אני כל הזמן לבד בבית ספר, ויושבת לבד בהפסקות, אין לי חברות בכלל. יש פה עוד כמוני?:/

.

ישש:/

נוכחת.

אני מבינה אותך! אני גרה באמריקה וכשהגעתי, בחודשים הראשונים הייתי לבד כך הזמן, לא ידעתי את השפה, לא הכרתי אף אחד, כולם היו בחבורות כאלה, ולא רציתי לדבר כי לא היה לי גם מבטא.. אבל אז הגיע ילדה חדשה מארגנטינה שיודעת קצת אנגלית ואין לה מבטא אז הרגשתי חופשית לדבר איתה ועכשיו יש לי המון חברות גם פה וגם בישראל, הבנת? את פשוט צריכה להעז לגשת.. אין לך ממה לפחד יש חברות גם בבתי ספר אחרים.. זה קשה למצוא חברות אמת אבל בסופו של דבר את תמצאי:) תסמכי עלי:)

אני, רוב הזמן. כולן צבועות ומעצבנות אותי, אני מעדיפה להיות לבד עם עצמי

תנסי למצוא בנות שנראות לך חמודות ולהתחבר אליהן, בהצלחה את מהממת!

כן: (

כן: (

נפתח קבוצה חח נבדר אחת את השניה בהפסקות

גם אני הייתי ככה, כשגרתי בישראל לפעמים הייתי דיי לבד, עברתי לברלין ובוא נגיד שהישתפר לי ואני לא לבד, אבל לפעמים יש קצת בעיות:/
אני מקווה שגם אצך ישתפר <3

לי יש כמה חברות צבועות ורעות שנוטשות אותי בכל הזדמנות ואני נשארת לבד: (

כן: (

כן אני הרבה פעמים לבד
אבל מידי פעם אני מסתובבת עם ילד אחד בהפסקות

אני, הבן אדם היחידי שאני איתו בבית ספר זה אח שלי התאום (אני איתו בכיתה) ואני איתו רק כשאני מגיעה לבית ספר ויוצאת ממנו כי אני מחכה לו תמיד. אה וגם כשאני מחכה לו שנלך למגמה שאנחנו לומדים כי היא לא בכיתה שלנו ובמתמטיקה. (אנחנו בתיכון)
אני זאת שתמיד יוזמת שיחה או חיוך או קשר עין עם חלק מהבנות בכיתה ואני מנסה להפסיק כי הן לא שמות עלי ולא יוזמות איתי כלום, מתעלמות ממני למרות שעם כמה שזה נשמע רע אני חייבת לשמור איתן על יחסים טובים כי הן נותנות לי חומרים למבחנים כי אני אף פעם לא כותבת בשיעורים <:

אני:p

אני גם תמיד הייתי מהסוג הזה, עד שמצאתי חברת אמת, בהתחלה היה חוסר סיכוי מוחלט שנתחבר, אבל הנה, עובדה. צריך לנסות להתחבר לאנשים שנראים לנו נחמדים, לא לחברים אגואיסטים שדי בטוח שיעזבו אותנו על השנייה

אני