מה הדבר הכי נורא שקרה לכם בחיים? דברים נוראיים באמת, לא קיבלתי ציון גרוע או פעם אחת אמרו לי משהו שלא אהבתי אז עכשיו אני שונא את החיים או מישהו נפרד ממני ואני בחיים לא אמשיך הלאה. אני מתכוונת לדברים משמעותיים שבאמת השפיעו עליכם ושינו לכם את החיים או גרמו לכאב או עצב גדול. פשוט קרה לי משהו נורא לא מזמן ורק עכשיו הבנתי שזה הדבר הרע היחיד שבאמת קרה לי בחיים, והחיים שלי מעולים ואין לי על מה להתלונן חוץ ממה שקרה.

בגלל שאני שחור אז אני דבר רע? גזענות!

שואל השאלה:
מה? לא רשמתי שום דבר גזעני...

חח סתם בצחוק...

הדבר הכי רע שקרה לי זה שאח שלי התעלל בי מינית והרביץ לי שהייתי קטנה ולא אמרתי לאף אחד וכשאמרתי לאמא שלי היא לא האמינה והיא הצדיקה אותו? חח יש לי עוד דברים נוראיים שקרו לי אם את רוצה

שואל השאלה:
וואו מצטערת שזה קרה לך אני מקווה שעכשיו אמרת למשטרה או משהו וזה כבר לא קורה

האדם הכי חשוב לי נפטר.

אל תדאגי זה בסדר, היתי אצל פסיכיאטר והייתה לי פסיכולוגית שניסתה להוציא ממני מידע ולא יכולתי אז סוג של וויתרו, אבל בסהכ אני בסדר כי אני לא רואה אותו יותר.
בקיצור תסתכלי על הדברים החיוביים בחיים, אני לא יודעת מה קרה לך אבל אני בטוחה שאת חזקה ואת יכולב לעבור את זה

שואל השאלה:
שמחה לשמוע שאת יותר טוב ואני מקווה שהוא משלם על מה שהוא עשה.
וזה לא שאני לא חושבת שאני לא יכולה לעבור את זה אני כן יכולה ואני לא אהיה בדיכאון או משהו, פשוט זה חרא שאני צריכה לעבור את זה, זה פשוט לא היה אמור לקרות. זה הדבר הכי נורא שיש וזה פשוט חרא ולא הוגן.

כשאבא שלי נפטר נראלי
עיכלתי את את זה שהוא לא יחזור רק אחרי שנתיים, כשהודיעו לי שהוא נפטר לא הבנתי שהוא לא נמצא בין החיים יותר ובגלל זה גם לא בכיתי בכלל אלא עשיתי בכאילו שלא יחשבו שאין לי לב.., במשך השנתיים האלה לא הבנתי שאין לי אבא, שאין מי שילווה אותי בחתונה, שאני לא אוכל לראות אותו יותר לעולם ועוד..
רק באזכרה של השנתיים הבנתי שמתחת למצבה הזאת אבא שלי למטה למטה שוכב מכוסה בחול ואין שום סיכוי שהוא יחיה מתישהו ואז בכיתי בכי אמיתי מהלב והאסימון נפל לי..

אני לא רוצה לדבר על זה...

שואל השאלה:
לנה ביץ' הלוואי ואלו יהיה הברים הכי נוראיים בחיים שלי. (שראית את אבא שלך בוכה לא הניתוח, זה היה ניתוח מסוכן?)

שואל השאלה:
מוות זה זין

הדבר הנורא שקרה לי בחיים הוא שאחותי נפטרה כי בגלל זה פיתחתי בעיות נפשיות וברחתי לאינטרנט.
גם כשהוטרדתי מינית במשך 4 שנים חטפתי אחרי זה טראומה שמלווה אותי והורסת לי מלא דברים.

הדבר הזה עוד לא קרה ואני מקווה מאוד שלא יקרה ב100 השנים הבאות! אבל זה לא יקרה.. כי זה בלתי נמנע

וואו זה סיפור...
כשהייתי בן 3 (יש לי אחרים יותר גדולים אחד גדול ממני ב8 שנים ואחת ב5 שנים) אז אבא שלי היה מאמר הוא היה גונב מאמא שלי כסף זה הגיע למצב שעד היום היא משלמת חובות ועברו 10 שנים אני בן 13 מי שחושב שאני קטן מידיד לאתר אתם יכולים לקפוץ לי קיצר אמא שלי פתאום הייתה יותר עצבנית בגלל שהיא לא יכלה לספוג יותר ולא היה סבלנות ולא כלום שהיא הגיבה בצורות מפחידות זאת אומרת זה כאפות כאלה מכות והכל -_-
מאז אני פשוט לא יכולתי לקנות כלום אפילו לא היום פשוט יקר לי מידי ואני לא אחד מהאלה שכל שנה נוסעים לחול ולא כלום יש לי בקושי 5 חולצות ובערך 7 מכנסיים אני לא רוצה ללחוץ על אמא שלי ל400 שקל על מותג הייתי פעם אחת בחול וזה גם כן בגלל שדוד שלי לשעבר (הוא ניפרד מדודה שלי) קנה לנו כרטיסים

רבתי עם אמא שלי כי היא לא נותנת לי כבוד למאות שאני כן היא כל הזמן אומרת שאני מפגר ולא קולט כלום אז הלכתי לאבא שלי בלילה והוא רצה "לסדר" הכל זה הגיע למצב שהוא העיף אותי ב1 בלילה מהבית -_- ולא נתן להיכנס

הייתי ילד אלים בגלל כל המצבים שהיה לי בילדות (רק על האימורים והכל) ולא יכולתי לסבול את זה והייתי בכיתה ד' זה הגיע למצב שאני מוריד ילדים בכיתה ו' כל השכבה שלי פחדה ממני ובגלל זה התבודדתי הגיע מורה שסוף סוף הסבירה לי בנעימות שזה לא שווה לי ושזה מסוכן בשבילי בעתיד (זה היה ה'-ו') היום הימים אלו המורים אומרים לי שאני מבחינה פסיכולית מפותח ממש (כי למדתי המון מהחיים כמו איך להתאפק איך לדבר אחראי ועוזר בעצות של אהבה של בעיות נפשיות כאלה איפלו הדביקו לי שם "הפסיכולוג) והיה לי היסטוריה לא טובה בחטיבה והיה מורה שראה אותי וגילה אותי הוא שם לב לדיבור שלי שם לב להתנהגות והכל והוא אמר לי להפסיק כי הוא יודע שיש לי את הכוח ליסחוב ילדים אחרי אז ניסיתי ויש על מה לעבוד כי יש לי קטע שפיתחתע מהעבר (זה כבר בעיה פסיכולוגית) שכשאני מרגיש שאני בתקיפה או זה שיש מישהו שיוצא עלי יש לי את האומץ פשוט להתחצף ולצעוק עליו לא משנה מזה אם זה מנהל אם זה מורה לא משנה מי פשוט הייתי יכול לפתוח פה ולעשות הכל בשביל להגן על עצמי

שואל השאלה:
וואו חתיכת סיפור, חשבת לדבר על זה עם מישהו שיכול לעזור לכם? (לך ולאמא שלך והאחים)

חח למה שאני אדבר עם מישהו אם כבר רק ליפרוק וכבר פרקתי
אחים? אין להם כבוד אליי זה לא משנה אני סופג וסופג ונכון זה קשה אבל אין מה לעשות אני לא מוותר לעצמי אני חייב להמודד
פסיכולוג? למה? בשביל שהוא יגיד לי שאני חייב כדורים ויקח ממני 1000 שקל לשעה על כלום
יועצת? היא לא תעזור בכלטם חוץ מזה שהיא תגיד "משתתפת בצערך" וזהו -_-

אין עם מי לדבר רק מוזיקה מרגיע של שירים עם מנגינה רגוע ושעתיים לעצמי

שואל השאלה:
פחח פסיכולוג זה בולשיט, התכוונתי לדבר עם מישהו בקטע של המצב, הרווחה לילד או משהו כזה?

ידיד הכי טוב שלי התאבד וגיליתי שאני מאומצת

כן, ברור שניסיתי אבל אף אחד לא יכול להבין אותי... או שהם אפילו לא ניסו הם אמרו: "וואללה אחי באסה" וזהו הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה ליפרוק...

תקופה נוראית שאני עובר בחצי השנה האחרונה של המון ספקות עצמיים, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, חרדות מסוימות, חוסר יכולת למצוא אושר- זה באמת זוועתי ואני מקווה שיעבור מהר

נאנסתי ליד הבית שלי. הם היו 3 אני לא מכירה אותם.
זה היה מלפני שנה וחצי קצת יותר וזה משפיע עלי עד היום. תקופה ארוכה שהייתי בדיכאון ולא הלכתי לבית ספר ואז העיפו אותי אז עברתי למקום אחר והחלטתי לפתוח דף חדש.
ובאמת יותר טוב לי כרגע אבל אני לא אחזןר להיות מי שהייתי לעולם

זה עוד כלום... בשנה האחרונה זה ממש חרא -_- ילד טוב מהיישוב שלנו מת -_- הוא בכיתה י' ואפילו הוא היה חייב לטוס לארה"ב למשלחת מבית ספר הוא נסחף למערבולת והוא לא יכל לצאת ממנה הוא היה חצי שעה מתחת למים המערכות קרסו ומצאו אותו הוא חזר לינשום והכל והוא היה בקומה ואז פשוט... הוא מת ולפני זה היה לי כל מיני התקפי דיכאון ריבים עם החברים הכי קרובים אין עם מי לדבר -_- ולמעלה הסיפור הארוך שכתבתי זה אחים לא אחרים

בקיצור חיים קשים