חוששת לעבוד בתקשוב - אני מחפשת עבודה במפעל או משהו ולא מוצאת (כי זה בוקר), לעומת זה התקשרו אלי מתקשוב כמה פעמים ואני מפחדת פחד מוות שלא יקבלו אותי. א. יש לי יכול וורבלית נוראית. ב. אין לי תעודת בגרות ולא מתכוונת להשלים. ג. קשה לי להתנסח ושונאת לדבר בכללי. לנסות או לוותר?

אל תפחדי לנסות זה אף פעם לא מזיק יכול להיות שדווקא את העבודה הזאת תאהבי ולא צריך תעודת בגרות לתקשוב תנסיי כמה גרוע זה יכול להיות

שווה לנסות. בהצלחה!

לנסות לא יזיק אף פעם.

מי שלא מנסה, לעולם לא ידע עד כמה רחוק הוא מסוגל להגיע. מי שדורך במקום, לעולם לא יתקדם.
לכן, אם את רוצה להתקדם ולהצליח - תתחילי לשפר את היכולות שלך: את ההתבטאות, התנסחות וכו'... אם לא תתקדמי - תמיד תהיי תקועה באותה הנקודה.
במקום לקטר - תתחילי לשפר.
בהצלחה,
טלי פלד - מאמנת אישית

לוותר
תמשיכי לחפש במפעלים

הי
יש שתי גישות בחיים לתעסוקה:
א) מה טוב לי והיכן אוכל לקבל מה שאני רוצה.
ב) מה טוב לי בצד מה טוב למעסיק וללקוחותיו.

בגישה הראשונה מנסים ויורים לכל מיני כיוונים, ולעיתים רחוקות מצליחים.
בגישה השנייה יש להשקיע בהבנה מה טוב לך וזה תלוי בכשרונות התעסוקתיים שלך.
לבירור של אלו ממליץ להשקיע במבדק הכוון תעסוקתי של מכון המומחה לכך. זו ההשקעה הכי טובה למען עתידך.
אחרי מבדק כזה יש לקבל עזרה ממי שמבין מה מעסיקים מצפים מעובדים, וספציפית בתחום העיסוק המתאים ביותר לכשרונות התעסוקתיים שלך שאובחנו.

לאחר מכן יש להגדיר כיצד תוכלי להעלות ערכך בעיני מעסיק בתחום העיסוק הנדון, ולהשיג העלאת ערך כזו.
ועם זה לפנות למעסיקים אחדים המציעים עבודה בעיסוק שבו יש לך כשרון תעסוקתי בולט לטובה, ולהציג היתרונות שמיקדת/יצרת.

בעולם בו היקפי תעסוקה מוצעת מצטמצמים בהתמדה (עקב קשיים ומשברים כלכליים, מיכון משרות, רובוטיקה ועוד)- ויתור על פעולה שיטתית מעבירה את סיכויי הצלחתך להתפרנס בכבוד אל גובה הדשא.