיכות רבים, ריבוי, כינויי שייכות, זמנים
ג. חלק הדיבור: אם הערך המילוני הוא פועל, לידו יהיה רשום פועל. ובד"כ שם הביניין יהיה מצוין לידו. אם הערך המילוני הוא שם, יהיה רשום שם. אם הערך המילוני הוא שם-תואר. ליד הערך יופיע הקיצור ת'.
ג. שורש: יופיע בתוך (סוגריים מרובעים) בתחילת הערך, או בסופו.
( שורש)
3. רובד הלשון השפה העברית בנויה ממספר רבדים לשוניים-תקופות לשון. כל תקופה הוסיפה מילים לתקופה שלפניה. כאשר מבקשים את רובד הלשון, רוצים שתכתבו מאיזו תקופה לשונית-רובד לשוני לקוח הערך. מידע זה ימצא ליד מס' ההגדרה, ויופיע בקיצורים: ת- תנ"כ, תלמוד, ב לשון ימי הביניים, ח- העברית החדשה, ל מילה שאולה מהלועזית.
4. מקור המובאה (=הציטוט). המובאה תופיע באבן-שושן בתוך מירכאות, ותפקידה להדגים את השימוש בערך המילולי. מיד אח"כ יופיע המקור ממנו נלקחה המובאה (המקורות: תנ"כ, תלמוד, משנה, גמרא, ספרות עברית, שירה עברית, וכד'). מקור המובאה יופיע בתוך (סוגריים). לדוגמא: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת חכמים" (משלי פרק א' פסוק א') במילון "רב מילים" המובאות הן המצאה של מחבר המילון, והן תופענה בכתב נטוי, שונה מהכתב הרגיל של הערך.
לפניכם התבחינים /קריטריונים לניתוח ערך מילוני
ראשי תיבות: אפר"ם
1. אטימולוגיה =גזרון מהו המקור של המילה? זה יופיע בתוך סוגריים מרובעים מיד אחרי הערך המילוני. ( אוגריתית, אכדית, ערבית, ולפעמים יופיע השורש ואז נדע שהמקור של המילה הוא השורש..)
2. פרטים דקדוקיים: ראשי תיבות: מנח"ש
א. מין: מצוין ליד הערך: ז' = זכר, נ' = נקבה, זו"נ = זכר ונקבה, זוה"ר= זכר ונקבה רבים
ב. נטיות: בסוף ההגדרה של הערך בתוך (סוגריים מרובעים) ניתנות הצורות הדקדוקיות העיקריות של הערך: סמיכות יחיד, סמיכות רבים, ריבוי, כינויי שייכות, זמנים
ג. חלק הדיבור: אם הערך המילוני הוא פועל, לידו יהיה רשום פועל. ובד"כ שם הביניין יהיה מצוין לידו. אם הערך המילוני הוא שם, יהיה רשום שם. אם הערך המילוני הוא שם-תואר. ליד הערך יופיע הקיצור ת'.
ג. שורש: יופיע בתוך (סוגריים מרובעים) בתחילת הערך, או בסופו.
( שורש)
3. רובד הלשון השפה העברית בנויה ממספר רבדים לשוניים-תקופות לשון. כל תקופה הוסיפה מילים לתקופה שלפניה. כאשר מבקשים את רובד הלשון, רוצים שתכתבו מאיזו תקופה לשונית-רובד לשוני לקוח הערך. מידע זה ימצא ליד מס' ההגדרה, ויופיע בקיצורים: ת- תנ"כ, תלמוד, ב לשון ימי הביניים, ח- העברית החדשה, ל מילה שאולה מהלועזית.
4. מקור המובאה (=הציטוט). המובאה תופיע באבן-שושן בתוך מירכאות, ותפקידה להדגים את השימוש בערך המילולי. מיד אח"כ יופיע המקור ממנו נלקחה המובאה (המקורות: תנ"כ, תלמוד, משנה, גמרא, ספרות עברית, שירה עברית, וכד'). מקור המובאה יופיע בתוך (סוגריים). לדוגמא: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת חכמים" (משלי פרק א' פסוק א') במילון "רב מילים" המובאות הן המצאה של מחבר המילון, והן תופענה בכתב נטוי, שונה מהכתב הרגיל של הערך.