אמא שלי כל הזמן אומרת לי "את לא משמשת דוגמא טובה של מאמינים", אבל אני לא באמת מאמינה גם, איך אני אמורה לומר לה את זה בכלל?

אמא, אני לא בעניין של להאמין, ואני לא חיה את חיי בשביל לשמש דוגמה לאנשים אחרים, שכל אחד יעשה מה שטוב לו. אני לא מאמינה, מי שרוצה להאמין, שיאמין, רק שלא יכפה עלי להאמין כמוהו.

שואל השאלה:
אתם חושבים שזה בסדר שאם היא תאמר לי שאני לא משמשת דוגמא טובה למאמינים,"אז אל תחשיבי אותי כמאמינה" או משהו בסגנון?

לא, זו לא תגובה יפה לדעתי, פשוט תסבירי לה שאת לא מאמינה ושלא תכפה עליך.
תזכרי שאת לא רבה עם חברה שלך, את בשיחה עם אמא שלך