4 תשובות
כן
כן
אנונימי
הדלקת נרות וקידוש לשביעי של פסח
על פי מסורת חז"ל ביום שביעי של פסח נבקע הים ובני ישראל עברו בחרבה. לציון הנס, נוהגים לקרוא בבוקר שביעי של פסח את שירת הים ואת שירתה של מרים בבתי הכנסת ויש הנוהגים לגשת אל שפת הים בליל החג ולקרוא שם את פסוקי השירה. בסדר הקידוש בסעודת ליל החג ניתן להקדים מספר פסוקים מן השירה העתיקה:
אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַ-יי וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַּ-יי כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַ-יי כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:
שמות ט"ו 1-21, 20-21
הנוהגים להדליק נרות על שולחן החג מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב:
אלו המקפידים בדיני הבערת אש בחג מבעירים את הנרות מאש הדולקת לפני כניסתו של החג
אלוהינו ואלוהי אבותינו ואימותינו, יהי רצון מלפניך שיאירו הנרות הללו את חגנו ביום חג המצות הזה. אבינו שבשמים, האר עיננו בתורתך ונשמח בחגיך. שים שלום, אורה ושמחה במעוננו, כי עמך מקור חיים; באורך נראה אור, ונאמר: אמן.
המקדש/ת מכריז/ה:
סַבְרִי חֲבֵרִים וְחֲבֵרוֹת/חברי וחברותי נברך: ועונים לְחַיִּים.
ברכת היין:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
ברכת קדושת היום:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם
חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ; מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וּמוֹעֲדֵי וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יי. מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
בליל שביעי של פסח אין נוהגים לברך את ברכת שהחיינו, מכיוון שאין מדובר בחג העומד בפני עצמו
אוחזים בשתי מצות ומברכים את ברכת הפת:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
אין מברכים את הברכה על אכילת המצה, מכיוון שאכילה זו הינה בגדר חובה רק בלילו הראשון של חג הפסח.
ניתן להוסיף אף את סדר ספירת העומר לאחר הקידוש:
וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה: (תהילים צ')
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ
עַל סְפִירַת הָעוֹמֶר:
הַיּוֹם ששה יָמִים לָעֹמֶר:
עַבְדֵי זְמַן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם. עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי. בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת מִּצְרַיִם וְצִוָּנוּ לִסְפּוֹר חֲמִשִּׁים יוֹם לְמַעַן קַרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ לְעָבְדוֹ בְיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
על פי מסורת חז"ל ביום שביעי של פסח נבקע הים ובני ישראל עברו בחרבה. לציון הנס, נוהגים לקרוא בבוקר שביעי של פסח את שירת הים ואת שירתה של מרים בבתי הכנסת ויש הנוהגים לגשת אל שפת הים בליל החג ולקרוא שם את פסוקי השירה. בסדר הקידוש בסעודת ליל החג ניתן להקדים מספר פסוקים מן השירה העתיקה:
אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַ-יי וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַּ-יי כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַ-יי כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:
שמות ט"ו 1-21, 20-21
הנוהגים להדליק נרות על שולחן החג מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב:
אלו המקפידים בדיני הבערת אש בחג מבעירים את הנרות מאש הדולקת לפני כניסתו של החג
אלוהינו ואלוהי אבותינו ואימותינו, יהי רצון מלפניך שיאירו הנרות הללו את חגנו ביום חג המצות הזה. אבינו שבשמים, האר עיננו בתורתך ונשמח בחגיך. שים שלום, אורה ושמחה במעוננו, כי עמך מקור חיים; באורך נראה אור, ונאמר: אמן.
המקדש/ת מכריז/ה:
סַבְרִי חֲבֵרִים וְחֲבֵרוֹת/חברי וחברותי נברך: ועונים לְחַיִּים.
ברכת היין:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
ברכת קדושת היום:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם
חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ; מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וּמוֹעֲדֵי וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יי. מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
בליל שביעי של פסח אין נוהגים לברך את ברכת שהחיינו, מכיוון שאין מדובר בחג העומד בפני עצמו
אוחזים בשתי מצות ומברכים את ברכת הפת:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
אין מברכים את הברכה על אכילת המצה, מכיוון שאכילה זו הינה בגדר חובה רק בלילו הראשון של חג הפסח.
ניתן להוסיף אף את סדר ספירת העומר לאחר הקידוש:
וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה: (תהילים צ')
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ
עַל סְפִירַת הָעוֹמֶר:
הַיּוֹם ששה יָמִים לָעֹמֶר:
עַבְדֵי זְמַן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם. עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי. בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת מִּצְרַיִם וְצִוָּנוּ לִסְפּוֹר חֲמִשִּׁים יוֹם לְמַעַן קַרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ לְעָבְדוֹ בְיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
כעע יש: יום השישי יוכלו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל ה' ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבתו ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך ה' את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא ה' לעשות. סברי מרנן ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן
באותו הנושא: