הסברים על השואה לילדים קטנים - מה מותר לי בתור הורה לספר לילדי הצעירים על השואה?

תלוי באיזה גילאים מדובר. יש על כך טיפ בתגית "שואה, מאיזה גיל".

על הכל.
אין לחסוך מאיתם את מה שעבר עם ישראל.

ילדים בגילאים רכים לדעתי עד גיל 6 שנים צריכים תיווך רגשי בכל הנוגע לספורים הקשורים ב: מוות אלימות ופרידות קשות.

שגיאה אופינית של הורים מתבטאת בזה שהם מניחים שתכניות טלויזיה לילדים הן תכניות בטוחות רגשית.
התהליך של עיבוד רגשות דורש מיומנות ולגיטימציה להביע רגשות ולהיות אמפטי.
מבוגרים רבים כושלים בשדה זה כי להוריהם לא היה מושג ברור שהנושא דורש התערבות הורחת

אפילו ספור ילדים על האריה סימבה שמתייתם מאביו האריה, דורש התערבות הורית בהסבר על משמעות המוות ולתת שם לרגש שמציף את האריה הקטן, ובעקבות שמיעת הארוע גם את ילדך.

נהול רגשות תקין בבגרות עובר בין השאר דרך שיום רגשות נכון, והבנה מה עובר על היחלד כשהוא נחשף לספור/לתמונות הקשות, ולרגשות של האחרים שאתו.

הדבר הגרוע ביותר בספורים מעין אלו הוא למסור אותם כדיווח עובדתי ללא הרגשות שעוברים על המבוגר הצופה בסרט/קורא ספור או מראה תמונות קשות (במיוחד קשות במושגים של ילד).

החוכמה כאן היא קודם כל להתחבר בעצמך רגשית נכון לספור השואה לחוש את הרגשות שעולים בך ולתת להם שם מדויק.
תוכלו לקרוא מאמר שלי על ניהול רגשות בגיל המבוגר (מאד רלבנטי למי שלא קרא מעולם על כך).

http://www.reader.co.il/article/82723/ניהול-רגשות-כמנוף-להגברת-הישגים
(העתק הלינק לדפדפן ולחץ אנטר).

חייבים לספר להם הכול גם אם האמת כואבת. כך הם יהיו יותר מודעים לשואה ולא יחיו באשליה שהכול היה בסדר