4 תשובות
לא, גם אני ככה עכשיו
לא. אני איתך לגמרי בזה. שנה שעברה פשוט נשארתי בבית לראות הכל.
גם אני
יום קשה כל כך... לצפות בסיפורים ולבכות. אני לא בוכה ביום יום, אבל כשמגיעהיום הזה, אני לא יכול להסיר מהעיניים שלי שלדים מהלכים, אם יהודיה שלקחו לה את התינוק ודפקו אותו בקיר ואני פשוט מלא דמעות. צמרמורת אוחזת בי.
אנונימי