אני עצוב החיים שלי בזבל מה לעשות?

תחשוב מה הגורם שלך לסבל ותנסה לשנות אותו.
אני יודעת שקל לייעץ וקשה ליישם

תדבר עם מישהו

עצוב לי לקרוא/לראות אמירות/שאלות כאלה. במיוחד כשאתה בטח צעיר ולא מגיע לך כבן אדם וכנער להרגיש ככה. החיים שלך לא בזבל. כנראה לא טוב לך עכשיו וצריך לפתור את זה. כשאומרים 'לפתור' לא מתכוונים מיום ליום. זה תהליך. ובשביל לעזור לך אני צריכה לדעת מה גרם לך להרגיש רע כל כך.
אני די בטוחה שאתה חי חיים נורמטיביים, כלומר אתה ילד נורמטיבי, שחי חיים רגילים אבל נתקל בבעיות ועכשיו אתה בבעיה שהיא סוג של מצוקה נפשית לפי הניסוח הדרמתי של השאלה. לפי איך שכתבת, אולי אתה בבעיה שאתה לא מצליח לצאת ממנה כבר כמה זמן.
האם זה קשור אליך? האם זה קשור למישהו שגרם לך להרגיש ככה? האם זה משהו שקשור לביטחון עצמי/ לתחום חברתי- משפחתי או פחד ממשהו? אני מציעה לך לשתף מישהו בחייך אם אתה מרגיש כל כך חסר אונים להתמודד עם זה לבד. ואם אתה צריך עזרה גם ממישהו שאתה לא מכיר, או סתם צריך אמירות מחזקות ועצות, בכיף אני כאן.

שואל השאלה:
עם מי אדבר אין לי אף אחד בעולם הזה

אני כמעט בטוחה שיש לך מישהו קרוב שאוכל להקשיב לך ורוצה לעזור. אולי אתה לא מרגיש מספיק פתוח לדבר על זה. בכל מקרה, מקווה שתשמור על עצמך ותדע להתמודד עם זה בדרך הכי טובה ושפויה שיש, בלי להזניח את זה.

למה אתה עצוב..?

פשוט תפסיק להגיד שהחיים שלך בזבל ותתחיל להתאמץ...
אל תתבודד לך לחברים תחשוב חיובי תתחיל להשקיע...

תשמע מוזיקה, תראה טלוויזיה, תעשה דברים כיפים
זה עוזר קצת