היי, מה הייתם עושים אם אתם מדוכאים ולא רוצים להכביד על ההורים עם המחשבות שלכם?

אני אישית לא מדברת עם אף אחד אבל אני חושבת שזה לא טוב, לדעתי תפני למישהו מצוות בית הספר כמו מחנכת או יועצת או אפילו חברה או אחות

כותבים הכל על דף תשתפי רק את עצמיך או חברה טובה במקום את ההורים שלך.. אני באותו מצב...

אני לא משתפת אף אחד כי צוחקים עלי בגלל זה.

זאת לא העצה הכי טובה שאני יכולה לתת, כי זה לא משהו שכדאי לעשות בדרך כלל, אבל ככה אני הייתי פועלת.
הייתי שומרת את המחשבות לעצמי...

כן, ואז המחשבות אוכלות אותך מבפנים.

מזתומרת צוחקים עליך? את מי שצוחק עליך את לא צריכה לשתף!

אחותי אומרת לי להפסיק להיות עצובה וחופרת לי על זה שצריך לשים לק ושטויות כאלה,
וגם אמא ואבא שלי ככה. אני חושבת שכבר נמאס להם לנסות לעזור לי. בגלל זה אני כועסת על עצמי כשאני בוכה בלילה, ובאמת שקשה לי, אני לא מנסה לשקר או משהו.
ואין לי חברות לפנות אליהן.

אם את רוצה את תמיד יכולה לפנות אלי..?:)

משתפים פה או בפורום אחר ומתייעצים