תשובה אחת
שואל השאלה:
\\הקדמה//

קוראים לי אדל, אני בת 16 בכיתה י' וגרה במושב בגלבוע. אני בקרוב עוברת לתל-אביב. אני אוהבת את המקום, אבל לא לגור שם.
אני כל הזמן נוסעת לתל-אביב. יש לי הרבה חברים במושב, ואני לא רוצה לעבור, אבל אבא שלי חושב שיהיה לנו שם יותר טוב. יש לי עוד אח, עומר, אבל הוא עבר לחו"ל לפני שנתיים. התגעגעתי אליו. בפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה לפני שנה, כשאמא שלי נפטרה. אחרי השבעה הוא נסע. אני לא רגישה או משהו, אבל זו הפעם הראשונה שבאמת בכיתי. אף פעם לא אהבתי להראות לכולם שאני באמת רגישה, אבל זו אמא שלי, ולא הצלחתי להחזיק את עצמי, זה גם לא שהייתי מחזיקה את עצמי. לא אכפת לי מה חושבים עלי. הרבה מהחברים שלי ניחמו אותי, אבל רק מאחד היה לי אכפת, איתן, שאני דלוקה עליו מכיתה ו'. עכשיו, שאני עוזבת, אני קולטת שלא אראה אף אחד מהם יותר.
אבא שלי עובד במשהו עם נשקים, לא ממש הבנתי, כי הוא לא רוצה שממש אבין. הוא אמר שאגדל מספיק, הוא יספר לי. מה הבעיה עכשיו?! מה שבאמת מפריע לי הוא מה קרה לאמא שלי, ממה היא מתה? היא הייתה האישה הכי בריטה שהכרתי. היא ידעה במה אבא שלי עבד? משהו מוזר במשפחה שלי.