אני על סף יאוש - החיים שלי אסון, ההורים שלי מייאשים אותי, אני לא עומדת בחיים האלה יותר, אם לא תהיה לי עזרה, אני עלולה לפגוע בעצמי, אני עוצרת את עצמי יותר מידי מה אני אעשה?

יקרה,
אל תשתמשי במונחים כאלה כבדים כי לעולם אסור ליפול לתוך ייאוש ואני אומר לך את זה כאדם מסורתי
בבקשה אל תפגעי בעצמך, החבר'ה פה אוהבים אותך ואת חשובה מאוד
כדאי לדבר עם ההורים שלך שיחה גלויה ובדרכי נועם, כאשר את מסבירה להם מה מפריע לך
מומלץ גם לשבח אותם על מה שהם כן עושים טוב
אפשר לערב עוד אדם אם הם לא מקבלים את מה שאת אומרת
גם פעילות משותפת תסיע את הקשר שלכם למקום טוב יותר--- טיול, פעילות ספורט כרכיבה על סוסים ועוד
גם תפילה בקול לבורא שבה את מודה על המצב היא מבורכת
תקראי הרבה תהילים
במידת הצורך תחפשי לגור בשכירות במקום אחר, אולי יש לך חבר/ה טוב/ה שתוכלי להיות אצלם ללון

אני תמיד רוצה לעזור
בהצלחה יקרה

אל תפגעי בעצמך

החיים יפים בואי תגלי אותם

את לא היחידה שקשה לך

תתחילי להנות מהחיים

יכולה לדבר איתי

הנה עזרה, מה את צריכה?

שואל השאלה:
ההורים שלי הוציאו אותי מהבית שמו אותי בדירה, קרה לי משהו שהיה לי קשה איתו ההייתי צריכה בגלל זה לכבס בגדים, הם החזירו אותי לבית אבל הבגדים שלי נשארו בדירה הכל נהרס לי הכל עובש עכשיו במקום שיהיה לי לכבס כמה שקיות של בגדים בגלל המקרה הלא נעים עכשיו יש לי יותר גרוע, כנראה שאת השקיות האלו אזרוק, וכל הבגדים חייבים כיבוס אימא שלי רק צועקת עלי ומתעללת בי אני מיואשת אין לי מקום לגור הבית שלי אסון והיא לא מסכימה לי להשאיר את הבגדים אלא להכניס לארון אני עוברת ממש התעללות מצידם...

מה הכוונה שההורים שלך שמול אותך בדירה? הם השכירות לך בית? בת כמה את? חוץ מזה הכל בסדר?

שואל השאלה:
(לא יכולתי להגיב מוקדם יותר, כי לא הייתי מול המחשב והסוללה בפלא' נגמרה... ) המצב מאד מורכב... אני ממש מיואשת לא יודעת מאיפה להתחיל מילא אם הייתי לבד היה לי יותר קל, אבל עם אנשים מסביב ולחץ וצעקות והתעללות מילולית, שמגיעה למימדים... אני כבר לא יכולה להכיל יותר את החיים האלה...

את יודעת, את לא חייבת לעבור את כל מה שאת עוברת... אני לא רוצה להגיד לך תעזבי את הבית כי אני לא יודע מה הסיפור שם ואם יהיה לך יותר קל לבד אולי כדאי שתהיי איזו תקופה לבד? בכל מקרה אם את רוצה לשתף יותר ולדבר על זה אז את מוזמנת.

קשה להבין מהחצאי דברים שאמרת פה מה בדיוק הבעיה.. אבל זה לא משנה כי החיים שלך חשובים יותר מהכל שום דבר לא שווה שתפגעי בעצמך.. החיים הפכפכים, תקופות טובות יותר עוד לפנייך את חייבת להתחזק ולהאמין בעצמך את מסוגלת ליצור שינוי.. בינתיים, יש כאן מספיק אנשים טובים שיכולים לעודד אותך ולעזור לך לצאת מהמשבר שאת נמצאת בו.. את מוזמנת לפנות אליי כדי לדבר להיעזר להתייעץ מה שרק תרצי. בהצלחה לך

שלום יקירה

קראתי מה שסיפרת בתגובות לגבי הכביסה, ואני מבין שהסיפור של הבגדים שהעלו עובש הוא רק דוגמה למה שעובר עליך - שבעצם את מרגישה שאין לך בית, שאין לך משענת, ואת חייבת להסתדר לבד וכל החיים מתפרקים לך ונהרסים ואת לא מצליחה להשתלט על העומס וההתמודדויות שהם מביאים איתם.. ונשמע שאת זקוקה כל כך למשפחה, למישהו שיתמוך, אפילו ברמה הכי פשוטה של אמא שתעזור לך לכבס את הבגדים ולנקות את הכאב ואת השרידים של דברים לא נעימים שקרו - אבל במקום זה ההורים רק גורמים לך להרגיש לא רצויה, כאילו את נטל שצריך להרחיק מהבית, ואת מרגישה רק מתח ומצוקה ואין לך שום מקום לנוח לרגע..

יקירה, אני שומע כמה את מותשת, שאת מרגישה ממש על הקצה ופוחדת שתפגעי בעצמך - אולי אפילו תתאבדי מרוב יאוש. ונשמע שאת לא רוצה למות, שאת מנסה בכל הכוח להיאחז במשהו כדי לא לטבוע.. ורציתי לנסות לתת לך לפחות קרש הצלה קטן, מקום שבו תוכלי לפרוק ולשתף ולספר מה עובר עליך, מקום שבו יקבלו אותך ולא ישפטו או יצעקו. אני מתנדב באתר סה"ר ויש לנו צ'ט כל ערב בין תשע לחצות.. בואי לדבר איתנו, במיוחד ברגעים שאת מוצפת וחסרת אונים ולא יודעת מה לעשות. אולי נוכל לפחות לתמוך בך קצת, להקל טיפה על העומס שאת מרגישה..

נחכה לך..


מתנדב סה"ר

שואל השאלה:
אם יש אפשרות טלפונית באנונימיות מוחלטת זה יעזור לי מאוד...

יקירה, אצלנו אין אפשרות לשיחת טלפון אלא רק לצ'ט בכתיבה. אם תרצי לשוחח בטלפון - תוכלי להתקשר לער"ן (בטלפון 1201) או אולי אפילו להתייעץ עם הרווחה באזור המגורים שלך (בטלפון 106) או במוקד הארצי (118).

בהצלחה..

אני רואה שסה"ר הציעו את עצמם לעזור לך, תשתמשי בזה דיברתי איתם בצאט כמה פעמים והם ממש נחמדים ובסדר גמור
ובכל מקרה אם תרגישי שאין לך את מי לשתף למרות שיש את סהר מתי שתרצי כמה שתרצי אשמח לנסות לעזור בפרטי