4 תשובות
אני עונה להם.. הרבה.. תמיד שמשהו לא נראה לי או שיש לי מה לומר אני לא רואה בעיניים. זה לא בסדר מצידי
בעקרון אני לא עושה משהו שההורים שלי לא מרשים לי לעשות לפי דעתי
לא מורדת בהם או משהו כזה
אם הם אומרים לי משהו אני מקשיבה
לפעמים אני מתווכחת סתם על שטויות לא משהו רציני..
בהשוואה ללפני שנתיים אני עכשיו מלאך xd
אז כן נראלי
לא מורדת בהם או משהו כזה
אם הם אומרים לי משהו אני מקשיבה
לפעמים אני מתווכחת סתם על שטויות לא משהו רציני..
בהשוואה ללפני שנתיים אני עכשיו מלאך xd
אז כן נראלי
אנונימית
אני, למשל, בגיל ההתבגרות שלי פחות מקשיב ועושה כאלו "מה שבא לי" אבל תמיד צריך לכבד הורים לא משנה מה. מקווה שעזרתי
אני משתדלת לכבד אותם.
זה נראה שממש קשה לי עם כיבוד הורים. אני לפעמים מזלזלת בבקשות ובדרישות שלהם, צועקת ש"אין לי כוח" או "לא בא לי"
יש גם לאבא שלי קטע עם אובססיביות כלפיי. אובר דאגה.
הוא יותר מדי אובססיבי אליי, וקשה לי לקבל את זה. אז לפעמים אני יוצאת עליו והוא עונה "אני רק דואג" ואז זה עושה לי מצפון מטורף #*$?#
אני גם שוכחת להודות להם על כל דבר קטן, זה חשוב.
אני בטוחה שיש מה לשפר ביחס שלי כלפיהם.
זה נראה שממש קשה לי עם כיבוד הורים. אני לפעמים מזלזלת בבקשות ובדרישות שלהם, צועקת ש"אין לי כוח" או "לא בא לי"
יש גם לאבא שלי קטע עם אובססיביות כלפיי. אובר דאגה.
הוא יותר מדי אובססיבי אליי, וקשה לי לקבל את זה. אז לפעמים אני יוצאת עליו והוא עונה "אני רק דואג" ואז זה עושה לי מצפון מטורף #*$?#
אני גם שוכחת להודות להם על כל דבר קטן, זה חשוב.
אני בטוחה שיש מה לשפר ביחס שלי כלפיהם.