תשובה אחת
הלוח העברי הוא, כאמור, לוח שמשי-ירחי: חודשי השנה בלוח העברי נקבעים לפי הירח, אבל מחזור השנה מבוסס על שנת שמש, הקובעת את עונות השנה ואת המחזור של שנה חקלאית.
וכאן עולה הבעיה של חוסר התאמה בין השניים: בשנת ירח 354 ימים, ואילו בשנת שמש 365 ימים. זאת אומרת, שבכל שנה יש הפרש של 11 יום בין שנת הירח לשנת השמש. כעבור שנתיים ההפרש הוא 22 יום, וכעבור שלוש שנים ההפרש הוא 33 יום. הפרש זה בין שנת הירח לשנת השמש הולך וגדל, ובסופו של דבר הוא עלול לשבש את הקשר בין התאריך, שנקבע לפי החודש (והירח) - ובין העונה החקלאית, שנקבעת לפי השמש.
בלוח העברי יש שלושה חגים שכל אחד מהם קשור לעונה חקלאית מסוימת. שלושת החגים הם פסח, שבועות וסוכות. על-פי המקרא יש לחגוג את חג הפסח בחודש האביב, שבו מתחילים את קציר העומר קציר השעורים הראשון. חג השבועות הוא חג הקציר, קציר החיטים, וחג הביכורים; ואילו חג הסוכות מסיים את השנה החקלאית, ומכאן שמו הנוסף חג האסיף.
כדי שחג הפסח יהיה תמיד בעונת האביב (קציר העומר), וחג השבועות בעונת הקציר (קציר החיטים), וחג הסוכות בעונת האסיף, יש צורך לעַבֵּר את השנים: להוסיף חודש ללוח השנה אחת לכמה שנים (אחת לשנתיים או לשלוש שנים)
וכאן עולה הבעיה של חוסר התאמה בין השניים: בשנת ירח 354 ימים, ואילו בשנת שמש 365 ימים. זאת אומרת, שבכל שנה יש הפרש של 11 יום בין שנת הירח לשנת השמש. כעבור שנתיים ההפרש הוא 22 יום, וכעבור שלוש שנים ההפרש הוא 33 יום. הפרש זה בין שנת הירח לשנת השמש הולך וגדל, ובסופו של דבר הוא עלול לשבש את הקשר בין התאריך, שנקבע לפי החודש (והירח) - ובין העונה החקלאית, שנקבעת לפי השמש.
בלוח העברי יש שלושה חגים שכל אחד מהם קשור לעונה חקלאית מסוימת. שלושת החגים הם פסח, שבועות וסוכות. על-פי המקרא יש לחגוג את חג הפסח בחודש האביב, שבו מתחילים את קציר העומר קציר השעורים הראשון. חג השבועות הוא חג הקציר, קציר החיטים, וחג הביכורים; ואילו חג הסוכות מסיים את השנה החקלאית, ומכאן שמו הנוסף חג האסיף.
כדי שחג הפסח יהיה תמיד בעונת האביב (קציר העומר), וחג השבועות בעונת הקציר (קציר החיטים), וחג הסוכות בעונת האסיף, יש צורך לעַבֵּר את השנים: להוסיף חודש ללוח השנה אחת לכמה שנים (אחת לשנתיים או לשלוש שנים)