מה הסוד הכי גדול (שלכם) אי פעם שהסתרתם מההורים?

הדיכאון שהיה לי (ועדיין יש לי קצת)

אף פעם לא שרתי ליד ההורים שלי... רק ליד החברה הכי טובה שלי

לגבי הנטייה המינית שלי

הדיכאון, השתייה

שגנבתי חמצוץ בחנות.-.

גנבת xd

חתכתי את עצמי. ופגעתי בעצמי בהמון דרכים המון פעמים.

אני חושבת על להתאבד

כחשבתי על להתאבד

שהרעבתי את עצמי
ואת החבר הראשון שלי._.

שאני לסבית

הברזתי חצי שנה משיעורי תרבות ישראל חח

גם אני לא סיפרתי להם על הנטייה המינית שלי, ובוודאי לא סיפרתי להם שאני מאוהבת בחברה הכי טובה שלי.

ה3 חברים הראשונים שלי. הם מודעים רק לאחרון.

שאני חותכת.

שיש לי בת זוג.
יש לי פחד שירביצו לי או לה (*אני לא צוחקת*)
יש גם הרעבות דיכאון חתכים
בעקרון הם ידעו על המצב בכללי לא על מה הייתי עושה..

שניפגשתי איתו אחרי שאמרו לי שאסור לי..

פגעתי בעצמי אף אחד לא יודע.
ההורים ואפילו לא החברים
אמרתי שהיד של השתפשפה שנפלתי.

שאוננתי בחדר שלהם

שהיה לי חבר ^~^

עישון שתייה..

הייתי... נכנסת לחניות של אנשים וגונבת שטויות. דברים קטנים, אבל בכל זאת... הדבר הכי גרוע שגנבתי הייתה חבילת טאקי.

הייתי מרעיבה את עצמי ועדיין קצת עכשיו.
אמא שלי יודעת על הנטייה המינית שלי אבל אני מפחדת לספר לאבא שלי.
גנבית מההורים שלי כסף במשך שנה.
לא סיפרתי להם שהייתי בדיכאון הרבה זמן (הם גילו ממישהו אחר).
כשהייתי בדיכאון רציתי להתאבד ולחתוך כל כך, זה עוד משהו שהם לא ידעו.
הם לא יודעים שהכל חוזר אלי ושאני שוב חושבת על המוות שלי ומאחלת לעצמי מוות קשה.
הם לא יודעים שנמאס לי מהבית הזה ואני רוצה לברוח ממנו.
הם יודעים שעברתי הטרדה מינית אבל הם לא יודעים שנאנסתי.
הם לא יודעים שבן אדם שהיה קרוב אלי התאבד ומאוד קשה לי כי אני מתמודדת עם זה ל-ב-ד.
וואו תודה רבה, הייתי צריכה את הפריקה הזאת.

שחתכתי

שאני בי.. עדיין מסתירה

שהיו לי המון ניסיונות התאבדות
אני שונאת את עצמי ואת החיים שלי...

יש לי חברה כבר חמישה חודשים
היא אצלנו בבית כל הזמן ואין להם מושג שאנחנו ביחד

שאחד הידידים הכי קרובים של אמא שלי (באותה תקופה) ניסה לאנוס אותי.

שאני בולמית, שעשיתי עגיל בפופיק בלי להגיד להם, ושאני שותה.. (בת 16)

שאני מרגישה בודדה ולא רצויה

אינני יודע

שאני לס

עישון, חיתוך

עשיתי הליקס מבלי לשאול אותם. עדיין לא גילו..

חתכתי, עישנתי, כמעט נאנסתי, שתיתי וזרקו אותי לבד- והכל הודות "חברה" אחת שהם אמרו לי שלא כדאי לי להיות איתה ולצערי לא הקשבתי להם
: (
שהייתי בדיכאון במשך שלוש שנים
את ה"חבר" הראשון
שניסו להרוג אותי:/
הסתרתי את כל האנשים הזרים שכותבים לי "יפהשלי" וכו"
שאנסו את אחת החברות הטובות שלי (הסתרתי מאמא שלה)
ועוד לא קראתי אחוזון מכל הרשימה.

שואל השאלה:
זה מעולה לפרוק! לא צריך לשמור הכול בבטן...
הסוד שלי הוא שבמשך שבועיים העמדתי פנים שאני לוקחת אדרל ולא לקחתי (חשבתי שזה עושה אותי דיכאונית וזה לא)... בכללי אני חייבת לקחת אדרל בגלל ההפרעת קשב ואת זה היא מביאה לי לקחת (היא יודעת על זה)

בהתחלה לא הבנתי למה שמישהו יענה על השאלה הזאתי. ואז הבנתי! לאף אחד מימכם אין סוד מספיק גדול אפל וסודי בשביל אשכרה לשמור עליו כסוד.

הסוד שלי כל כך אפל עד שאין אדם בעולם חוץ מימני שיודע אותו ואני אפילו לא יתן סיכוי קלוש למערכת סטיפס לראות את הסוד שלי.

שאני מרגיש מכוער, אין לי מצב רוח, אני מדוכא

כשגרתי עם אבא עד גיל 9 הרגשתי שמשהו אצלי שונה, שאני לא אוהב את הגוף שאני בו
לא סיפרתי על זה לאבא, כרגע אני טרנס מחוץ לארון אבל לא בקשר עם אבא

נטיה מינית, עישון, בת/בן זוג, דיכאון..

מה אני לא מסתירה?
חיים שלמים שאין להם קשר או מושג עליהם

חיים שלמים.
פשוט ככה.
הם לא יודעים מי אני, ומה עברתי.. (ועברתי מלא.. יותר מדי לטעמי)

כל התקופות שחשבתי על מוות ורציתי להתאבד, רק אחותי ידעה על זה והיא איימה לספר להורים שלי אם אני לא אפסיק...
ושניסיתי להרעיב את עצמי פעם..

שאני בקשר עם מישהו שיותר גדול בחמש שנים... זה אסור, אבל יותר מדי קשה

(אני גרה בחול) אצלי בבית ספר לומדים עד 16:10 ובקיצר יש שם חדר אוכל שקונים טיקט. בקיצור אבא שלי קונה לי תמיד 5 טיקטים בשבוע והוא כל שבוע משלם 250. ואני אף פעם לא אוכלת. גם לא בבוקר ואני עדיין מרעיבה את עצמי.

עישון, עשיתי חור בשפה לבד xd

חתלתולה אני מבינה אותך.. אני כל כך מתביישת.. אני מתביישת לשיר ליידם

זה שעשיתי מנוי למיקמק על הכרטיס של אמא שלי ואני לא צוחקת

הפרעת האכילה שלי..

שאח שלי אנס אותי כשהייתי קטנה.

שאני בי, שאני בדיכאון שכל פעם הולך וחוזר, שאני מרגישה כאילו כולם שונאים אותי ושאני כל כך הרבה פעמים מרגישה שאני רוצה למות.

הספטום שלי, מאוקטובר יש לי והיא עדיין לא יודעת

שאני בפלאפון בשבת

שאני מאומץ

שאני חשבתי על התאבדות פעם אחת על באמת לעשות הזה ומנעתי הזה

שאני מאוננת
שאני כוססת ציפורניים ברגליים
שאני אוכלת חננה
שאני משחקת עם הליחה שלי
שאני לא מצחצחת שיניים
וואי אני שרוטה לגמרי

שגנבתי לו סיגריות (וגם כאילו עישנתי אותם)
שאני מאונמת.-.
שחתכתי הוא כבר יודע אבך בכיתה ז והייתי נקייה איזה שנה, אולי הוא לא יודע שחזרתי
אולי הוא לא יודע כמה באמת באמת רע לי וכמה פעמים התפללתי לא לקום בבוקר וכמה פעצים רציתי לבאוח מהבית לא יודע כמה כמהה הוא פוגע בי וכמה אני שונאת את עצמי
הוא לא יודע ש אממ אני מדברת עם בנים (?) נגיד באינסטגרם עם ילד מהשכבה (סיפור ארוך ולא ורוד כמו שזה נשמע) או שיש לי סטיפס או מיליון אתרים כאלה אחרים לא ביגדיל בשבילכם אבל באמת שאם הוא ידע הוא יקרא לי שרמוטה 50000 פעמים ביום במקום ה500 הרגילים

כל חיי הם סוד.
מעיין מבוך מסובך, שבלתי ניתן לפענוח.

את כל החיים שלי.
וזה ימשך ככה

יש לי חבר עץ וקוראים לו טים. אני לא בוגדת בו ולא נוגעת בעצים אחרים. רק מסתכלת

שאני מזוכיסטית ושאני חותכת

הם לא יודעים עד היום. לפני שנה הייתי בתל אביב עם חברים (אני גר בדרום). ובקלות אחרי בילוי נכנסתי לקטטה שכללה שרשראות אלות סכינים ויתדות היינו 4 חברים והם היו 9 אנשים.. נפצעתי בקטטה הזאת והם לא יודעים שאני נפצעתי ובהמשך חרדתי עד היום..