אני סטרילית ולא אוהבת שנוגעים לי בדברים - ועכשיו דודתי באה אלי ואחרי שהיא הייתה בשירותים ועשתה את צרכיה, נכנסה לי לחדר ונגעה לי בכל הדברים, אמרתי לה לפני כן בבקשה שלא תיגע כי אני הגיינית ואני לא אוהבת שנוגעים לי בדברים ולא עניין אותה, מה אני יכולה לעשות?

לנעול את החדר או לתת לה כפפות בכניסה לחדר.

שואל השאלה:
כרגע זה לא משנה, היא כבר נכנסה ונגעה לי בדברים, וזה למרות שסגרתי את החדר ואמרתי לה לא לגעת לי בדברים כי אני לא אוהבת שנוגעים לי ושאני סטרילית, אני לא יכולה להוציא לי מהראש במה היא נגעה קודם והכי מעצבן שהיא נגעה בכל כך הרבה דברים כי בדיוק סידרתי את הארונות, כולל מגבות ובכל סלסלת הכביסה והבגדים, בגדים יקרים, תכשיטים ומה לא? מה אני אמורה לעשות עכשיו?

לקחת מטלית עם אלכוהול ולהתחיל לחטא, ובאופן אישי הייתי מציע לך לבדוק לגבי טיפול בנטייה הזו לסטריליות יתר, אפשר להיות נקי אבל אם זה כבר ברמות כאלו עדיף לחפש טיפול.

שואל השאלה:
לא כל דבר אפשר לחטא ולשטוף, יש דברים שיכולים להרס ממים כמו תכשיטים שיכולים להחליד או להשחיר..

תנגבי את התכשיטים עם מטלית לחה, ואם גם זה לא עוזר אז או שתמכרי או תתרמי או שתזרקי את מה שלא ניתן לניקוי, אולי ככה זה יגרום לך להבין שהחיים הם הרבה מעבר לסטריליות

שמעי אם זה ממש מפריע לך בחיים את צריכה ללכת לטיפול, מה יהיה שתביאי תינוק לעולם? לא תחליפי לו לעולם בגלל הסטריליות?

שואל השאלה:
לתינוק אתה מחליף ומנקה לו ואח"כ שוטף ידיים, אתה לא נוגע ב (סליחה על הגועל) קקי שלו ואח"כ בדברים שלך ויש הבדל בין ילד שלך לאדם זר שנגע בצואה שלו ואח"כ נגע לך בדברים שלך וכן החלפתי לילדים הרבה פעמים בחיים שלי, אבל אח" כ שטפתי ידיים עם סבון... פה זו אישה שעשתה את צרכיה, סליחה על הגועל אבל גם אמרה שזה שילשול והיא שטפה חפיף עם מים ואח"כ מיששה לי את כל הדברים ואחרי שכבר אמרתי לה בבקשה שלא תיגע לי בדברים, כי אני לא אוהבת שנוגעים לי בדברים...

שואל השאלה:
אני לא אדם שכל דבר שיגעו לו יכנס להיסטריה וכדומה, אבל יש מצבים כמו פה שאדם שיצא משירותים אם הוא יגע לי בדברים שלי אני אגעל, נגעתי בהרבה דברים מגעילים בחיים שלי, הייתי בפנימיה שטפתי חדרים גם חדרי הארחה, נגעתי בג'יפה, אבל עם כפפות, ואח"כ שטפתי ידיים עם סבון, אבל זה מצב שיכול לשגע אותי אני לא מסוגלת להתמודד עם דבר כזה, אני בעצמי לא נוגעת בשום דבר אחרי שיצאתי מהשירותים רק אם שטפתי את הידיים עם סבון היטב, אז כל העצות על טיפול לא ממש עוזרות לי כרגע, כרגע אני במצב שאני צריכה עזרה-עצה בגלל זה אני כותבת לא כדי שתשלחו אותי לטיפול לא ביקשתי איבחון של מצבי ביקשתי פיתרון מעשי לבעיה שלי...

אז לפי מה שאת אומרת בת המשפחה שלך בכוונה נגעה בדברים שלך בידיים לא הכי נקיות בשביל לעצבן אותך.

מה שניתן לנקות באלכוהול תנקי, מה שלא ניתן צריך לבדוק איך מנקים בצורה אחרת, אם לא אפשרי אז או שחיים עם זה או שמוכרים/תורמים/זורקים. השאלה מה יותר מפריע לך.

שואל השאלה:
היא נגעה לי בבגדים, מצעים, מגבות, תכשיטים, מוצרי מזון כמו תמציות תה, קופסאות כמו למשל נרתיק של משקפיים ועוד דברים, אבל אלו הכי חשובים לי... לא יודעת איך אפשר ללבוש בגד או להתנגב בבגד שנגעו בו עם דבר כזה...

לגבי בגדים אפשר לכבס אותם שוב אבל אם גם לאחר מכן לא תוכלי ללבוש אותם מעצם המחשבה אז אני מציע לך לתרום/למכור/להעביר לבן משפחה אחר.

שואל השאלה:
גם אם זה בגד מיוחד? מילא מגבות ודברים מסויימים שהיו בסל הכביסה אפשר לתרום אבל מה עם הסריגים והסוודרים שאי אפשר בלי ואני גם לא אמצא כזה שוב...

שואל השאלה:
אשמח אם מישהו יוכל לעזור, בלי להפנות אותי לפסיכולוגים וטיפולים, גם אם יש צורך בטיפול, כרגע זה בלתי אפשרי, בבקשה תעזרו בלי לשפוט ותתנו לי עצה מעשית מה הייתם עושים במצב הזה במקומי, דמיינו סיטואציה כזו וכשזה קורה למישהי סטרילית מאוד, אני עצמי לא אגע בבגדים שלי אם לא אשטוף ידיים בסבון ובטח אם זה אחרי שירותיים...

זה קשה אבל אפשר לתרגל להתעלם מהגועל, מצריך טיפול עצמי. לא מתים מזה בסופו של דבר.

שואל השאלה:
אולי לא מתים מזה, אבל אני כרגע מתה מזה..

אך מכיר את ההרגשה, הייתי במצב שלך פעם, היום אני פחות אובססיבי לגבי זה כי זה פגע לי בחיים. עברתי טיפול בשיחות והחלטתי שזה מספיק לי. זה לא שאני הפסקתי להיות סטרילי, פשוט לוקח הכל בפרופורציות בידיעה שברגע שלובשים משהו גם ככה הוא מתלכלך. הכי חשוב זה כיבוס המצעים. תכשיטים אפשר לחטא באלכוהול.

שואל השאלה:
היו שם מגבות, בגדים של יציאה -יקרים כמו שמלות סריג שסיקרן אותה והחליטה למשש אותן, שמיכות, מצעים היא נגעה לי גם בסל הכביסה אז היה שם הכל גרביים חצאיות מצעים לבנים מה לא... ויש דברים שממש קשה לי אם נוגעים לי במיוחד מגבות וספוגי רחצה ולבנים.. אבל גם שאר הדברים, היא פשוט החליטה לגעת בכל מה שראתה, כי התחשק לה לעזור לי לסדר את החדר, למרות שאמרתי לה בצורה יפה שאני מסדרת לבד, אני אוהבת את הסדר שלי ואני יודעת איפה כל דבר צריך להיות מונח, גם בתיקים היא נגעה בקופסאות של המשקפיים מה לא? איך אפשר להתנגב עם מגבת שאתה יודע במה נגעו בה קודם או ללבוש בגד... אני בעצמי לעולם לא נוגעת בשום דבר שלי אם לא שטפתי ידיים בסבון בעיקר כשזה אחרי שירותים אין מצב שאחרי שירותים, אני אגע בדברים בלי לשטוף ידיים בסבון ועוד היא נגעה לי בתמציות של תה וכדו'..

שואל השאלה:
אני יודעת שיש אנשים פה שזה נראה להם תגובה מוגזמת, אבל מה אני יכולה לעשות בקשה לזה, אף פעם לא הייתי מגיבה ככה, אבל כשהתחלתי לראות במה אנשים נוגעים ואח"כ נוגעים לי בדברים או במזון פיתחתי את ההיגיינה הזו, לא כל פעם שיגעו בי אני אגיב בצורה כזו, אבל במקרה כמו זה אני מגיבה מאוד קשה, אני לא רוצה שישפטו אותי או שיתייגו אותי כחולת נפש, אבל כל אדם יש לו דבר שקשה לו והוא צריך להתמודד איתו וזה הקושי שלי לראות מישהו שיוצא משירותים במיוחד כשזה לא סליחה על הגועל להטיל את מימיו ולא שוטף ידיים עם סבון או שלא שוטף כמו שצריך ונוגע בדברים אני לא מסוגלת אני באמת לקחתי את זה מאוד קשה, בכיתי שעות ועד עכשיו מהצהריים לא עשיתי כלום..

היו שם מגבות (אפשר לכבס), בגדים של יציאה -יקרים כמו שמלות סריג שסיקרן אותה והחליטה למשש אותן (גם ככה מתלכלכות שיוצאים לבחוץ ויושבים על משהו, אפשר לשים אותן במקום נפרד בארון בתוך שקית), שמיכות (אפשר להבליג כי לא יתייבש בחורף בלי מייבש), מצעים (כביסה קלה) היא נגעה לי גם בסל הכביסה אז היה שם הכל גרביים חצאיות מצעים לבנים מה לא... (סל כביסה מיועד לכביסה, תכבסי ב-40 מעלות וזה מחוטא) ויש דברים שממש קשה לי אם נוגעים לי במיוחד מגבות (שוב מגבות... לכבס) וספוגי רחצה ולבנים (ספוגי רחצה ניתן לטבול במים חמים).. אבל גם שאר הדברים, היא פשוט החליטה לגעת בכל מה שראתה, כי התחשק לה לעזור לי לסדר את החדר, למרות שאמרתי לה בצורה יפה שאני מסדרת לבד, אני אוהבת את הסדר שלי ואני יודעת איפה כל דבר צריך להיות מונח, גם בתיקים היא נגעה (תיקים זה זניח הם במילא מתמלאים במלא חיידקים) בקופסאות של המשקפיים (אפשר חיטוי עם בקבוקון אלכוהול וצמר גפן) מה לא? איך אפשר להתנגב עם מגבת שאתה יודע במה נגעו בה קודם או ללבוש בגד (זה גם אני לא מבין - שולח מיד לכביסה - גם לי יש את האובססיה הזאת - אפילו כשנוגעים בי - אני לא נותן לאף אחד לגעת בי כי זה מרגיש לי מגעיל - אבל החלטתי שזה רק בבית עם בגדים של בית - בגדים של בחוץ זה מותר לגעת בי כי במילא הם מתלכלכים בחוץ)... אני בעצמי לעולם לא נוגעת בשום דבר שלי אם לא שטפתי ידיים בסבון בעיקר כשזה אחרי שירותים (ברור שזה חשוב לרחוץ ידיים אחרי שירותים) אין מצב שאחרי שירותים, אני אגע בדברים בלי לשטוף ידיים בסבון ועוד היא נגעה לי בתמציות של תה וכדו'.. (תמציות של תה מיועדות למים רותחים אז זה מתחטא).

שואל השאלה:
אתה רציני לגבי תמציות התה, זה שמכניסים אותן למים רותחים לא אומר שאפשר לגעת בהם עם לכלוך, תהיה כנה, אם היו נוגעים בדבר הכי מלוכלך בעולם ואחרי זה היו נוגעים בתמציות שלך, היית שותה?

שואל השאלה:
ואגב, תודה על העצות ושאתה לא שופט אותי... זה מה שהכי יעזור לי כרגע...

גם לי נגעו בתמציות של תה פעם - בשיא הכנות נתתי אותם למישהו אחר. אבל זה היה בתקופה שהייתי ממש שיא הסטרילי.

שואל השאלה:
והיום?

היום אני עדיין סטרילי אבל רק בבית.
פעם הייתי מתעצבן מזה ברמות אבל לאט לאט למדתי לשלוט ולרסן את זה במקומות שאני יכול להרשות לעצמי, עניין של כוח רצון. התאמתי את הסביבה שלי אליי כבר מכירים אותי ומכבדים את הבקשות שלי לא לגעת לי בדברים. זה נחשב לאובססיה ומצריך טיפול בכל אופן.

שואל השאלה:
זהו שאותי לא מכבדים את הרצונות שלי, כמו במקרה, הזה ביקשתי כל כך יפה, אפילו התחננתי שלא תיגע ולמרות זאת היא נגעה..

את פשוט צריכה לעשות סדרי עדיפויות, מה יותר חשוב, הסריגים והבגדים המיוחדים או הסטריליות שלך, ככה תוכלי לקבל את ההחלטה האפשרית עבורך, את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

שואל השאלה:
אני לא מסוגלת לעשות את ההפרדה, עם כמה שהסריגים חשובים לי, אני לא יוכלה להוציא לי מהראש שהיא נגעה בזה, במיוחד בשמלת סריג שאני ממש אוהבת ויקרה לי, היא ממש מששה אותה מכל כיוון אפשרי הכניסה את הג'יפה לתוך הסיבים, וזה אחרי שהתחננתי אלייה שלא תיגע בה..

תשמעי אני יכול להציע לך לקחת את הסריגים והשמלות למכבסה שינקו לך אותן באופן רציני אבל מבלי להרוס אותן, זה כמובן אם תוכלי במהלך הזמן להבין שזה כבר נקי וכבר לא "נגוע"

שואל השאלה:
דבר ראשון: אלו סריגים מאוד עדינים שמצריכים ברובם כביסה ביד יש עליהם גם דברים מודבקים שבמכונה יכולים ליפול.
דבר שני: אני כאדם הגייני, מכבסת את הבגדים שלי בעצמי, אני לא מסוגלת לתת את הבגדים שלי למכבסה, כי מבחינתי זה אותו הדבר, הרי גם שם יהיה מישהו שיגע בבגד.. ומאיפה לי לדעת במה הוא נגע קודם ובכלל המכונות ששמו שם דברים של אנשים אחרים.. אצלי בבית אני מנקה את המכונה אחרי שבני הבית כיבסו את הבגדים שלהם מאווררת ואח"כ מכבסת את הבגדים שלי ובגדים של יציאה בגדים עדינים או כאלו שאני לא רוצה שיהרסו אני מכבסת ביד.

תשמעי את רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, זה לא עובד ככה, או שאת בעצמך מכבסת את אותם בגדים וממשיכה הלאה או שאת זורקת/מוסרת/מוכרת אותם. את חייבת לבחור את אחת משתי האופציות הללו.

שואל השאלה:
אם אני אצטרך לכבס את הבגד ביד, את הקערה/גיגית שאני אכבס בה אני לא אהיה מסוגלת להשתמש שוב מה שאכבס במכונה כבר אין ברירה פשוט במילא אחרים יכבסו אחריי..

בדיוק, אני מציע לך לחפש איזה דלי שכבר לא משתמשים בו או ללכת לרכוש בחנויות חד פעמי ופלסטיק דלי פשוט במחיר הכי זול ולהשתמש ולתרום אחר כך או שלדעתי אפשר לשים בו אדמה ולשתול בו צמח, שיהיה מין עציץ, או לתת למישהו מהמשפחה שישתמש לעצמו. מעבר לכך אולי כדאי לשקול לשים מנעול על דלת הארון בכדי שמקרה כזה לא יקרה שנית, בכל אופן אני לא יודע בת כמה את ואם את לפני גיוס אבל במידה וכן תדעי לך שאין יותר מידי סטריליות בטירונות אז את תצטרכי להתגבר בסופו של דבר על ההקצנה שלך בסטריליות.

שואל השאלה:
אני אחרי גיוס ולא עשיתי צבא, בגלל היותי דתיה, תרמתי בדרכים אחרות למדינה..

אחלה. אז דאגה אחת פחות.

שואל השאלה:
ואגב, הייתי בפנימיה ושם בכלל לא הייתה לי את ההיגיינת יתר, זה התחיל לי בשנים האחרונות דווקא מהבית..

מה גרם לה לצאת מהשירותים ולגעת בכל הדברים בבית?

שואל השאלה:
הייתי לבד בבית, בדיוק אימי ואחותי יצאו, הענין הוא שהחדר שלי היה בעיצמו של סידור, היו לי הרבה דברים בחוץ בגלל שהייתי בזמן של לסדר את החדר, הארונות למיין דברים... והיא דפקה בדלת ונכנסה בלי שפתחתי לה, כשראיתי אותה אז יצאתי אליה וסגרתי את הדלת של החדר, הסברתי בנימוס שאני מסדרת את החדר ויש לי בלאגן בחדר אז אני מעדיפה שלא יכנסו... אבל היא נכנסה ולא יכולתי לעצור אותה וישר התערבה, אני אעזור לך לסדר ולהכניס לארון, נעשה הפתעה לאימא שלך ואח"כ תהי פנויה לצאת מהבית הסברתי לה שיש דברים שאני מוסרת, אני אסדר בעצמי אני מעדיפה את הסדר שלי והיא התעקשה למרות שהסברתי לה שאני לא מעוניינת, כי אני יודעת בדיוק איפה כל דבר מונח ואני אוהבת לסדר בעצמי כשאני לבד... הקטע הוא שהיא יצאה מהחדר אחרי שהיא נכנסה בפעם הראשונה ואז היא שוב רצתה להיכנס ואני טיפוס ביישן שאף פעם לא מעיר, אבל הפעם אמרתי לה בשקט שעדיף לא להיכנס כי יש בלאגן, והיא נכנסה בכוח ואז היא הסתקרנה בכל מה שיש והזיזה לי דברים ואז היא הגיע לסריג שתלוי-שמלת סריג והיא שאלה אותי מה זה הסריג הזה, וישר רצתה לגעת וזו פעם ראשונה שאמרתי לבן אדם בבקשה אל תיגעי לי אני אדם הגייני ואני לא אוהבת שנוגעים לי אמרתי את זה בטון כל כך מתחנן, נראה לי כמעט בכיתי לה והיא צוחקת לי בפרצוף ונוגעת, אבל לא סתם נגעה משישה את כולו מכל כיוון ואז עברה למדוד את התכשיטים וכו'..

שואל השאלה:
היא אדם כזה, באופי שלה, אדם חופשי, היא מגיעה לבית של מישהו, היא מרגישה חופשי, פותחת מקרר, מכינה לעצמה דברים לאכול, היא גם אף פעם לא שואלת אם זה שייך למישהו אפשר לקחת, תמיד היא מעירה על כל דבר רק היא צודקת ורק היא יודעת לעצב את הבית וכל מה שלא מוצא חן בעיני זה כבר נקרא קרקיש-דברים מיותרים... אדם קשה, יש לה אולי לב טוב אבל יש לה אופי קשה והכי מרגיז שהיא אומרת להורים שלי שהיא לא נגעה לי בכלום ושאני חולת נפש, כשהיא עשתה סיבוב בבית ונגעה בכל דבר אפשרי... זו לא פעם ראשונה שהיא עושה לי דברים לא הגיינים, היה פעם שהיא התארחה אצלנו ובלילה כנראה ברח לה בלבנים, אז היא שטפה את הלבנים שלה ובלי להתבלבל החליטה שהיא תולה את זה בחבל בדיוק כשיש את הבגדים שלי ובצמוד אליהם כשזה רטוב וכל הגיפה שלה עפה על הבגדים שלי ובנוסף הורידה את הבגדים שלה כולל ההלבשה התחתונה והניחה על הבגדים שלי, בן אדם עם שכל רואה בגדים של מישהו לא מניח עליהם..

לגמרי מבין אותך, אולי בפעם הבאה כדאי להיות יותר חדה וברורה, ולהציב את הקו האדום איפה שצריך.

תשקלי לנעול ארונות ודלתות, זה יחסוך לך הרבה עצבים בעתיד בגללה.

שואל השאלה:
לאנונימי! אפילו אתה אומר שבדברים של בית אתה אובססיבי, גם לי היו שם הרבה דברים של בית בגדים שאני לובשת רק בבית מצעים מגבות זה דברים שבתוך הבית, אז למה אצלי זה לא בסדר ואצלך זה בסדר, אני חלילה לא באה לתקוף, אני שואלת בכנות.

שואל השאלה:
ברק- היא מגיעה בהפתעה, אי אפשר לצפות מתי היא תבוא, וזה לא נעים לי לנעול את הדלת מולה, אני סגרתי אותה אבל בלי לנעול, לא חשבתי שהיא תרחיק לכת ותיכנס אם אומר לה שיש שם בלאגן ואני מעדיפה שלא תיכנס, חשבתי שהיא תסתפק בלדבר איתי בפינת האוכל או בסלון...

זה נראה כאילו היא עושה לך את זה בכוונה, כנראה שכל עוד את גרה במקום שיש לה גישה חופשית להכנס לאן שהיא רוצה ואין לך בית משלך תאלצי לסבול אותה, הייתי אומר לך לדבר איתה ולהסביר לה שאת בעייתית בקטע הסטרילי אבל לפי מה שאני מבין היא אוהבת לעצבן אותך ועושה את הכל במכוון.

שואל השאלה:
אמרו לה, והיא שיקרה שהיא לא נגעה ושאני חולת נפש זה מה שהיא טענה...

בת כמה היא?

שואל השאלה:
אישה מבוגרת יש לה משהו כמו 60 פלוס

אוקיי אז מדובר באישה עם בעיות. אולי כדאי לחפור בנושא להורים ולנסות להתעקש שיעשו משהו ושזה באמת קשה לך.

שואל השאלה:
אני תמיד מכבדת אותה ומה שהיא מבקשת היא עושה גם כשהיא עוברת את הגבולות ברמות, היא יכולה לפגוע במי שבא לה, היא מהאנשים שאין להם מעצורים כל מה שהם חושבים הם אומרים...

כן מצב לא פשוט, איכשהו צריך לדבר עם ההורים בצורה רצינית ואם זה מתחיל באמת לעבור את הגבול לשקרים תשקלי לצלם אותה בשעת מעשה וכך להוכיח להורים שלך שאת לא משקרת לפי מה שהיא טוענת.

שואל השאלה:
אימא שלי אומרת שאין מה לעשות זה האופי שלה (זו אחותה) ושאי אפשר לשנות את זה גם כשהיא הייתה צעירה היא היתה עושה את המעשים שלה בשקט ואחר כך מפילה עליה... אבא שלי אומר שאני אנעל תמיד את הדלת ועדיף שהיא לא תבוא יותר אלינו...

ואין צורך לתת לי עוד פרחים כי זה לא מוסיף לי כלום יותר חוץ מהראשון שנתת לי, תודה בכל אופן.

אוקיי אז המצב ידוע לכולם אז תנסי לנעול את הדלת ואולי גם לנעול ארונות בזמן שהיא בבית, לפי מה שאני מבין היא מבקרת אתכם באופן קבוע ואת צריכה להתמודד עם המצב, לפחות עד שהיא תפסיק לבקר או שתעברי לבית משלך.

שואל השאלה:
העניין הוא שבגללו לא רציתי שאבא של ידבר איתה ולמרות שאמרתי לו שלא ידבר איתה הוא דיבר... העניין הוא שהיא מסוגלת לומר לדודים שאני לא בסדר ויש לי בעיה, כבר היה מקרה שדיברתי עם גיסי בטלפון והיא בלי להבין אני לא הייתי שם אבל ההורים שלי היום וסיפרו לי שהיא קפצה בלי להבין מה הסיפור והחליטה שאני לא נורמאלי וסיפרה משהו שהיה בבית כשהיא באה אבל בצורה עקומה לגמרי וניפחה את זה.. והכי מעצבן שההורים שלי בכלל לא התערבו למרות שהם ידעו שהיא לא בסדר, רק כדי שיהיה שקט, אבל האנשים מבחוץ לא יודעים ויכולים להאמין שזה נכון.. כאילו שאם הייתי חולת נפש הייתי יכולה ללמוד לימודי הוראה ועוד תחומים ולקבל תעודה..

עם כל הצער שבדבר את צריכה להיות סבלנית איתה ומי שלא מבין נכון דברים לדעתי זכותך להסביר לו. את במצב לא פשוט אבל שלא נדע מה עובר לדודתך המסכנה בראש, יש מחלות נפש שקשה לנו להבין ולעכל אותן, צריך הרבה סבלנות ולא לקחת ללב אלא לנסות ולהגדיל ראש ולהתמודד בצורה הכי טובה שניתן עם המצב.

שואל השאלה:
העניין שמי שלא מכיר אותה טוב ואת האופי שלה, חושב שהיא אישה שמבינה עניין.. היא לא טיפשה, יש דברים שיש לה שכל, אבל כמו שיש דברים שהיא מבינה, יש הרבה מאוד דברים שהיא מתנהגת בצורה לא נורמאלית לגמרי ויש אנשים שחושבים שהיא חכמה...

אז כל עוד את גרה בדירת הורייך תאלצי להסביר לאנשים החשובים לך שהדברים הם אינם כפי שהיא מציגה אותם, ומי שבוחר להאמין לה במקום לך אז זה מה יש.

לא אמרתי שאצלך זה לא בסדר ואצלי זה בסדר. אני בדיוק במצב שלך ומנסה לצאת מזה. גם אני מפעיל את מכונת הכביסה לפני שאני מכבס בגדים.
גם אצלי זה מרגיש שזה נובע מהבית ומהסביבה שאני חיי בה. החדר שלי לא ממש מסודר ואני לא מכניס אנשים לחדר. אני באיזשהו מקום מנסה לעזור גם לעצמי בעצות שלי כאן. זה מאוד קשה לשנות את זה אבל עדיין יש מקומות שאפשר להצליח ויש כאלו שלא. בכל מקרה זה מחרפן להתעסק בזה וכבר נמאס מזה כי זה מפריע לחיים.

שלום,

כמה עובדות מעניינות שאולי יכולות לפתוח את התודעה להתחלה של דיון פנימי:

בתוך מערכת העיכול שלנו יש:
2 קג של חיידקים!
2 קג!
הרבה מהחיידקים האלו עוזרים לנו לחיות
בלעדיהם אנחנו אבודים.
זאת מערכת חיים המתקיימת בתוכנו בסימביוזה.

(כן אני יודעת שרובם לא החיידקים שבצואה)

תינוק שמתחיל לזחול מלקק המון חיידקים מהרצפה.
גם אם שוטפים את הבית פעמיים ביום
יש חיידקים.
אם בוחרים להגביל את תנועת התינוק תורמים להגבלת התפתחותו.
ילד שאומרים לו "לא" כל הזמן עשוי לגדול חסר ביטחון.

בבתי חולים שהם סביבה סטרילית באופן יחסי
סביבה שמשתדלים לשמור בה על ניקיון
מתפתחים החיידקים המסוכנים ביותר.
בסביבה סטרילית אין להם תחרות
וכל המרחב שלהם פתוח לצמוח ולשגשג.

סבון (רגיל) מלא בחומרים שמאד מזיקים לגוף
ולכן, מי שמבין בזה נמנע מלשטוף פירות וירקות בסבון.
עדיף לפעמים אפילו לאכול חיידקים מלאכול סבון.

ויש עוד עובדות רבות מעניינות
תוכלי ללמוד על כך.

אני מאחלת לך שמתוך הבנה, ולאחר דיון פנימי,
תשקלי "להסתכן" ולהתערבב יותר עם החי הצומח והדומם בכוכב שעליו אנו חיים.

באהבה!

רוב החיידקים שמגיעים מהשירותים לא בעייתיים במידה שהיית מאמינה.
למעשה היום משתילים צואה ממעי אנשים בריאים במעיים של אנשים חולים בבריטניה וכך מרפאים אותם.

ויכולתי עוד להמשיך בכיוון זה אך זה בזבוז זמן מוחלט.

השאלה החשובה ביותר שחשוב לשאול במצבך, היא:
מה היה ממלא את המחשבות והזמן שלך לו היית הופכת רגועה לגמרי ביחס להיגיינה והסטריליות כמוני למשל?

אני מציע להציץ לעולם אלטרנטיבי, בו אין לך חרדות נקיון כה בולטות.
התחזית הבאה מבוססת על הרבה שנות ייעוץ משפחתי ופרטני בכלל זה לאנשים שהנקיון מהווה נר לרגליהם במידה הדומה לזו שלך:

ככל הנראה שחייך יהיו דלים ביותר עם בעייתיות קשה בקשירת קשרים של אהבה.
חייך יתמקדו בהיבטים טכניים ולוגיים של החיים.

אם יהיו לך ילדים תפתחי מולם דרישות פדנטיות ללא קשר לחיידקים אלא כאלו הנראים הרבה יותר סבירים ולוגיים אך עדיין ירחיקו ביניכם מאד.

בחיי עבודה תהיי האדם הפחות פופולרי עד לא נסבל.
כממונה על עובדים, את עלולה להפוך לסיוט שלהם.

שימי לב שאיני טוען שהתחזית בהכרח נכונה, אך רבים מאלו שראיתי עם בעיות נקיון -ירדו לכיוון החזוי כשרסנו את נטיות הנקיון הקצוניות.
לכן, ובפרספקטיבה זו- הבעיה שלך חמורה מדי מכדי להפתר כאן במשאל ודיון אינטרנטי.
ואם כך אינך מוכרחה ללכת לטיפול/ייעוץ, בתנאי שאת מוכנה לשלם את המחיר החברתי והבין אישי מהסוג שתיארתי (ולא משנה הגוון המדויק של הדברים אלא עצם הכיוון המדאיג).

מבקש לאחל לך רק טוב
ולא- איני מציע לך ייעוץ.

שואל השאלה:
זה נובע אצלי יותר מתוך תחושת גועל הרבה יותר מאשר מחשבה על חיידקים, אני לא חושבת בכיוון של חיידקים, אלא בכיון שזה מגעיל, אני לא יודעת אם אתה מסכים איתי-אני אתאר לך בקטנה את הסביבה שאני חייה בה שהביאה אותי למצב הזה, כשאני רואה אימא שמוציאה את האשפה מהשירותים עם היד-את הניירות עם היד לא שקית ולא כפפות ואתה צריך להזכיר לה לשטוף ידיים ואז זה מסתכם או בשטיפה בקטנה של האצבעות או שטיפה שלה היד במים חפיף וכשאומרים סבון זה ללטף חצי שניה בקושי, אבא שמגרד את כל הגוף שלו ונוגע בכל מקום אפשרי סליחה שאני צריכה לכתוב את זה אבל כשאני רואה אבא שמגרד את הבית שחי שלו ואת האיבר מין שלו, ואח"כ נוגע בכל מקום אותי זה מגעיל, אחות שמנקה שירותים ובמה היא לא נוגעת ואח"כ מנקה חפיף את היד עם מגבון אותי זה מגעיל שיגעו לי בדברים ובטח שלא באוכל ובדברים שצריכים להיות הגיינים, כמו שמפו, סבון, ספוג רחצה, מגבות...

שואל השאלה:
אני ציינתי שהייתי בעבר במסגרת של פנימיה וזה לא היה קורה לי..

שואל השאלה:
לאנונימי! כאדם סטרילי, אתה כתבת שאתה גם אדם סטרילי, אפשר לשאול אותך שאלה ואשמח אם תענה בכנות, אתה לא חייב, אבל זה מסקרן אותי, אני מניחה שהעצות שנותנים לי פה וביניהם העצות שלך זה כדי לעודד אותי או לתת לי את התשובה שאני כביכול רוצה לשמוע, אבל את האמת אתה כאדם סטרילי אם היה קורה לך מקרה כזה איך היית מגיב? אתה אנונימי, אז אין בעיה שתכתוב לא יזהו.. ואגב אני עד עכשיו לא נגעתי בדברים, אין לי אומץ וחצי מהדברים כבר העפתי את החצי השני לא נגעתי ואני לא מסוגלת לגעת אני עדיין לא יודעת איך להתמודד עם זה..