18 תשובות
אני לא מאמינה בזה שהוא קיים כי אין שום הוכחה ממשית שהוא קיים רק סיפורים של רבנים וזה..
לפי דעתי זה המצאות...
זה מה שגדלתי עליו בבית
וזה מה שאני בוחרת להאמין בו
חינכו אותי להאמין באלוהים, מבחינתי אני לא צריך הוכחות בשביל להאמין בו.
אני לא.
שואל השאלה:
עצוב שאתם הולכים לפי נורמה
אנונימית
אני לא.
1. חינכו אותי ככה 2. הוא תמיד פה בשבילי, נשמע מוזר אבל כן... תמיד שאני צריכה משהו זה יהיה שם בזכותו
איך ניתן לך סיבה הגיונית בדיוק?
אנחנו מאמינים וזהו.
אני אגנוסטית
כל אחד מאמין או לא מאמין מסיבות שלו וזה יכול להיות מאוד הגיוני ומובן באליו ובשביל אחרים לא
בלי התנ"ך והאמונה.
מקרי האונס היו עולים פי 20 בערך.
מקרי הקניבליזם פי 200 בערך.
מקרי האונס ילדים היו עולים פי 100 בערך.
מקרי ההרג בע"ח ללא שחיטה נורמלית היו עומדים על 100%.
עוד סטטיסטיקות אם לא היה תנ"ך ואמונה? זה בדיעבד אבל קשה לסתור את זה.

התנ"ך הוא ספר חוקים ותמיד צריך לראות אותו ככה, ואם לא הייתם מפחדים מה' לא הייתם שמים עליו.
ואני מאמין באלוהים כי מספר מקרים הוכיחו לי את קיומו.
אני לא לגמרי מאמינה, כי אני אחת שחייבת הוכחות לכל דבר כדי להאמין, אבל אני הולכת בעיקר לפי הגיון. לא לפי תורה.
ההגיון שלי אומר שהעולם כל כך ממוחשב בעיני, שאין סיכוי שכל דבר חכם שקיים פה נבע ממפץ גדול או משום דבר.. כלומר, סתכלי על עצמך, ממה את בנויה? ידיים, רגליים בשביל ללכת, פה כדי להכניס מזון לצורך אנרגיה, אפילו הטבע הביא לך אוכל- פירות, ירקות, אורז...
יש לך מוח כדי לתפקד ולחשוב ולבנות ולעשות ולא כדי להעביר את החיים סתם.
אנחנו עייפים כשיש חושך בחוץ.. אז החושך נועד כדי שנשן טוב יותר..
יש בנו רגשות.. זה הגיוני שאנחנו מכילים כל כך הרבה?
ההגיון שלי אומר שיש משהו מאחורי זה, כל זה לא יכול לבוא מכלום. יש איזהשהו רוח, אנרגיה..
בשבילי אמונה באלוהים זה משהו להחזיק בו או תקווה.. שאני עוברת תקופות קשות זה ממש עוזר הידיעה שיש מישהו ששומר עלי למעלה:)
אנונימית
כשאתה מאמין אתה לא מחפש סיבות להאמין כי זה דבר שמרגישים.
אני לא מאמינה.
אני חושבת שאנשים המציאו את כל הדתות כדי שתהיה לאנשים 'מסגרת' וכוח. בלי התנ"ך אנשים היו רוצחים אחרים כי אין להם את האלוהים לפחד ממנו.

כמו שפעם הייתה מיתולוגיה יוונית וכבר לא מאמינים בה, אני חושבת שאנשים יתחילו וכבר מתחילים לא להאמין בתנ"ך.
לשואל השאלה, מה זאת אומרת נורמות? שהם הולכים לפי נורמות?
אז כן, זה דבר מקובל, אבל האם הוא גורם רע למישהו? גורם לרוע? זוהי אמונה. ואמונה מחזקת. לכן כל אחד בוחר להאמין במשהו אחר שייתן לו את המסוגלות לחשוב שהוא מסוגל, יכול, לא לוותר, למצוא ולקבל איזשהו כוח. האם זה כזה עצוב? מקובל לא תמיד רע. לא תמיד שלילי. אלא אם כן אנשים עושים רע לאחרים. גורמים להם ללכת לפי המקובל ולא מעבר לזה. וכן, זה אפשרי בכל מצב, וזה כן עצוב. אבל זה שאנשים מאמינים וזה מקובל, זה לא עצוב ולא חייב להיות.
כי הוא שומר עלי
מקשיב לי ועוזר
אני מרגישה שהוא תמיד שומר עלי
שואלת השאלה, היום גם לא להאמין זו נורמה והרבה לא מאמינים "הולכים לפי נורמה".
זה עניין של אמונה, אין לזה סיבה. זה או שאתה מאמין או שלא.
אני לא מאמינה באלוהים, אבל אני מאמינה ביקום/בטבע. למה? כי אני פשוט מאמינה. מאמינה שיש משהו גדול מאיתנו בהרבה, משהו גאוני שנמצא הרבה מעבר ליכולת הבנתנו. לבני אדם יש נטייה כרונית להתנשאות, אנחנו חושבים שאנחנו מרכז העולם ושאנחנו מסובבים דברים. אני מאמינה שאנחנו יצורים קטנים ושפלים, שהטבע והיקום אחראיים לכל הדברים המדהימים שקורים סביבנו. מאמינה שאנחנו רק הורסים. זו אמונה, זו דעה לגבי עובדות, זו תפיסת עולם. אין "למה" סולידי.