לכל אלה שכיתה י"ב ועומדים לסיים בית ספר מה למדתם מהבית ספר שאתם תיישמן אותו בחיים?

למדתי שהאינקוויזיציה עדיין חיה ונושמת והיא באה לידי ביטוי בדרכים שונות.
הרגשתי את ההרגשה של אסירים מושפלים
הרגשתי מה זה להיות אפס, סוג ב', לוזר...
ברצינות? הבית ספר לא לימד אותי כלום, החיים היו בית הספר שלי והמורה שלי היה הסבל והקושי במבחן הזמן...
סיימתי בית ספר לפני חצי שנה.
אני לא מתגעגעת אפילו קצת *~*

חוץ מהחומר העיוני אני לא יודעת כמה למדתי.. שאלה טובה..

אני למדתי שליפול בין הכיסאות של מערכת החינוך זה נורא קל וגם שאם ההורים שלך מפנקים אותך ודואגים לך כמו תינוק גם בכיתה יב' אתה תצליח לא משנה מה אבל אם זה לא ככה אתה יכול להיכשל בהכל ואפ אחד לא ישים עליך זין.
כל הבולשיט הזה של ''למדתי לרכוש חברים'' זה בולשיט את החברים הכי טובים שלי מצאתי בכיתה יב' ואת האנשים שהכי חשובים לי מצאתי ביב' אבל לא בבית ספר... כשהתחלתי לצאת מהמעגלים של הבית ספר אז למדתי הכי הרבה.
בקיצור אחרי החפירה הזאת בית ספר זה בזבוז של זמן וזה מכונת ציונים ברוב בתי הספר הציבוריים ולא אלה לא השנים הטובות ביותר של אנשים.

שואל השאלה:
זכותכם לחשוב שבית ספר לא עזר לכם.
אני אישית מרגישה שלמדתי בכך שבכיתה ז' הייתי מאוד מופנמת וביישנית מה שגרם לי לא להתחבר לכמה קבוצות בבית ספר שלי ועד עכשיו קשה לי להתחבר אליהם למרות שנהייתי יותר פתוחה וחברותית, כי החשש שלי זה לדבר איתם וזה יראה מוזר כי עד עכשיו לא דיברתי איתם.
אני לומדת מזה שלפעם הבאה בחיים אני יהיה יותר פתוחה וחברותית על ההתחלה לדבר עם אנשים מה שעלול להרחיב לי את מעגל החברים.
כל אחד כמובן לוקח את זה לכיוון אחר:)