אתם חושבים שפרפקציוניזם זו תכונה טובה?

חח תלוי מתי יש פעמים שכן ולפעמים שלא צריך זה יכול לעכב אותך..

לא תמיד

לפעמים.

תלוי במה זה מתבטא

חלק מהזמן.

לדעתי כן.. אבל לפעמים זה פוגע

בדרך כלל זאת תכונה שלילית. בתור אחת שיש לה את זה. אתן לך דוגמא? קל לי לתת את עצמי בתור דוגמא כי אין לי דרך לנסח את זה אחרת;
אני עקשנית מאוד בלימודים (פרפקציוניזם כנראה). יש לי חיים, אבל היו הרבה ימים במיוחד לפני מבחן, שישבתי על החומר מהרגע שהגעתי הביתה מהבית ספר עד שהחשיך בחוץ.. בלי הפסקה. אולי הפסקה אחת של רבע שעה מקסימום. לא מגזימה. זאת כאילו מחלה כזאת.
וזה יכול להגיע למצב שאם תרגיל אחד אני לא מצליחה, אני תקועה עליו חמש שעות אפילו בלי לבקש עזרה כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה. בן אדם לא יכול לא לקבל עזרה בחיים. עזרה זאת הנתינה הכי גדולה שיש. והפרפקציוניזם נוטה לקבע אותי.. אני מקובעת בגלל זה. אף אחד לא מושלם הרי. אני לא רובוט, אני לא מבינה הכל. יש דברים קשים שקשה לי לפתור בכוחות עצמי. וכשאני מתעקשת העקשנות הזאת מבזבזת לי כוחות וזמן יקר. זה טוב לא לוותר, אבל צריך לדעת איך להתמודד ולבקש עזרה. פרפקציוניזם גורם לי לכעוס על עצמי הרבה, כשבעצם אני לא אשמה בכלל.
עוד משהו, יש מאמרים ופסיכולוגים שקובעים עובדה- רוב הבנות הסובלות מהפרעות אכילה נוטות לפרפקציוניזם. מהסיבה הפשוטה הן מציבות לעצמן רף גבוה מידיי ומצפות מעצמן להצליח וכשהן לא- הן מאשימות את עצמן ופוגעות בעצמן. ואני מכירה את זה כי אני מדברת בתור אחת שהיה לה את זה.
פרפקציוניזם זו 'מחלה' שאני מתה להיפתר ממנה.
שאפתנות זאת תכונה טובה. לשאוף לשלמות. אבל פרפקציוניזם זה משהו שונה לגמרי.

שואל השאלה:
את צודקת לגמרי!
אהבתי את המשפט האחרון..
שיהיה לך בהצלחה:) הלוואי שלי היה כוח רצון כמו שלך...

לא בהכרח.

ממש לא.
זו תכונה שגורמת לך לרצות הרבה שליטה או כל דבר אחר בכמות רבה מדי.. מה שמוביל
ירידה. מה שרוצים יותר מדי בסוף נכשלים ובגדול.. כנ''ל לכל דבר בחיים.