אני בדיכאון.. אפשר עידוד?

יהיה טוב

מה קרה, יפה? 3> רוצה לדבר?

בטח שאפשר עידוד, ישנתי צהריים ולא נראה שאני הולך להירדם הלילה, בואי לפרטי אם תרצי

שואל השאלה:
האמת שכן, אני יכולה אולי לשלוח לך הודעה?

mrsorin

היי, מה קרה?

אל תחשבי שהצלקות, הן הפיזיות והן הנפשיות, מסמלות את החולשות שלך. ההפך הוא הנכון. נסי לדמיין מתאבק מנצח יורד מבית הקרב, גופו חתום פצעים, דם ניגר על פניו והזיעה שעל גופו לא פוסקת. היית מעלה על דעתך לחשוב שהוא חלש? כולנו נושאים צלקות, מהאירועים בבית, מבית הספר, מהסביבה הקרובה או החברים. צלקות המתאבק לא מעידות על כך שהוא חלש, אלא שהוא היה במצבים קשים והצליח לעבור אותם. לפי כלל זה, ככל שהצלקות עמוקות יותר והוא הצליח לשרוד כך אפשר להסיק על החוזק שבו. איזו להקה היית מעריכה יותר, להקה שנכנסה לאולם מוכן ומאורגן עם כלים וניגנה או להקה ענייה שגייסה כסף, שכרה אולם, חיפשה ציוד, סידרה את מפות השולחן ורק לאחר מכן הופיעה? כוחו של אדם לא נמדד לפי מיקומו בסולם, אלא לפי כמות השלבים שהוא עשה כדי להגיע לשם.

קיימות דרכים רבות לפרוק כאב; שירה, ציור, ריצה, התעמלות, כתיבה, מכות לכרית, שיחה מעודדת ועוד. בחרי בדרך המתאימה לך. בנוסף לכך, אין דבר מרגש יותר משיחה עם אדם מבין ותומך. חפשי מישהו שתוכלי לשתף אותו במה שאת מרגישה ולמצוא אצלו כתף חמה ואוהבת.

כשאת מרגישה שהעול הנפשי גובר, נסי לנשום עמוק, לשתות כוס מים ולהירגע. גם שירים ומקלחת חמה יכולים לעזור.

אם את רוצה, את יכולה לשלוח הודעה. אני פה (-;

אניי פה.

אני פה אם תרצי (:

ברור שאת יכולה. תמיד פה בשבילך:)

היי, רבים מאיתנו חשים עצב כי אלה החיים, פעם ךמעלה פעם למטה, הכל עיניין של תקופות.
אני יודע שלפעמים הכל נראה חסר סיכוי, קיבלת יותר מדי סטירות נפלת מכל כך הרבה מכשולים אבל אף פעם זה לא הסוף, כמו שכבר אמרתי יש עליות וירידות.
אם קשה לך, זתומרת שאת בעליה לא? ממתי קשה בירידה?
אני תמיד כאן בשבילך, תשלחי הודעה, תפרקי, תספרי, אשמח לעזור ולהיות כאן בשבילך. העיקר לא להישבר!

תהיי חזקה.