רציתי לשתף אתכם במשהו שכתבתי. תגידו לי מה דעתכם על הכתיבה והניסוח? אבל בבקשה, בכנות.

אני פה.

שואל השאלה:
אף אחד לא מבין אותך.
את שונה.
לפעמים את מנסה לנחם את עצמך ואומרת שאת פשוט מיוחדת, אבל את יודעת שאת אף פעם לא תהיי חלק. לא תרגישי שייכת.
תמשיכי לחשוב, לנתח ולשאול את עצמך - למה דווקא את יצאת כזו?
זו שתמיד חושבת מאה פעם לפני שהיא מוציאה מילה מהפה.
זו שפוחדת שאם היא תאמר מילה אחת לא במקום, יחשבו שהיא מוזרה.
שפוחדת לעשות את הדברים הכי פשוטים וטבעיים. שלא עושה כלום בלי לחשוב שבוחנים כל צעד שלה.

רק מה שהיא לא מבינה, שזה הכל בראש שלה.
שהיא צריכה לאהוב את עצמה. היא לא מוזרה, היא לא שונה,
היא כמו כולם - רק בדרכה שלה.

כתיבה טובה. התחברתי אל המילים.

מדהים! איך אמרת "היא צריכה לדעת לאהוב את עצמה". בכל פעם, כשאת מרגישה קושי, תחשבי על זה. לכולנו יש צלקות, הן מסמלות את החוזק שלנו. אני כאן בשבילך. ושוב, אני אוהב את הטקסט (-;

אהבתי את השורה האחרונה-
"היא כמו כולם-רק בדרכה שלה" (:
אהבתי, את מוכשרת (:

שואל השאלה:
תודה רבה לכם (:

בכיף:).

ואוו!
נשמע טוב, ניסיתי לקרוא את זה ולשחק את זה תוך כדי וזה נשמע מעולה.. זה עמוק..

זה פשוט יפה. זה פשוט ויפה. לא מתחכם אבל חכם.

ואי מהמם