נמאס לי מהשגרה הזאת, שהחיים שלנו כל כך קבועים. הולכים לבצפר, מקבלים תעודת בגרות, הולכים לצבא, הולכים לעבוד, הולכים ללמוד לתואר וכו. אני לא רוצה שהחיים שלי יהיו כאלה, זה חסר טעם. אין לי מוטיבציה כבר ללכת לבצפר, לא בא לי תעודת בגרות. אולי תחשבו שאני הורסת תחיים שלי, אבל אני לא רואה את זה ככה. האם אני צריכה ללכת אחרי הלב שלי? בבקשה, תחסכו ממני תגובות של אני צריכה תעודת בגרות

אני הלכתי אחרי הלב מגיל 14 עזבתי לימודים רק מטייל בן 17 וחצי נהנה אבל אני התרגלתי לחופש וקשה בעבודות קשה לקום בבוקר זה הורס את החיים בעתיד למרות שאני לא מאמין וזה לא מעניין אותי

שואל השאלה:
אני לא מצפה שיהיה לי קל בחיים. אבל לפחות אני אשבור את השיגרה הזו. באמת שאין טעם לחיים המשעממים האלה

מצטרפת לשאלה

החלטה שלך אם להוציא תעודת בגרות או לא, אני כן חושב שיש כאלו שלא מתאים להם שגרה והם לא מתאימים לבית ספר כי זה פשוט מדכא אותם, ולבאבי שלך, מה תעשה בעתיד כשתרצה להקים משפחה ו5000 שקל לחודש לא יספיקו בשביל להתפרנס בכבוד?

לכולנו נמאס מהשגרה מידי פעם.. בטח שזה טוב ללכת אחרי הלב שלך אבל לא בכל דבר.. שמעי אלו החיים ועם את רוצה להתפרנס בכבוד, שיהיה לך מקצוע זה מה שעושים.. אין ממש בררה אחרת, תני ללב שלך להוביל אותך, אבל באמת.. את תהרסי תחיים שלך עם עכשיו עם תפרשי.. לא ממליצה לך.

הנושא הזה מעסיק גם אותי ואני כ"כ מזדהה איתך.
אני מסכים, לדעתי אין שום ערך לתעודת הבגרות. אבל האם יש לך מטרה אחרת? את יודעת מה כן תרצי לעשות?
אם את מגיעה לבית הספר ולא לומדת דברים חדשים אז הם מבזבזים לך את הזמן ואין אף סיבה בעולם שתצטרכי להישאר שם... אבל זה לא הכל, אני מסכים מאוד גם עם השאר... לרוב, מקומות עבודה דורשים תעודת בגרות (כן תתפלאי, אבל אפילו בשביל להירשם לאוניברסיטה) ויהיה קשה לפרנס משפחה עם סכום כזה.
מחליפים שרי חינוך בכל שני וחמישי, ואגלה לך סוד - אפילו אם תשאלי אותם, הם מסכימים שהתנאים לקבלת התעודה כמו חומר הלימוד מאוד מטופש, והתירוץ הוא שהם לא מכהנים מספיק זמן. אם אין לך חלום ומטרה או יעוד להגשים - תהיי עסוקה בהגשמת חלומות של אחרים... החיים קצרים מדי, תתחילי להקשיב ללב במקום לחיות את אותה השגרה שוב ושוב ולהתלונן או לחכות לגואל.
מחכה לתגובה שלך - ס'.

שואל השאלה:
יש לי מטרה אחרת. להנות מהחיים ולא ללכת אחרי הזרם. להגשים את החלומות שלי ולהפסיק להקשיב לדברים המפגרים שמלמדים אותי בבית ספר שלא מעניקים לי שום חוכמה.

ליהנות?! העבודה צריכה להיות המקום הכי מהנה בעולם!
כמו שאני מבין ממך, לא כדאי לך לעזוב בכזו קלות... זו צריכה להיות מטרה מוגדרת לפרטי פרטים, וזה לא יותר פשוט מאשר להגשים אותה.

שואל השאלה:
העבודה צריכה להיות המקום הכי מהנה בעולם? חשבתי שאתה מזדהה איתי.
כן צריך לעבוד ולהתפרנס ממשהו, אבל זה ממש לא הדבר הכי חשוב בחיים ובטח שלא מהנה.

אף אחד לא נהנה מהדברים האלה אבל אם אין לך משהו אחר לעשות בחיים מה תעשי

לדעתי החיים הם סתם דבר לא חשוב.
דמיינו אותנו בלי כל הלימודים, היינו חיים בעולם טוב יותר - היינו משחקים בחוץ, רואים קצת נוף, הולכים לבריכה.

כל יום הוא אותו דבר מבחינתי, ואני לא רואה פואנטה בחיים.

ממש מזדהה איתך אני בכיתה ט ולדעתי מה שמלמדים בבית ספר לא הכל נחוץ בשבילי, לדוגמא מלמדים אותנו במתמטיקה משוואות. אוקי, למה אני צריכה את זה לחיים? זה רק אם אני ירצה ללכת למקצוע שמצטרך מתמטיקה, אבל לא אני לא רוצה ללכת ללמוד משהו שמצטרך מתמטיקה, אני עברתי עכשיו דירה רחוק מאוד תחשבי מקצה אחר של הארץ לקצה השני, ואני לא מכירה פה אף אחד ומפחדת מהתחלות חדשות אז החלטתי לא ללכת לבית ספר. אבל אז ישלחו לי עובדת סוציואלית, אבל זה בעיה של ההורים שלי כי אני אמרתי להם שקשה לי פה והחומר שונה. אבל אז באים אליי כל האחים שלי אומרים לי מנסיון שהם גם לא למדו ועכשיו שהם אחרי צבא רוצים להתחיל ללמוד למקצוע שיצריך "בגרות מלאה" אבל הם לא יכולים למה? כי הם לא למדו ולא עשו בגרות, עכשיו כל הכסף של ההורים שלי הולכים להשלמת בגרויות שלהם, וזה סכום מטורף! ואז אני מבינה משהו שעדיף ללכת ללמוד שלא יהיה אחרי זה בעיות בחיים. מקווה שעזרתי ובהצלחה.

תראי אני גם הייתי עם מחשבה כמו שלך
אבל זה שאת לומדת לא אומר שאת צריכה לבטל את כל החלומות שלך וההנאות בחיים
אפשר לשלב הכל וזה גם הכי נכון
אני מכירה המון אנשים שלא למדו והם מצטערים על זה כי כמה אפשר להיות חופשי? אנחנו כן צריכים שיגרה מי יפרנס אותך שתיגדלי ותיהיי תלויה בעצמך?
אנחנו גדלים, מתבגרים, מתחתנים, מביאים ילדים..
אין מה לעשות זה דרך החיים של כל בני האדם בערך כל עוד את לא מפןרסמת כלשהי שאין להם את השיגרה הזאת של הלימודים והעבודה..
אם את צריכה להתייעץ אני כאן (:

תחשבי על זה שלא כל בית ספר הוא אותו דבר, ואני למשל בחרתי מסגרת צבאית, וכל הקטע הוא ליהנות בכל מסגרת, וזה שלא תלמדי טוב פשוט יקטין את הסיכויים שלך בעבודה במקצועות מסוימים, אבל תכלס זה לא מה שבאמת יקבע לך את העתיד.
לדעתי, את כן צריכה להמשיך ללמוד, אבל את צריכה למצוא מטרה בחיים ללמוד בשבילה

תמצאי הובי שאת כל כך טובה בו שאנשים יהיו מוכנים לשלם כסף בתמורה, ואל תעזבי אותו
ותלמדי אקסטרני כי אולי העיסוק שאת אוהבת דורש אוניברסיטה (?)= החיים שאת מחפשת על רגל1

אני מזדהה אתך חלקית, אבל זה לא אומר שזה נכון. אנחנו צריכים להפיק מהם את המיטב, להתנדב, לטייל בטבע, לחיות, לנסות לשמוח ולחייך. את תראי שזה יעזור. תנסי להתנדב, לעשות משהו משמעותי. בהצלחה!

גם אני חשבתי כמוך פעם והפסקתי ללכת לבית ספר במשך חצי שנה בהתחלה זה היה כיף אבל אז זה נהפך לסיוט ונכנסתי לדיכאון והתבודדתי והרסתי לעצמי את החיים.
מה תעשי אם לא תלכי לבית ספר? תשארי בבית כל היום? גם זה ימאס לך מתישהו

החיים שלך בשליטה שלך
אם את מחליטה שהחיים שלך זה ללמוד, לעבוד, להקים משפחה ולמות, בחירה שלך
אבל את יכולה גם לא ללמוד, לעבוד בעבודה מעיינת, לטייל ולמות
את רק צריכה למצוא את הדרך לעשות את מה שאת רוצה

אני כל כך חושב כמוך

שואל השאלה:
תודה לכם. אני אשקול את כל התשובות שלכם.

תרצי או לא, את תהיי כלואה בשגרה הזאת גם אם לא תוציאי תעודת בגרות.
אחרי הכל, כסף הוא מה שמנהל את העולם. אנשים מתים בלי כסף, כי אף רופא לא מוכן להציל אותך ללא תשלום, ואף חקלאי לא מוכן להאכיל אותך ללא תשלום. כנ"ל גם לגבי הדירות, הרי לחיות בדירה עולה כסף, וברחוב מהר מאוד מתים מתנאי מזג אוויר קיצוניים (אולי לא בארץ).
את לא יכולה להתחיל לדמיין איך העולם הוא ההפך ממה שלימדו אותך להאמין, כל יום הוא אותו הדבר, כל החיים שלנו הם אותו הדבר. נכון, בשבילנו הדרך שלנו ייחודית, אבל כמו שציינת, הולכים לבית ספר בשביל להוציא תעודת בגרות. התעודת בגרות נועדה בשביל ללכת לאוניברסיטה, שם תשיגי עוד תעודה. עוד דף עם ציונים שאמור להגדיר את מי שאת ומה את שווה. אחר כך, עבודה. אפשר להיות פקיד, ואפשר להיות מנהל. אבל זאת אותה עבודה, את תמיד תעבדי בשביל מישהו, תמיד יהיה לך סדר יום ואף פעם לא תוכלי לעצור את החיים שלך בשביל לעשות משהו שאת באמת רוצה לעשות, תמיד תצטרכי לתכנן מראש דברים. אז את מוציאה תעודת בגרות בשביל ללכת לאוניברסיטה בשביל לעבוד ואחרי כמה שנים תגלי שכל החיים שלך הם בדיחה ולא עשית באמת כלום שראוי לזכור.
אבל תסבירי לי, איזו אלטרנטיבה יש לנו? אם לא נשתף פעולה, אנחנו נפסיד. לא נוכל להעשיר את החיים שלנו כמו שנרצה, אלא נהיה כפופים לכסף. גם אם נתנגד, אי אפשר לנצח את המערכת הזאת.

כל כך מבינה אותך

תגווני את השגרה שלך.

צודקת... בבית ספר לא לימדו אותי מאשר שטויות אידיאולוגיות ודתיות וזה לא עזר לי בחיים הכל למדתי מהספרים או מהחיים עצמם...
...
אני גם יוצאת מהשגרה אני מתנדבת בבית חולים ואני נהנת מזה אני רוצה להמשיך להתנדב גם בחו"ל וללמוד תוך כדי מקצוע ולפגוש אנשים מעניינים ולטייל...
כי אני לא אהיה כמו כולם ואני מנצלת את החיים שלי איך שבא לי ולא איך שהחברה מכתיבה


יש לי בגרות מלאה כי ככה זה יש דברים שבאמת אי אפשר להסתדר בלעדיהם כמו עבודה ןהשכלה... אלא אם כן את ממש עשירה

אני מה זה מדהה איתך.
זה כזה עצוב שהכל זה כסף.

רציתי להגיד עוד משהו אם את רוצה לעשות מה שהחלום שלך רוצה אז תצטרכי לרוב הדברים כסף כן כסף ככה זה בעולם היום הכל עולה כסף! ובשביל כסף צריך עבודה, ובשביל עבודה טובה צריכים בגרות טוב.!

וואי כל כך מצטרפת לשאלה

אין מה לעשות, יכול להיות לך בעל מדהים וילדים מקסימים ופה באמת הכל טוב ויפה. אבל כמה בעיות מתחילות כאן: אם את רוצה גבר שיכניס משכורת טובה, הוא חייב ללמוד משהו, ותאמיני או לא, אם תגידי שאין לך תעדות בגרות - אין מה לעשות, זה עושה רושם רע. כי את מחוץ לנורמה ולאף אחד לא אכפת למה נשרת, ישר יחשבו שאת מטומטמת, במיוחד גברים עם תואר ראשון וכו'.
דבר שני, במדינה שלנו כמעט בלתי אפשרי להתקיים ממשכורת של מפרנס אחד במשפחה, לכן גם האישה צריכה לעבוד. בלי בגרות - מעטים מהמקומות שיקבלו אותך, וגם המקומות האלה זה בשכר מינימום.
בקיצור, המטרה שלך היא לחיות חיים מאושרים, ובשביל זה את צריכה לפרנס את עצמך והמשפחה שלך. זו המטרת על שתביא לך מוטיבציה

תנעלו התשובה שלי למעלה הכי קולעת, יש מאחוריה נסיון של 10 איש שאני מכיר כולל אותי והצליחו בחיים ובנוח (וכל רגע חוויה ולא. משעמם. ) חאלס לדחוף סתם תשובות

אני מאמינה בה'
ואם את מאמינה תקראי את זה:
החיים שלנו בעולם הזה יהיו משעממים לא משנה כמה נעבוד וכמה מכוניות יהיו לנו
כשאנחנו נמות
כל הדברים האלה ישארו פה בעולם לירושה או כל דבר אחר
הדבר שיעלה אתנו זה המצוות והזכויות שעשינו כל החיים שלנו.
אין ממש מה לעשות חוץ מלהתרגל

לא מבינה למה אתם מתלוננים כל כך על זה שמלמדים אותכם דברים שאתם לא צריכים לחיים, תמיד כיף לדעת דברים חדשים ולהרחיב את הידע.
את צודקת בקטע הזה, גם אני תמיד מרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי בבצפר, רוצה להיות חופשייה ולעשות מה שאני אוהבת, אבל והאבל הוא מאוד גדול כאן- אני מודעת להשלכות ולא עושה את זה באימפולסביות. כשאני חושבת על מה שארצה לעשות בעתיד, משהו שאני מאוד אוהבת אני יודעת שאצטרך את תעודת הבגרות הזאת כדי להגיע אל המטרה. אני יודעת שכדי לטייל בעולם ולהיות חופשייה אצטרך להרבה כסף, ואני בטח שלא רוצה לעבוד במשמרות בלי סוף במרכז קניות (אולי אפילו לשם אצטרך תעודת בגרות), החיים שלי יהיו יותר רעים וכך גם לא אעשה את מה שאני אוהבת ורוצה לעסוק בו.
לפני שאת מקבלת את ההחלטה הזאת ממליצה לך לחשוב יותר מפעמיים ולשקול את זה טוב. תחשבי על ההשלכות.

כי לא מלמדים אותנו שום דבר חשוב.
צריך להעיף את לשון וכל הפעלים האלה והנגזרות ולהחליף את זה בהבעה.

תראי אני סיימתי את 12 שנות הלימוד שלי לפני שנתיים (קצת יותר אפילו), תעודת בגרות לא מועילה בכלום, השקעתי עוד שנה וחצי כדי להוציא דיפלומה, אני ממש לא טיפוס שאוהב ללמוד אבל אני כבר חושב על העתיד, לסדר לעצמי את החיים, אני לא חייב לטייל בכל העולם בשביל להיות מאושר, הדבר היחיד שמחזיק אותי זו המחשבה שבעתיד לא אצטרך לעבוד קשה כמו שהוריי עובדים ואוכל לפרנס כמו שצריך את אשתי וילדיי.

החיים שלנו הם מה שאנחנו בוחרים שהם יהיו.
את זאת שתבחרי עבורך מה את רוצה.
גם אם תמשיכי כביכול בשגרה, יש הרבה דברים יוצאי דופן שאת יכולה לעשות תוך כדי, כמו: לכתוב ספר, לטייל, להתנדב!.
אני תמיד הערכתי את המוסד הלימודי כי הוא הקנה לי ידע שחשוב לי לדעת, ושם גם נמצאים עם החברים.

אני מאמינה שבתוך כל אדם מסתתר הרצון הזה לעשות בחיים הרבה מעבר לשיגרה הרגילה, אנשים רוצים לבלוט במשהו טוב מבחינת עצמם.
אני לא מתכוונת שהם רוצים להפוך למפורסמים, אלא אנשים רוצים לבלוט בתכונות אופי ייחודיות.

להזניח מסגרת כלשהי זה אומר להזניח את עצמך. לצאת לחופשה זה טוב כל עוד היא מוגבלת. הראש שלך יאבד אם לא תלכי לפי כללים מסוימים. את בסוף לא תביני מה את רוצה מעצמך.
לדעתי לדבר הזה שמכתיבים לך איך החיים שלך יראו יש יתרונות וחסרונות. את רק צריכה לחשוב באמת ובתמים ועד הסוף מה את הכי רוצה לעשות עם החיים שלך.

לפעמים לומדים להעריך משהו רק כשהזמן עובר.

מסכימה איתך לגמרי שואלת השאלה, אנחנו אשכרה לומדים 12 שנים בבית ספר, אשכרה 12 שנים מתבזבזים מהחיים שלו, על מה? על לימודים, שגם ככה אף אחד לא יזכור בעתיד.. יש כל כך הרבה מקצועות מיותרים בבית ספר.. מרגיש לי בזבוז זמן.

וואיי את לא יודעת עד כמה אני מסכימה איך את פשוט גנבת לי את המילים מהפה... יש דרך לשנות את זה ואת יכולה ללכת עם הלב שלך ולעשות מה שמתחשק לך אבל לרוב זה כרוך בכסף ואם אין אותו אז זה חסר עונים לנסות לעשות משהו.

תקשיבי אני מבינה.. אבל הקטע הוא שאת לא תהני מהחיים אם לא תלמדי! מי אמר שגם אם לומדים קשה וזה אז לא נהנים? את מבינה שבעתיד את תצטרכי לשלם על הבית על אוכל על הכל! ואיך יהיה לך כסף? את צריכה שתיהיה לך פרנסה טובה והקטע הוא שאת יכולה ללכת וללמוד משהו שאת טובה ושיעשה לך כיף...
תעשי מה שאת חושבת... אבל תדעי. אם את רוצה להנות בחיים אז את צריכה כסף! ושלא תימצאי את עצמך עובדת בעבודה קשה פיזית ומקבלת גרושים..! שתוכלי לטוס למקומות וללכת למקומות! אם אין לא יהיה לך את זה.. בואי נגיד לא יהיה לך ממה להנותרק להיות תקועה בחר. א! ובחשבונות!
זאת דעתי ואל תשפטו כי אם זה היה כל כך קל בחיים להנות ככה בחינם הייתי משיגה את כולם ולוקחת את זה!

זה יהיה ארוך, אבל זה לגמרי יסדר קצת את הבלבול:)

שואלת השאלה, אני לא בא לזלזל בך או במחשבות שלך חס וחלילה, אבל אם היה רק אפשר שתשמרי את השאלה הזו ותקראי אותה בגיל מאוחר יותר, תביני כמה התפיסה שלך השתנתה וכמה דיברת שטויות לכאורה בגיל הזה..

בכל גיל מחפשים משמעות. לא משנה מי ולא משנה מה... היום השיגרה שלך היא ללכת לבית ספר, אבל אם היית הולכת כל יום לים, אז היה נמאס לך מזה והיית רוצה "להחכים קצת, לשבת, להיות במסגרת"
ואם השגרה שלך היתה להיות כל יום במקום אחר, אז היית רוצה להיות קצת במקום קבוע שייתן לך סדר בחיים...

כולנו רוצים גיוון וקצת "צבע" לחיים הלכאורה אפורים שלנו... מסלול שכביכול ידוע מראש, והכל כבר מוכתב לנו ואין לנו לאן לשאוף כי הכל אותו דבר...

אז זה לא ככה! וזה גם לא צריך להיות ככה! את יכולה (דוגמא) ללמוד טוב, להיות רופאה, לטוס לחו"ל, לפתוח מרפאה פרטית, שמשלבת טיפול עם טיפולים אלטרנטיבים וטיפול באמצעות בעלי חיים... אני מכיר מישהי שעשתה את זה..
החיים לא חייבים להיות אפורים! קחי תחום, תתמקצעי בו, ואז תצבעי את החיים באיזה צבע שאת רוצה:)

צודקת בהחלט אבל האמת שהדבר שנותן כוח ורצון להכל זה אהבה ברגע שיש חבר ומאוהבים אז לא צריך יותר מזה ויש הרבה טעם לחיים תחשבי על זה

מבין ממש אותך אני גם קשה לי אם שיגרה וגבולות החיים