הייתם רוצחים אדם חף מפשע כדי להחיות את אחד מהמשפחה שלכם או אחד מהחברים הטובים שלכם?

ללא ספק.
הייתי עושה הכל כדי להציל מישהו קרוב אליי.
מינוסים אתם מוזמנים.

כן

הייתי עושה את זה.
לא הייתי מתגאה בזה בכלל והייתי ממש מצטערת על זה
אבל אם זה להציל מישהו יקר לי אז אני יעשה כל דבר אפשרי

לא.

לא, קצת צלם אנוש
לא התייפייפות
ולא רחמנות
הבן אדם חף מפשע, אתם פאקינג לוקחים חיים של אדם
ופשוט מוחקים אותו, בשביל עצמכם
וזה למה אלוהים עשה שאי אפשר להחזיר חיים
כי מי שאתם אוהבים ימשיך למות
והשמש תזרח מחר בידיוק כמו שהיא זרחה היום.

כן ברור

לא

אין בן אדם בעולם הזה שמגיעה לו לחיות יותר מהשני. ברור שזה היה מפתה אותי אבל זה מעשה שירדוף אותי לכל החיים שלי

את האמת... אני לא יודעת מה באמת הייתי עושה כולם יכולים להיות גיבורים בסטיפס אבל כשזה מגיע לחיים האמיתיים מי פה בכלל מסוגל לרצוח... יש פה כאלה שאפילו לא רואים סרטי אימה אז להגיד שהייתם הורגים? לא נראלי

זאת שאלה ממש ממש קשה, אבל בכל זאת לא הייתי רוצחת אדם חף מפשע בשביל עצמי.

אלה החיים שלו ואין לי זכות לקחת לו אותם בשביל לעשות לעצמי טוב בחיים.

אבל אם זה היה בן אדם לא חף מפשע אולי הייתי חושבת על זה למרות שאני עדיין לא בטוחה גם בזה.

לא, זה מעגל דמים בלתי נגמר

לא. ממש לא. אין מצב, שאני יקח חיים של בן אדם חף מפשע, שרוצה לחיות בשלום עם הסביבה והחברה.
אני יכולה להגיד על עצמי הרבה דברים, ולעשות מלא, לרצוח? בחיים לא. גם לא בשביל המשפחה! הייתי בוכה ומתאבלת, ובסופו של דבר מתגברת על זה.

לא.
אם כמה שהייתי שמחה לראות את אבא שלי אני לא הייתי עושה את זה, כי לאדם הזה יש משפחה, חברים, עבודה ועוד דברים נוספים וזה יהרוס למשפחתו וחבריו את החיים.
אני לא אוכל לחיות בידיעה שאנשים סובלים בשביל האושר שלי.

אני לא יודעת. אני חושבת שזה היה רודף אותי אבל יש סיכוי שכן. באמת לא יודעת.

לא.

אני יודעת טוב מאוד שהרןב פה אפילו מי שאמר שהוא כן היה רוצח ח"ו לא היו רוצחים

כן

ממש לא. כי לא הייתי מסוגלת לחיות עם זה שהרגתי מישהו חף מפשע כדי להחיות מישהו שאני אוהבת. וגם מי אני שאקבע שהחיים שלו פחות שווי ערך?

איך אתם לא מתביישים? לקחת חיים של מישהו לא פחות טוב ממכם- שמגיע לו לחיות בדיוק כמוכם- שיש לו משפחה, חברה, אנשים וחברים. להחליט לרצוח מישהו כזה בשביל האגואיסטיות שלך והאינטרסים העצמאיים שלך. הפתעתם לרעה. חשבתי התגובות יהיו לא בפה אחד. פשוט ביזיון ואני ממש בהלם.

אם היו אומרים לי שמישהו חף מפשע ימות ובתמורה מישהו מהמשפחה שלי יחזור לחיים אז כן
אבל לרצוח? אני לא חושב שאני מסוגל

תלוי מי, אם זה אדם שחשוב לעולם/ לאנושות... סביר להניח שלא.

ברור

אם להיות כנה וקצת חסרת רגישות... כן

לא, בגלל שיש סיבה לזה שאנשים לא חיים לנצח. אם זה היה כדי להציל מישהו מהמשפחה שלי ממחלה אז אני חושבת שכן אבל אחרי שהבן אדם מת אז לא.

לא לא הייתי מסוגלת לחיות עם עצמי.

כן
עד כמה שאני לא ככה מתנהגת (לא שחס וחלילה זה יקרה) אני יעשה את זה. זה קשה וכואב אבל בשביל להציל בנאדם מהמשפחה שלי או מהחברים שלי, אעשה הכל כדי לשמור ולהגן עליהם.

לא אדם חף מפשע אבל אם את עצמי אז ללא ספק כן

ממש לא!

רק את אמא שלי, את האחרים לא (סבא, או אם היו לי חברים שמתו)..

בהתחלה בלי לחשוב אמרתי כן ברור.
עכשיו, כשקצת ישבתי עם עצמי וחשבתי, לא רק שזה הדבר הכי נורא לעשות לרצוח מישהו ועוד חף משפע, אלא אני חושב על מי שאני רוצה להחזיר ואני יודע שהם בעצמם יתעצבו ממה שעשיתי, ואני מעדיף להשאיר את זה ככה, שהם נפטרו כשאהבו אותי ולא להחזיר אותם ושישנאו או לא ישנאו אבל יהיו מאוכזבים ממני. אז לא התשובה שלי היא לא חד משמעית.

לא, פשוט לא מסוגלת.
ברור שהפיתוי גדול אבל איך אפשר לקחת למישהו את החיים בשביל מטרה עצמית?!

לזה אני קוראת דילמה... אבל לא הייתי מסוגלת לחיות עם עצמי עם הייתי רוצחת מישהו אז לא

בחיים לא! חוץ מזה שאני לא מסוגלת להחזיק סכין או לחיות עם המצפון, אני לא אתערב בגורל, אני לא אלוהים. הם מתו מסיבה מסוימת, והכול לטובה.
שאני אגרום אבל למשפחה שלמה והרבה חברים של אותו בן אדם רק בשביל עצמי? לרמת אנוכיות כזאת אני לא אגיע.

לא

לא.

לא, אלא אם כן זאת אמא שלי. אני בחיים לא ארצח אדם חף מפשע כמובן, אבל יכול להיות שאני אשקול את זה לכמה רגעים אם זאת תהיה אמא, שתהיה בריאה וחס וחלילה לא יקרה דבר רע.
מה נעשה שאמא שלי היא הכל בשבילי כרגע ולאבד אותה לא בא בחשבון?
אבל לא, אני לא אעשה את זה.
אבל אם אני יוכל לבחור מי ימות מכל האנשים בכדור הארץ, אני חושב שהייתי מוכן להקריב כמה אנשים, שגם ככה מגיע להם מוות על המעשים הנוראיים שעשוץ

במחשבה ההיתי עושה את זה בשביל משפחה שלי או מישהו קרוב אבל במשי אין לי את האומץ להרוג

חד משמעית לא
לכל אחד יש את התחלה לחיים שלו וסוף
לא הייתי רוצח מישהו אחר ולוקח את החיים שלו בשביל להחיות מישהו
זה נוגד את כל החוקים

לא, כי עם כמה שאני אוהבת את אותם האנשים שהיו קרובים אלי, מה שהלך הלך, לא ניתן להחזירו חזרה.
בשום פנים ואופן לא אקח חיים של אדם אחר.
גם אם זה אומר להחזיר לחיים אדם שחשוב לי.

כדי להחיות לא
הוא כבר מת ומה שהיה היה ואין מה לעשות וצריך להמשיך הלאה
אמנם אם השאלה הייתה לבחור כששניהם בחיים
הייתי בוחר כן להחיות אחד ממכרי החשובים

כנראה שלא.
והיו כאלה שהגיבו פה שכן בגלל שיש כאלה שהיא מעדיפה שלא יחיו אז זה מופנה לאלה תקשיבו מדובר באדם חף מפשע שאת לא מכירה (לא מישהו שאת מכירה ומעדיפה שימות)

תלוי את מי הייתי רוצה להחיות

אני לא תומכת בהפרת איזון בין המתים והחיים

לא הייתי עושה את זה דבר ראשון אני לא רואה את עצמי מסוגלת להרוג בנאדם שלא עשה לי כלום ודבר שני גם אם הייתי עושה את זה לא הייתי מסוגלת לחיות עם עצמי אז כנראה שהייתי מתאבדת

אני חושבת שאין לי את הזכות לעשות את זה. חיים של בן אדם זה עולם ומלואו. אני לא אמנע מעולם להתקיים רק בגלל שאני מעדיפה משהו אחר. מעבר לכך, אני חושבת שאם מישהו נפטר, זה לא סתם, ובאמת הגיע זמנו. ז"א שעם כל העצב, אני לא אעשה את זה.

לא, ה' יודע מה הוא עושה

תגידו מה אתם נורמאלים? מה אין בי טיפת אנושיות? זה נטו לרצוח בן אדם בשביל שלך יהיה יותר טוב נו באמת אפילו לא הייתי חושבת שיש אופציה כזאת. אפילו אם הוא היה בן אדם רע לא הייתי רוצחת אותו!
יש אנשים אגואיסטים ברמות

בחיים לא
אבל אני לא אכחיש שאם זה מישהו שנורא יקר לליבי הייתי חושבת על זה כמה פעמים אם בכל זאת כדאי

כן אבל לא בן אדם נורמלי, יש מלא שגם ככה צריך להרוג

מי שאני רוצה? אם כך אז כן.

אבל רק זקנים חפים מפשע. לא צעירים

לא כי כמו שלי כאב כמישהי שהיית כמו החברה הכי טובה שלי נפטרה וזה היה בשבילי הרס מוחלט אני לעולם לא אעשה את זה למישהו אחר.

אני בחיים לא יקח חיים של מישהו בשביל עצמי

לא

לא, חיים של בן אדם אחד לא יותר יקרי ערך משל בן אדם אחר.

מדהים לראות כמה אנשים פה היו מוכנים לרצוח אותי למשל בשביל הטובות האישיות שלהם, האינטרסים שלהם, האנוכיות הבלתי נלאית שלהם.

בתור עם ישראל צריך לצאת מנקודת הנחה שכולנו אחים ואפילו באופן תיאורטי אין לחשוב על 'יהודי רוצח יהודי'.

בוא נתחיל מזה שאף אחד לא שם אתכם אחראי על גורלות. מי אתם בכלל? לבוא ולדון לחיים ומוות? אתם עמוק בהזייה.

דבר שני, העולם הזה הוא עולם של סבל ועינויים... הבנאדם שיקר לכם נמצא במקום הרבה יותר טוב מעל הכדור המחורבן הזה. אנחנו עצובים על הבנאדם שאיבדנו מתוך אנוכיות שהוא היה כאן וכבר איננו. אנחנו לא מבינים שטוב לו למעלה פי אלף. והוא עדיין נמצא בתוכנו, מסביבנו. נשמה. רק ללא הגוף.

דבר שלישי, לכולם יש יצר הישרדותי, כולם רוצים לחיות. תרצחו אדם חף מפשע והבנאדם שהכי קרוב אליו יקום וירצח אתכם על מה שעשיתם. הרווחתם? לא נראלי.

אז באופן תיאורטי לגמריי בהתחשב בשאלה, אין סיכוי שהייתי מרימה יד על אדם חף משפע בשביל הטובות האישיות שלי. ואין סיכוי שהייתי מהססת לרגע לפגוע במישהו על לא עוול בכפו.

עדיף להתאבד מאשר להרוג בןאדם

לא. אני מעדיפה שלחיות בבאסה בגלל הבן אדם הקרוב אליי, מאשר לחיות עם מצפון, חרדות וסיוטים כי עשיתי מעשה רצח.

לדעתי (epic fail) ממש טועה.

קודם כל לא מדובר על יהודי רוצח יהודי, זו אכן אפשרות אבל זה גם יכול להיות לא יהודי.

בקשר להערה שלך לגבי זה שלא שמו אותנו אחראים לגורלות, טוב, כמובן שלא. ברור שאנחנו כלום. מדובר על מצב היפותטי לחלוטין! אנחנו אומרים מה היה קורה אילו..

בקשר להערה השנייה שלך, לגבי "העולם מלא סבל ועינויים, ושלמעלה יותר טוב - קודם כל לא כולם כאן מאמינים, ככה שהטענה ש"למעלה יותר טוב" לא באה כאן בכלל לדיון. אני חושב שקצת איבדתם את הפואנטה של השאלה. השאלה לא מדברת בכלל על האם טוב פה או לא, האם אנחנו מסוגלים או לא, אלא האם היינו עושים את זה או לא, ולכן ההערה הזו לא קשורה. נכון אנחנו עצובים מתוך אנוכיות, אבל שוב, מי שלא מאמין - בשבילו הבן אדם הקרוב שלו כבר לא קיים.

ובקשר להישרדות... ברור שאם נרצח אדם חף מפשע, אדם הקרוב אליו יבוא וירצח אותנו. את הלכת רחוק הרבה יותר מידי. תצאי מנקודת הנחה שאת לוחצת על כפתור בכדי לרצוח את אותו אחד, ואף אחד בשום דרך לא ידע שזו את. מדובר כאן על המצפון ולא על השאר.

אבל כן, הסיום שלך קולע למטרה, פשוט אין טעם לעשות את כל ההקדמה הזו, כי היא קצת חסרת טעם..



סליחה שנטפלתי דווקא אלייך - קחי את זה בתור מחמאה.

תשמע גם בלי שום קשר לאמונה כולנו מבינים שחרא פה ולמעלה פשוט טוב כי נגמר הסבל.
דבר שני הבעתי דעתי כמו שלך מותר להביע דעתך. מקבלת דעתך לא מסכימה איתה. רתה יותר ממוזמן לקבל את שלי וממש לא להסכים איתה.
בדבריי אני מתייחסת לאמונתי ולעקרונתיי אין כאן שום כוונה שכולם יחשבו כמוני.
המשך יום מקסים, תעשו את השיקולים שלכםך בחכמה