מה דעתכם על הורים שלא מקבלים את הילד שלהם, אוסרים עליו לאהוב, ואף פעם לא תמכו עודדו והיו שם בשבילו כשהילד צריך אותם, על הורים שרואים שהילד במצוקה וחותך אבל הם מתעלמים?

ממש לא בסדר
זה לא תקין

אז הם לא ראויים להיקרא בכלל הורים. הייתי מאחלת לכל אחד הורים שיתמכו בו כי זה אחד הדברים הכי חשובים שכל אחד היה רוצה וצריך מההורים שלו... מקווה שיש מעטים כאלה

שהם גועל נפש..

שואל השאלה:
כן אלו ה "הורים" שלי.
ואני שמחה שאתם חושבים ככה.. רק רציתי לדעת שהבעיה לא בי.

שואל השאלה:
לא הבנתי בדיוק מה הקשר להרגשה כשהם אומרים לי במפורש שהם אוסרים עלי? שהם רואים את החתכים ואו את הבכי והם צועקים עלי? בזמן שאני בוכה אומרים שאני ילדה דוחה?
מחכה לשמוע איפה בדיוק אני "מרגישה" וזה אשליה.

שואל השאלה:
חתכתי פעם בגלל הכטב הנפשי שיש לי (אונסים הטרדות מיניות ניצול חוסר תמיכה הייתי לבד וחוסר קבלה והבנה מההורים אובסביות חרדות ועוד)
הפסקתי לחתוך כי אני מטופלת אצל קאוצר.
והיועצת יודעת הכל.. היא אמרה שאין לזה פתרון חוץ מלהישאר חזקה..

תשמעי, גם לילדים (או נוער) יש טיפה נטייה להקצין דברים. זה באמת המצב שלך בבית?
לרוב כשנמצאים בתוך מצב קשה שמרגישים לבד, באמת נוטים להוציא דברים מפרופורציות אז תחשבי גם על זה.
לגבי מה שאת מתארת, הכול תלוי בתקשורת.
אף אחד לא לימד את ההורים שלך להיות הורים, הם בני אדם כמוך בדיוק. הם טועים כמו שאת טועה.
תבקשי מהם עזרה, אם הם ממשיכים להתעלם, יש עוד הרבה גורמים שיעזרו לך.
את צריכה רק לצאת מאזור הנוחות שלך (במקרה הזה למסכן את עצמך עוד יותר) ולהתחיל להזיז דברים. אם לא טוב לך בחיים את צריכה לשפר את המצב, לא משנה באיזה דרך.
מצטער שאני ישיר, אני לא אוהב ליקוקים והתמסכנות.
אם משהו רע, צריך לשנות אותו.

שואל השאלה:
דבר ראשון השינוי היחיד זה לברוח מהבית.. ואין לי את האפשרות.
דבר שני מאיפה הבקת שאני לא נלחמת ומנסה לעשות?
דבר שלישי אין כל כך מה לשנות כי הם אוסרים עלי.
דבר רביעי כן אני לא מקצינה, הלוואי תתחלף איתי ליום אחד רק כדי להבין ולא לשפוט.

ולא.. אין לי סיבה להקצין דברים.. ילד אומר מה שהוא מרגיש.
ואם כואב אז כואב, אם קשה אז קשה..

גם את התשובה שלי את מקצינה, לא באתי לשפוט.
את ממסכנת את עצמך, אני לא אוהב את זה, אני לא תומך בדברים כאלה.
אף אחד לא יודע באמת מה האחר עובר, ככה שאני אף פעם לא שופט בדברים האלה.
אם באמת רע לך, יש גורמים (בית ספר, פסיכולוג, עובדים סוציאלים) שיעזרו לך, בשביל זה הם קיימים.
אם את רוצה, יש לך תאפשרות להמשיך להתמסכן ולשאול שאלות בסטיפס, בלי לקבל תשובה אמיתית.
אבל אם את באמת רוצה להתחיל לחיות בצורה אחרת תפני לאחד הגורמים ולאט לאט זה יסתדר.

לא יודע אבא שלי מסומם מתעלל
ואמא שלי פשוט נטשה אותי.
אז אני לא ממקום של לדעת מה הורים אמורים לעשות
וגם המשפחה שאני חי אצלהם עכשיו היה לי בעיה
סמים, דיכאון וכול החרה הזה הם התעלמו ושלחו לי כסף
(משפחה עשירה, הייתי בבית חולים וקיבלתי פתק שכתוב עליו תחלים כבר ו 2000 דולר -_- )
אז בכנות אין לי מושג אם מה שההורים שלך עושים טוב או רע. כי אין לי למה להשוות את זה

שואל השאלה:
דבר ראשון הלכתי לפסיכולוגים ועובדים סוציאלים.. הם רק דרדרו אותי.
אני אצל קאוצר ואם היית קורא למעלה היית רואה שדווקא הפסקתי לחתוך ואני מטפלת בעצמי.
לא זכור לא כשאדם פורק הוא מתמסכן.
ושוב אתה כן שפטת.. אתה רשמת במקום להתמסכן תעשי משהו.
אני אחזור ואגיד
א נ י מ ט ו פ ל ת א צ ל ק א ו צ ר.
היועצת אמרה שאין צה לעשות חוץ מגיל 18 לברוח מהבית.

תראי שנה שעברה עברתי תקופה קשה וגם חתכתי והיו לי ניסיונות התאבדות ולאמא שלי גם זה לא היה כל כך אכפת ובית הספר הפנה אותי לפסיכולוגית ובלי בית הספר בכלל לא הייתי מקבלת עזרה. התגברתי על התקופה אבל כן כאב לי שלאמא שלי לא אכפת ממני והיא לא עושה עם זה כלום.. זה חזר על עצמו אז פשוט ארזתי את הדברים שלי והלכתי לגור עם סבתא שלי ולפחות לה היה אכפת. ואם זה קורה לך אני באמת מציעה לך להתאחק מהמקומות האלה שעושים לך עוד יותר רע ופשוט ללכת להיות עם אנשים שכן תומכים בך והם יהיו לצידך ופשוט לחיות איתם.

אדם שבוכה בסטיפס הוא סוג של מתמסכן.
לחתוך לא קשור לקושי, זה קשור לטימטום

שואל השאלה:
דבר ראשון לא בכיתי בסטיפס, פרקתי יש הבדל.
אם הייתם מבינים בפסיכולוגיה הייתם יודעים שכשאדם רוצה לפרוק כל מקום בשבילו יעזור לו.. וגם שכתיבה מאוד עוזרת, וגם תמיכה עוזרת.
דבר שני לחתוך לא מראה על טמטום אלא על מצוקות.. על כאב.
עצוב שיש אנשים שלא מבינים

זהו שלא יש הרבה אנשים במצוקה. רק שאלה שחותכים הם בעיקר בנות נוער מנסות לרחם על עצמם
הייתי בגמילה מהרואין. מרכז גמילה ממ
מכול מי שהיה שם אף אחדמלא חתך את עצמו
ואני די בטוח שלכולם שם היו בעיות (תאמיני לי זה סיוט )

איזה אנשים גועל נפש אתם "להתמסכן" באמת מישהו אמר את זה?
כן יש אנשים שקשה להם בחיים ורוצים לפרוק, במקום לבוא ולעזור ולתמוך בה, יש פה אנשים שהם חושבים שהם בעמדה של לבוא ולשפוט אותה.
שמעי אל תתיחסי לאנשים בחיים, יש הרבה אנשים רעים בעולם הזה אל תתני להם להוריד אותך מניסיון.
כן יש הורים שהם לא ההורים הכי טובים בעולם שברגע שאת הכי צריכה אותם הם לא שם לצידך וזה מתסכל ואני מבינה אותך לגמרי.
אני חושבת שהכי טוב לפרוק אצל אדם שאת סומכת עליו אפילו אם זה סתם חברה או אפילו מורה זה מצוין
לראות סדרות מצחיקות שזה לי אישית תמיד מרים את המצב רוח
לשמוע שירים, אפילו סתם שופינג זה עושה טוב על הלב
לצאת לעשות כושר והליכות ליד הים או סתם ליד הבית זה עושה טוב לנפש, לצאת עם חברות, אפילו שזה קשה תזמי תנסי זה חשוב!
ואם אין לך באמת אצל מי לפרוק את מוזמנת לשלוח לי הודעה:-)
אין ייאוש בעולם כלל, אל תדאגי הכל יסתדר בסוף אני מבטיחה לך, עם כמה שזה אולי ישמע קיטשי, אם לאדם ישקשיים אז כנראה גם יש לו את הכוחות להתמודד איתם ואני מאמינה במשפט הזה

שואל השאלה:
נו מה הבעיה, זה רק מראה שכל אחד מתמודד בצורה שונה.
לא קל להתמודד עם כאב.. ממש לא קל להתחיל לטפל בו.
כי זה מזכיר לך אותו.

ותודה רבה לך.. את מדהימה.. (וגם חכמה)

אני באמת חושבת שאת בנאדם חזק אני לא חושבת בכלל שאת אדם חלש בכלל, יש אנשים שהסביבה שהם חיים בה פשוט דפקה אותם, אז אין לך מה להרגיש רע זה באמת לא באשמתך.
באמת תאמיני בעצמך, גם אם את חושבת שהחיים דפוקים וששום דבר באמת לא ישתנה אז את טועה בהחלט
את יכולה לגמרי לגרום לשינוי בחיים שלך, אין נזקים בלתי הפיכים.
גם אם לא יודעת כמה מכות יעברו לך בחיים תישארי לעמוד, תמשיכי לחייך ולהתקדם קדימה, לא לעצור ובאמת ככה תיכבשי את העולם ואני מאמינה בך.
ומספיק שבנאדם אחד יאמין בך כדיי שבאמת תתחילי לעבוד על השינוי הזה:-)
לפחות ככה זה משפיע עלי...

אדם שאומר את האמת הוא אדם מגעיל?
צאו מהסרט, שואלת השאלה מתמסכנת ואתם רק מעודדים אותה.
בנאדם שרע לו בחיים ובוחר להתמסכן בסטיפס זה כבר בעיה שלו, כשלי היה רע בחיים שיניתי את זה ולא נתתי לזה להשפיע עלי.
לא היית אצל שום עובדת סוציאלית ולא אצל יועצת, אף אחד מהאנשים האלה לא היו אומרים לך "תברחי מהבית", זה רק מוכיח שאת לא יודעת על מה את מדברת בכלל ואת לא פועלת לשנות את זה.

אני לא חושב שלהתמסכן על החיים שלך יוביל לשינוי כלשהו, את בחרת לקרוא את הדברים שלי כשפיטה כלשהי, אין בעיה עם זה. זה בחירה שלך להבין את הדברים שלי ככה. הכוונה הייתה לעורר אותך טיפה.
אני לא ייעץ לך דברים שבהכרח יגרמו לך להרגיש טוב עם עצמך באזור הנוחות שלך. אני ייעץ לך דברים שלפי דעתי הם הכי הגיוניים ועוזרים.
את לא חייבת לקבל תדעה שלי ואת מה שכתבתי, כמו שאת לא חייבת לעשות שינוי בחיים שלך.
רק מבקש ממך ללמוד משהו לחיים, זה שאת נשארת איפה שנוח לך רק פוגע בך.

שואל השאלה:
אתה סתם חוזר על עצמך.. תקרא שוב מה שרשמתי למעלה לגביי הטיפול.
אתה סתם אומר אותם משפטים.

ולהגיד "לא היית" זו כן שפיטה וכן להחליט.
אתה לא במעמד לקרא תת מודע או מודע או אפילו להכיר אותי מספיק כדי לדעת אצל מי הייתי.

לכל האלה שרשמו שהיא מתמסכנת בסטיפס. היא לא יש ילדים שהם לא יכולים להתמודד עם כל מה שעובר עליהם כי אין להם מספיק כוח לזה אנשים שאתם קוראים להם "חלשים" או "מסכנים" אז אין להם כוח להתמודד עם כל החרא שבא להם בחיים והיא (מי שרשמה את השאלה) עברה בחיים דברים הרבה יותר גרועים שכל אחד מכם צריך להגיד תודה שהוא לא עבר אותם. בתור ילדה שעברה הטרדות מיניות וכל מיני כאלה וההורים שלה לא עשו עם זה כלום מותר לה לפרוק! וזה שהיא חותכת זה כי היא מנסה לברוח מהבעיות שלה כי לא טוב לה! המון בני נוער בגילאים האלה עברו משהו קשה שלא יכלו להתמודד איתו וכן הם חתכו חלק מהם ניסו להתאבד והצליחו וחלק מהם התאשפזו ואני אישיתי מכירה מישהי כזאת. ואני הייתי גם אחת מאחה שחתכו ואני יכולה להגיד שזה רק לפרוק כאב! וזה אפילו לא בשביל צומי. יש אנשים שעושים את זה בשביל צומי ויש אנשים שלא. ואני לא מעודדת עכשיו את כל אלה שבדיכאון להתחיל לחתוך ממש לא בעד זה בכלל אני פשוט חושבת שככה פורקים את הכאב שיש בפנים ולא יכולים להוציא אותו החוצה. וזה לא נקרא "אמת בפרצוף" תאמינו לי שאם אתם הייתם עוברים משברים כאלה לא הייתם מעזים לפתוח את הפה אז תשבו בשקט. יש אנשים שהם לא אדישים ולוקחים דברים ללב ויותר קשה להם להתמודד עם דברים, אנשים עם לב רחב בעצם. אז תחסכו את כל האמירות של ה"מסכנה".