4 תשובות
שמו המקראי של המקום, הר המוריה, מופיע בתנ"ך לראשונה בתיאור בניית בית המקדש הראשון בידי שלמה בספר מלכים. אולם, "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" נזכרה כבר בבראשית, כ"ב, ב' כשם המקום שבו נעקד יצחק, המתואר שם כמקום "על אחד ההרים".
השם הר הבית מופיע לראשונה בנבואת החורבן של ירמיהו בספר ירמיהו, משלהי המאה השביעית לפני הספירה: "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר." (ירמיהו, כ"ו, י"ח (7)) פירוש השם "הר הבית" הוא ההר עליו הבית, בית המקדש, בנוי. האזכור הראשון של "הר הבית", ככינוי למתחם מוגדר, הוא במשנה, במסכת מידות. המצב המתואר שם מתאר, כנראה, את הר-הבית בתקופה החשמונאית.
אתר מופלא שנקרא ויקיפדיה
השם הר הבית מופיע לראשונה בנבואת החורבן של ירמיהו בספר ירמיהו, משלהי המאה השביעית לפני הספירה: "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר." (ירמיהו, כ"ו, י"ח (7)) פירוש השם "הר הבית" הוא ההר עליו הבית, בית המקדש, בנוי. האזכור הראשון של "הר הבית", ככינוי למתחם מוגדר, הוא במשנה, במסכת מידות. המצב המתואר שם מתאר, כנראה, את הר-הבית בתקופה החשמונאית.
אתר מופלא שנקרא ויקיפדיה
בגלל שישראל החרימה את הר מסוריה ועד היום הר החרמון הכבוש (תדגישו כבוש) נמצא בידינו
אנונימי
שואל השאלה:
מקור שמו "חרמון" בשורש חרם אשר הוראתו מקום קדוש. ההר נחשב כמקום קדוש, כפי שמעיד עליו שמו בעל חרמון. האמורים הקימו לרגליו מקדש לבעל גד, אשר נקרא על שם ההר: "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וְכָל־הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי, וְהַחִוִּי, יֹשֵב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן, עַד לְבוֹא חֲמָת׃" (ספר שופטים, פרק ג', פסוק ג').
לפי הספר החיצוני חנוך א מקורו בשבועת בני השמים והחרמתם (התחייבותם בשבועה) לשאת נשים מבנות האדם: "וַיְהִי כִּי־רַבּו בְנֵי־הָאָדָם בַּיָּמִים הָהֵם וּבָנוֹת יָפוֹת וְנָאוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ וַיִּרְאוּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים בְּנֵי־הַשָּמַיִם וַיַּחְמְדוּ אוֹתָן וַיְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכָה נִבְחֲרָה־לָּנוּ נָשִׁים מִבְּנוֹת הָאָדָם וְנוֹלִידָה־לָּנוּ בָנִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שַׁמְחֲזַי וְהוּא נְשִׂיאָם יָרֵאתִי פֶּן־תְּמָאֲנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְהִָתִי אֲנִי לְבַדִּי נוֹשֵׂא הֶעָוֹן הַגָּדוֹל׃ וַיַּעֲנֻהוּ כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ הִשָּבַע נִשָּבַע כֻּלָּנוּ וְהִתְקַשַּרְנוּ בְחֵרֶם כֻּלָּנוּ בֵּינוֹתֵינוּ לְבִלְתִּי סוּר מִן־הָעֵצָה הַזֹּאת וּבָהּ נַעֲשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה׃ אָז נִשְׁבְּעוּ כֻלָּם יָחַד וַיִתְקַשְּרוּ בֵינֵיהֶם בְּחֵרֶם׃ וַיִּהְיוּ כֻּלָּם מָאתַיִם מַלְאָך וַיֵּרְדוּ בִימֵי יֶרֶד עַל־רֹאשׁ הַר־חֶרמוֹן וַיִּקְרְאוּ לָהָר חֶרמוֹן כִּי בוֹ נִשְׁבְּעוּ וְהֶחֱרִימוּ בֵינֵיהֶם׃" (חנוך א', פרק ו' פסוקים א'-ו').
מקור שמו "חרמון" בשורש חרם אשר הוראתו מקום קדוש. ההר נחשב כמקום קדוש, כפי שמעיד עליו שמו בעל חרמון. האמורים הקימו לרגליו מקדש לבעל גד, אשר נקרא על שם ההר: "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וְכָל־הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי, וְהַחִוִּי, יֹשֵב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן, עַד לְבוֹא חֲמָת׃" (ספר שופטים, פרק ג', פסוק ג').
לפי הספר החיצוני חנוך א מקורו בשבועת בני השמים והחרמתם (התחייבותם בשבועה) לשאת נשים מבנות האדם: "וַיְהִי כִּי־רַבּו בְנֵי־הָאָדָם בַּיָּמִים הָהֵם וּבָנוֹת יָפוֹת וְנָאוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ וַיִּרְאוּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים בְּנֵי־הַשָּמַיִם וַיַּחְמְדוּ אוֹתָן וַיְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכָה נִבְחֲרָה־לָּנוּ נָשִׁים מִבְּנוֹת הָאָדָם וְנוֹלִידָה־לָּנוּ בָנִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שַׁמְחֲזַי וְהוּא נְשִׂיאָם יָרֵאתִי פֶּן־תְּמָאֲנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְהִָתִי אֲנִי לְבַדִּי נוֹשֵׂא הֶעָוֹן הַגָּדוֹל׃ וַיַּעֲנֻהוּ כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ הִשָּבַע נִשָּבַע כֻּלָּנוּ וְהִתְקַשַּרְנוּ בְחֵרֶם כֻּלָּנוּ בֵּינוֹתֵינוּ לְבִלְתִּי סוּר מִן־הָעֵצָה הַזֹּאת וּבָהּ נַעֲשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה׃ אָז נִשְׁבְּעוּ כֻלָּם יָחַד וַיִתְקַשְּרוּ בֵינֵיהֶם בְּחֵרֶם׃ וַיִּהְיוּ כֻּלָּם מָאתַיִם מַלְאָך וַיֵּרְדוּ בִימֵי יֶרֶד עַל־רֹאשׁ הַר־חֶרמוֹן וַיִּקְרְאוּ לָהָר חֶרמוֹן כִּי בוֹ נִשְׁבְּעוּ וְהֶחֱרִימוּ בֵינֵיהֶם׃" (חנוך א', פרק ו' פסוקים א'-ו').
אנונימי
זה עדיין נקרא על פי שמאולני ישראל ההר הכבוש
אנונימי