מה הייתם חושבים על אנשים שתמיד שמחים כל הזמן אף פעם לא תמצאו אותם בלי חיוך על הפנים ותמיד באנרגיות?

שמבפנים הם לא באמת שמחים

שאני מקנאת באנשים עם הגישה הזאת

שהם שבורים מבפנים ומנסים להסתיר את זה.
ואם לא אני מקנאה בהם מאוד.

או אופטימיות או מסכה של כאב

אני לא מכלילה, אבל יש לי ילדה כזאת בכיתה, אבל כשבאמת מדברים איתה ומכירים אותה יותר לעומק, היא כל כך סכסכנית ומגעילה. אני רואה בזה סוג של צביעות.. לא מסוגלת לסמוך על אנשים כאלה.

שואל השאלה:
ונגיד אם הייתה לכם ילדה כזאת בכיתה שהיא נחמדה ולא סכסכנית זה היה מרחיק אתכם ממנה שהיא כל הזמן שמחה?

אם זה בהגזמה אז כן.
אבל אם זה בקטע טוב אז לא..
אבל רק אם השמחה הזאת
זה לא משהו מזוייף
או איזה משחק כדי להתקרב לאנשים

זה היה מקרב אותי לאנשים ששמחים.. אני ממש אוהבת אנשים כאלה:) יש לי ילדה בכיתה שהיא פשוט מלאכית.. היא חמודה כזאת וחיובית וזה ממש כיף להיות בחברתה..