לא הלכתי לבית ספר במשך חצי שנה בגלל דיכאון ומחר אני חוזרת ויש לי חרדות ואני מפחדת ולחוצה, עצות מפורטות איך להירגע?

גלידה?:)

תנסי להיות אדישה ורגועה
תסבירי לעצמך שאת סך הכל ילדה שהולכת לבית ספר לא ביג דיל.

שואל השאלה:
מיקה - איך גלידה אמורה לעזור לי בדיוק?

וסלט עלים -בשבילי זה ביג דיל, זה ממש מלחיץ אותי כי לא הייתי מלא זמן ואני בן אדם נורא חרדתי.

הבנתי שזה ביג דיל בשבילך אבל התכוונתי שתנסי לשכנע את עצמך שזה לא

שואל השאלה:
ניסיתי וזה לא עוזר:/

אל תחזרי לבית ספר!

אני יודעת שאולי אחרים יחשבו שזה לא ביג דיל כאילו סך הכל לימודים אבל בשבילך זה ביג דיל ועוד איך כי לא היית בלימודים הרבה זמן ואת כולך לחוצה ומתוחה... אבל אני לחלוטין מבינה אותך. אבא שלי כשהתאושש מדיכאון היה לא מאוד קשה לחזור לעבודה וכל הלילה שלפני הוא היה לחוץ ברמות אבל הוא עבר את זה והיום הוא הולך כרגיל, לכן אל תדאגי את תצליחי וזה יהיה לך חלק ממך ותעברי את זה בקלות.. אולי ההתחלה יהיה לך קצת מוזר כי את לא רגילה.. אבל תאמיני בעצמך, את מסוגלת.. תעשי לך רשימה של תכונות טובות שיש בך וכישרונות ויכולות שלך ואת תעברי את זה בלי לחץ תגידי לעצמך: אני כישרונית ויש לי יכולות ואני יצליח לחזור לשיגרה...
תאמיני בעצמך כי את נשמעת אחת חכמה.. בהצלחה!

את יכולה לעשות את זה! אני מאמינה לך! ואם את רוצה את יכולה לשלוח לי הודעה מחר ואני אנסה להרגיע אותך.
תשמעי לך מוזיקה שאת אוהבת בדרך, ותזכרי שיהיה בסדר ואם את עדיין לחוצה תלכי ליועצת או תבקשי לצאת מהשיעור.
בהצלחה! אני מאמינה בך! תספרי אחרי זה איך היה

אל תקשיבי לאלו שאומרים לך לא לחזור לבית ספר.. כי את תחזרי לבית ספר ואת תסתגלי במהירות ותהיי המצטיינת של הכיתה

גם אני ישבתי בבית בגלל דיכאון, אומנם לא חצי שנה אבל חודש וחצי אחרי תחילת השנה..
פשוט תתיישבי ליד מישהו נחמד תשתדלי להיות ליד מישהו

אני מאמינה בך אני יודעת איך את מרגישה כי זה קרה לי אבל חזרתי והכל היה נורמלי לא שמו לב שנעלמתי לחודש ביגלל דיכאון וחרדה שאני עדיין עוברת הכל טוב באמת! אממ מאמינה בך ומאוד גאה בך עם תעשי זאת!3>

גם אני לא בא לבית ספר פעם עד שלוש פעמים בשבוע בגלל חרדה מאנשים ודיכאון:/

מחזיקים לך אצבעות..
את תצליחי בגדול.. וגם אני בעד שתשמעי מוזיקה שאת אוהבת בדרך
בכללי תאמיני בעצמך כי אני מאמינה בך!
המון בהצלחה
אין לך מה לדאוג את תעברי את זה בקלות ואפילו בכיף..

היי (:
אני כל כך מבין אותך ומרגיש בדיוק כמוך
ואני גם מאמין בך ובטוח שמחר הכל ישתנה ואת תרגישי הרבה יותר טוב
מהכתיבה שלך אפשר להבין שאת תותחית ואני בטוח שאפילו שזה קשה זה מאוד קטן ואת יכולה לנצח את הפחד הזה ברגע אחד
מחר גם אני אגיע למקום מסויים שיהיה לי קצת קשה אבל בסוף הכל יהיה בסדר אני בטוח
תדעי שמהמקום הזה את יכולה רק לעלות למעלה ויהיה לך טוב אחר כך
אני רוצה הבטחה שתמיד תחייכי ותשתדלי לשמור על עצמך וכשאת מרגישה אפילו קצת לא בנוח אז תדעי שאני תמיד פה בשבילך לכל דבר בכל זמן
ושוב אף פעם לא לשכוח חיוך! (:

תלכי עם שתי חברות, אחת מכל צד, תלכי עם כובע וכמה שיותר בגדים, זה יתן לך יותר ביטחון להתחלה

שואל השאלה:
תודה רבה למי שהגיב (:

ב ה צ ל ח ה
הלב שלנו איתך - מאחלים המון הצלחה

המון המון המון בהצלחה!
לא לשכוח אף פעם חיוך (:

קצת ביטחון עצמי, תיכנסי לבית ספר עם חיוך, תחשבי על החברים שאת עומדת לפגוש ועל כולם, תזכרי במורים ותעני להם עם חיוך. פשוט תנשמי עמוק ותרגעי.

באיזו עיר את גרה?
מחקרים הראו שיש קשר בין העיר לבין רמת חרדה אצל בן אדם...
בכל מקרה תנסי להרגע, זה רק מקיף אלו אנשים בסך הכל.
תמיד תחשבי שאת מספיק טובה כדי להיות כמו כולם ותקיפי את עצמך בחברות.
באיזו עיר את לומדת?

איך ההורים שלך הגיבו לזה שלא הלכת לבית ספר חצי שנה? כאילו מה אמרת להם שגרם להם להסכים לך להישאר בבית?

תישמעי, אני גם לא אוהבת ללכת לבית ספר אבל זה בגלל דיכאון מזה שעברתי תאונה, מזה שאין לי חברות, הכל ביחד. משתדלת

את מוזמנת לכתוב בפרטי. עברתי דבר דומה.

תגיעי תנשמי עמוק
כאילו שזה היום הראשון ללימודים
אני כל כך מבינה אותך באמת
הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לבוא ביום הראשון כאילו שזה היום הראשון:)

שואל השאלה:
לי עוז
לאף אחד לא אכפת ממני ואימי כועסת עלי כי אני מבזבזת לה כסף בכך שאני לא הולכת ללימודים..
ותודה רבה לכולם.

אני במצב שלך עכשיו, גם אני לא חוזרת מאותה הסיבה:|

תקשיבי תלכי עם ראש מורם, שימי על כולם ז**.
אל תתיחסי לאף אחד שלועג או זורק מילה, ואני באמת אומרת לך תקחי את השנים האלו באווירה כיפית, לימודית וצחוקית כי את תתגעגעי לשנים האלו.
בשביל להירגע תנסי לדבר עם כמה מכרים שיש לך הורים, חברות, אחים, אחיות.
אל תתני לפחד ולחרדה להשתלט עליך תנסי להיפתח ולהתחבר.

הלכת היום? איך היה?

איך היה? הלכת?