שלום, אני בחור חרדי ולאחרונה איבדתי את האמונה בדת. כרגע אני מסתפק אם לחזור בשאלה או להשאר חרדי - רק פתוח יותר. יש כאן מישהו שעבר תהליך כזה, יצא בשאלה והסתדר בחיים אחר כך? תודה לעונים.

כן, אני חזרתי בשאלה, בגיל מוקדם יחסית (15)..
תהליך לא קל, העולמות שונים לגמרי, אבל לדעתי אתה צריך לעשות מה שאתה מאמין בו.
אם אתה מאמין שהדת צודקת, שזאת דרכו של אלוהים, או אם אתה בכלל מאמין באלוהים, הכל תלוי בך, לך אחרי מה שהלב שלך אומר.

לכל אחד בחיים יש נפילות, עליות ומורדות בעולם הרוחני. אני גם הייתי במצב הזה. היה לי מאד קשה! אבל זה תקופה שתעבור! וכשתעבור אותה, אתה תהיה אדם חזק יותר!
אל תתיאש! תחזיק את עצמך!
אני הלכתי לשיעורי תורה, שאלתי שאלות. לאט לאט התחזקתי ברוך ה'! היום אני במקום הרבה יותר שלם בדרך! ושואפת ליותר!

אני עברתי את התהליך שלך אל תחכה לגן ורדים
1) את מאבד את המשפחה אמנם גם את החברים אבל חברים וחברה בונים תמיד מחדש משפחה-זה הפסד כלכלי ורגשי לאבד משפחה
אתה צריך לדאוג למגורים וכלכלה
במגזר החילוני אתה נתפס כאפס כי אין לך בגרות ומקצוע

אבל איש באמונתו יחיה

בתור חרדי בהווה.

המעבר לעולם החילוני הוא קשה. נשאר חור ענק של חסך רוחני, ולפעמים גם רגשות אשמה עזים. בחלק גדול מהמקרים יש נתק מהמשפחה, וקושי ליצור חברויות בחברה החילונית.

אני שואל את עצמי כבר הרבה זמן. למה אנחנו רואים בעיקר חזרה בשאלה לעולם החילוני?
למה אין אחוז מכובד שעובר מהחרדיות לדתי לאומי?

לא הייתי ממליץ להתחלן, עכשיו אתה צעיר. כשתגיע לגיל שישים יהיה לך צורך להאמין במשהו.

חוץ מזה אתה יכול לראותת בדת ערך פולקלורי ולקיים אותה מתוך לאומיות.
החברה החרדית לוחצת בטירוף, לך תלמד מקצוע, תשיג עבודה, ואחר כך תיפגש עם בחורות דתיות לאומיות או חרדיות עם רקע כשלך. תשתדל לשמור מצוות, אבל במידה הנכונה לך. ככה לא תשרוף את הגשרים עם המשפחה, ומאידך תחיה באורח חיים שמתאים לך.

בקשר להיות חרדי מודרני, זה אפשרי, ויש הרבה שעושים זאת, אבל זה קשה לחיות בחברה שעושה אותך סוג ז', כי ככה ההנהגה החרדית תתייחס אליך. וזה גם לא נכון לחיות בשקר.

תהיה דתי לאומי, נסה לחזק את האמונה שלך, אגב יש לי בן דוד שהוא היה חרדי והוא היום חילוני, המשפחה שלו מקבלת אותו דווקא טוב מאוד, זה תלוי במשפחה ובהורים, אתה יכול להיות דתי לאומי.

ראשית ברצוני לומר לך, הדת זה דבר נפלא פשוט זה תלוי במסגרת שלוחצת לא בצורה טובה
הייתי מייעץ לך להתייעץ עם רב שאתה מכבד- זה חשוב מאוד, ואם אתה חושש אז אפשר לשאול ולהתייעץ עם רב לאומי כדוגמת הרב אבינר או הרב ערן תמיר שהם חזקים בנושא
אך אל תעשה את הטעות ותקפוץ למים (לחזור בשאלה) שלא ברור לך מה הולך שם, כי מי אמר ששם יהיה לך יותר פשוט וקל. מקווה שתעשה את הצעד הנכון ובהצלחה!

אני רואה כל מיני תשובות. תהיה דתי לאומי תהיה ככה... אתה צריך להיות מי שאתה ללא תחפושות! לי זה נשמע שהנשמה שלך בחיפושים! אז לך תחפש את עצמך! אולי המסגרת שכרגע אתה נמצא לא מתאימה לך.. מאחלת לך בהצלחה והרבה שמחה בחיים!

אני יכולה רק להגיד לך שמה שקורה לך קורה כמעט לכל אחד ברמה כזו או אחרת! אל תחשוב שאתה לבד, כל אחד מתמודד עם השאלה הזאת, וכולם קשה בתקופה של הבחרות!
זה נורמלי וטבעי, החכמה היא לא לתת לזה לשבור אותך, פשוט קח בחשבון שזה עובר!
הראש מתייצב, הדברים משתנים, ואחרי תקופה תוכל להגיד יואו הדת שלי נפלאה, טוב לי, אני מאושר, רק תחכה קצת תראה שהכל יעבור!
גיל 22 פלוס 23 אתה תיראה איך הכל משתנה מקצה לקצה...
זה רק אך ורק הגיל הזה של הטיפש עשרה, שלא סתם נתנו לו את ההגדרה הזאת, ואתה יכול לשאול בוגרים ממך והם יספרו לך שגם הם עברו את זה, והם חיים היום יופי!
יש להם אישה מקסימה וטובה, הם חיים באושר, מרוצים מעצמם, בטוחים בדרך שלהם, והכל בסדר! באמת! קצת סבלנות, זה ישתלם לך! מנסיון...

להדסדסס,

אני חייב לא להסכים איתך.

זה נשמע מאד אידיאלי "ללכת עם האמת שלך",
אבל חרדי שעוזב, הורס את השידוכים של המשפחה, מאבד את המשפחה, מאבד את החברים,
לא בכל מחיר,
עושים פשרות גם אם זה לא לגמרי האמת שלך, הדתי לאומי הוא מקום אמצע טוב בשביל המקרה הנ"ל.

ל malachi
קודם כל הוא לא אמר שהוא מאמין במפץ הגדול.

אני מרחם עליך! ניכר שאתה לא יודע על מה אתה מדבר.

המפץ הגדול אינו פיצוץ, אין לו קשר לפיצוץ, המילה מפץ כוונתה לתפוצה, התרחבות,

ואם נתעקש, זמיר כהן מסביר בהרצאותיו כי אין סתירה בין הבריאה למפץ.

ואני יכול להרחיב בנושא.

אם אתה צריך עזרה בנושא אני ממליץ לך לפנות לעמותת ה. ל. ל
ה. ל. ל האגודה ליוצאים לשאלה - היא עמותה רשומה ללא מטרת רווח וללא כל זיקה פוליטית או אינטרס פוליטי. היא מסייעת לאנשים בארץ המבקשים לצאת מהעולם החרדי ולהשתלב בישראל המודרנית והפלורליסטית.

אה, ודרך אגב תתעלם מההטפות מוסר של האנשים פה.
אתה צריך לעשות רק מה שטוב בשבילך, ולא מה שהחברה חושבת שטוב בשבילך רק אתה יכול להחליט.

תחשוב 10 פעמים לפני שאתה פונה להלל, תקרא שוב את התגובות שלי, יש שם אמת ועצה.

לשינה זה לעצלנים. תתבייש לך!.

הלל חרטה על דגלה כי היא אינה עוסקת בשכנוע מסתפקים אלא בסיוע לאלו שעשו את ההחלטה.

מיודענו השואל לא החליט עדיין, הוא כותב זאת במפורש. אז איך אתה שולח אותו להלל?

מצחיק שדווקא אלה המתיימרים להיות הכי "צנועים" הם האנשים הכי מתנשאים.

לרונה,, בואי לא נכליל, יש אצלינו מתנשאים, (אולי גם אני), ויש צנועים,
וגם אצליכם כנ"ל, וגם בכל ציבור.

באמת שתהיה דתי לאומי, אתה יכול גם להסתדר בחיים וגם להמשיך להאמין ומה שאמרתי לך על בן דוד שלי, באמת נכון, גם הוא היה חרדי והפך להיות חילוני, אבל המשפחה שלו עדיין קיבלה אותו, אולי זה רק אצלי, אבל זה תלוי, וזה לא תמיד לקבל את זה שהבן שלך יוצא בשאלה או חוזר בתשובה, וזה תלוי מאוד בתגובות, תנסה להבין במידה שזה לא מסתדר, שהורים שלך אוהבים אותך מאוד וקשה להם עם זה, הם לא עושים את זה לך בכוונה ולא בכוונה לפגוע בך או להכריח אותך, זה פשוט שאתה הפלת עליהם פצצה כזאת וקשה להם לעכל את המצב הזה שאתה מודיע להם, זה כמו רעם ביום בהיר, עם ה זמן הם ינסו לקבל את זה, תן להם קצת זמן. ורונה, בכל קהילה כלשהי, בין אם דתית, חרדית או חילונית יש כאלה מתנשאים, אף אחד לא מושלם עם התנהגות מושלמת של צניעות, להיות צנוע זה לא דבר קל, ויש מעטים שנולדו או ניתנו במתנה של להיות צנועים, אפשר לנסות ולהשתדל להיות. גם אני לא בדיוק אדם די צנוע אבל אני משתדלת להיות..

מישהו טען לרגע שהעמותה תנסה לשכנע אותו לקבל החלטה כזאת או אחרת?
רק נתתי לו סיוע למקרה שזה הכיוון שבסוף הוא יבחר ללכת אליו בסוף.
אני גם אמרתי לו אחר כך שהוא צריך לעשות "מה שטוב בשיבלו" לא אמרתי מה זה אומר טוב בישבלו אמרתי שהוא צריך להחליט.
איך הגעת למסקנה שאני מנסה לשכנע אותו?

באמת תנסה לתת להם זמן, טוב זה יכול לקרות, פשוט תנו לו זמן להחליט, יהיה מה שיהיה, רק תבין שאם להורים שלך קשה לקבל את זה, זו לא אשמתם, פשוט לא תמיד קל לקבל דברים כאלה במפתיע ולא תמיד קל לעכל את זה, הם אוהבים אותך, והם ינסו לאהוב אותך גם אם אתה תהיה חילוני או תמשיך להיות חרדי, פשוט זה קשה..

אנשים מה הקטע? באמת שיתן להם קצת זמן לעכל את זה, לא תמיד אנשים מסוגלים להתמודד עם דברים כאלה, יש כאלה שכן ויש כאלה שלא, כולנו בני אדם. אתה יכול להיות דתי לאומי או מה שבא לך, אפילו בן דוד שלי שהוא חילוני המשפחה שלו מקבלת אותו בחום ואני יכולה לומר שזה נכון, זה תלוי באמת במשפחות ובהורים. לך תבין אם קשה להם לעכל את זה ככה.

חבל שאתה מוותר על מתנה שקיבלת.
המקרה שלי הפוך משלך,
אני עם משפחה חילונית לגמרי בבית ומאוד קשה לי.
החלום שלי זה שהיהדות תהיה המרכז של הבית.
אני רק חולמת על היום שאצא מכאן ואקים לי את הבית שלי.. בית יהודי כמו שצריך.. בלי להגדיר חרדי/דתי לאומי.. פשוט בית שהכל סובב סביב קדושה יהדות ורוחניות.. זה הדבר הכי יפה והכי מדהים שיש.

אני לא יודעת מה קרה שגרם לך לאבד את האמונה.. תוכל להסביר לי? אפילו בפרטי

בתור אחת שעברה אצל ה. ל. ל
וחזרתי בשאלה מכח עצמי- ולא בעזרתם ה"אדיבה"-
יכולה להגיד לך שלא מצאתי את עצמי בציבור החילוני.
מי שלא נולד לשם נורא קשה לו לפתח תקשורת נכונה ובריאה.
יש המון מוסכמות ודברים שלא נאמרים על פני השטח.
אם איבדת את האמונה- זה בהחלט לא דבר שאפשר לשפוט אותך עליו. אך עדיין תימנע מלעשות צעד כלשהוא עד שאתה לא בטוח ב100 אחוז שזה אכן נכון עבורך ושיש לך את כל הכלים כדי לעבור את זה כמה שפחות עם תקלות.

להיות חרדי פתוח- רב הציבור גם ככה פתוח היום אז זה בהחלט מחייב פחות ועדיין משאיר אותך עם אופציה להנות משני העולמות.
לחזור בשאלה- אם במידה ולא יסתדר לך ותרצה לחזור חזרה- זה לא יהיה פשוט לחזור, כי זה מלחמת אגו והמון צורך להילחם מול תגובות של אחרים פעם נוספת.

בכל מקרה המון בהצלחה על כל דבר שתחליט.
אתה לא חייב להאמין בשום דבר, רק בעצמך!

היי (:
אני בעל תשובה ואני חושב שחרדי זה לא מי שלבוש בשחור לבן עם מגבעת יפה של ברנדולינו וזקן
חרדי זה הגדרה של אדם שהוא בעל אמונה חזקה ואהבת השם כל כך גדולה שהוא מפחד על כל צעד שהוא עושה ואני חושב שאפשר לשלב גם תורה וגם אמונה וגם את העבודה אז ככה שאתה לא חייב כל היום לשבת בחדר וללמוד אבל זה לא אומר שאתה צריך לעזוב הכל ולהתייאש תנסה להתייעץ עם רב תלמיד חכם אני מאוד ממליץ להתייעץ עם הרב טויב מעתלית הוא באמת יכול לעזור לך ובאמת כל הכבוד לך באמת זה נורא לא פשוט להתמודד עם המצב הזה ואני מצדיע לך! תשתדל לשמור על עצמך ועל חיוך גדול (:

תמיד אפשר להיות דתי לאומי. וגם תנסה לתת למשפחה שלך זמן לקבל את זה. זה לא תהליך קל.

אני לא קראתי את כל התשובות ששלחו אליך.. הסיפור הקצר שהיה יוכל לענות לך לפחות חלקית על שאלתך וכך היה.. אשה שאלה בשביל חברתה האם לומר לה לשים כיסוי ראש כי היא התלבטה בעניין.. ענו לה תשובה כזו עדיף שהיא עכשיו לא תשים כיסוי ראש אלא שתמשיך כך ויחד עם זה תתחיל להתפלל על זה כשיהיה לה מניין תפילות מספיק כבר בשמיים יזכו אותה לאור של המצווה ואם היא תשים עכשיו את הכיסוי ראש מה שנקרא טכנית לשים מה הבעייה.. אז לא יהיה פלא אם אחר זמן מה היא תוריד אותה וספק אם תחזור לשים אותה

הדתות האברהמיות הן הדבר הנוראי והמזיק ביותר שקיים. ומדהים כ האברהמיים בטוחים בעצמם ובטוחים שכולם חייבים ללכת רק בדרכם. עיוורון מוסרי נפשע ממש.

הדת היהודית מעודדת זנות, מסלילה לזנות וכולה זנות והפקרות.

קודם כל - היא מעודדת זנות חוקית ובעיקר אונס פדופילי נצחי וממוסד.
שנית - היא תמיד מעדיפה שגבר יאנוס ("ילך") לזונה מאשר יאונן.
שלישית, היא מונעת השכלת נשים (באידיאל שלה! ואם יש משכילות יהודיות... זה אך ורק בגלל תנועת ההשכלה ותנועות פמיניסטיות) וכך מסלילה נשים לזנות.

קהילה דתית/חרדית יכולה להראות מושלמת מבחוץ (היום זה בעיקר בגלל הבגדים שנראים מפוארים וכאילו מעניקים מן תחושה של "מכובדות אירופאית").. אבצ כשנכנסים פנימה, הכל רקוב ומושחת מהבסיס. הכל עם היפות יוצרות.

אגב, היו לי הרבה התקפי חרדה קשים בחיי (לא אכנס לפרטים/סיבות), אבל בבני ברק אנשים פשוט רעים ומתעלמים לחלוטין. הגברים שם פשוט לא מעוניינים להגיש עזרה ובטח לא לאישה. הם גם מאמינים שחשוב ל ציל גבר לפני אישה. אין עקום מזה.