למה אנשים לא אוהבים את עצמם כמו שהם? אנשים תאהבו את עצמכם!

בגלל שהם משווים את עצמם לאנשים אחרים לאנשים "יותר יפים\טובים..."
מישהו מוריד להם את הביטחון

שאלת חיי s:

אני מקבלת את עצמי כמו איך שאני...

כי יש אנשים בלי ביטחון עצמי.. זה לא כזה פשוט לאהוב את עצמך כמו שכתבת כי אם כן אז כולם היו אוהבים את עצמם. לצערי זה לא המקרה:/

אי אפשר כשאין ביטחון..

כי הם משווים את עצמם לאחרים

אני אוהבת את עצמי אני לא אוהבת את הסביבה שלי

אני מאוד אוהבת אותי כמו שאני,
לא אכפת לי מה אנשים חושבים עלי
לא אכפת לי שאנשים מדברים עלי.. שידברו, זה רק מראה עד כמה הנוכחות שלי משפיעה עליהם

שואל השאלה:
אז תפסיקו, כולכם מדהימים כמו שאתם

כי יש אנשים נחמדים בעולם שדואגים להזכיר לנו כל יום כמה אנחנו אפסיים:3

לא כולם מרגישים את זה חח וסליחה שאני אומרת ומבאסת אבל אני די שונאת את עצמי, יש לי מספיק סיבות בשביל זה.. אם הייתי יכולה לקום בבוקר ולאהוב את עצמי זה בדיוק מה שהייתי עושה חח

אני אוהבת את עצמי ילדה

שואל השאלה:
התכוונתי לאנשים שלא אוהבים את עצמם (:

כי יש לי אופי חרא ואני מכוערת.

יש לי חרא של אופי וכולם מנתקים איתי בגלל זה יש לי בעיות במראה

בגלל שיש בעולם אנשים מגעילים שמורידים את הביטחון לאחרים...

כבר לימדו אותי שאני מכוערת, טיפשה, דוחה, כלבה, שמנה, מגעילה, מטומטמת, שקרנית, אגואיסטית, שוויצרית, צומי, מפונקת, עצלנית, סוטה, דפוקה, עלובה, מוזנחת, זולה וחסרת רגישות, חרא בנאדם, אופי דוחה ולא שווה כלום

לקבל את עצמי כמו שאני? לא... אני אהיה היחידה שתקבל

מה יש לאהוב בי? כלום... יש לי עיניים יפות ייאי אבל חוץ מזה אין בי שום דבר טוב...

למה אני הייתי חסרת ביטחון המשפחה שלי תמיד הייתה אומרת שאני צריכה להרזות ולהשתנות ואז אני יהיה מושלמת הם אף פעם לא אהוב אותי כמו שאני וזה ממש הוריד לי את הביטחון פלוס זה שירדו עלי כל החיים על זה ואז הבנתי שהם לא צריכים להשפיע עלי לא הם ולא המשפחה שלי אם הם אוהבים אותי שיקבלו אותי כמו שאני ואז התחלתי לאהוב את עצמי וביטחון עצמי כבר בא בדרך

אניי הבעיה היחידה שאני לא אוהבת את עצמי זה רק בגלל הגובה שלי והגובה שלי הוא (1.61) וזה פשוט הורג אותי! הכול אני אוהבת בעצמי חוץ מהגובה אבל גם אין לי ביטחון בשמיים. את צודקת שצריך לאהוב את עצמך אבל זה נורא לא קל.

אצלי זה קורה כי אני מרגישה שיש אחרים שלא מקבלים אותי כפי שאני. סגורה, ביישנית (אין לי מושג למה) וכו

אפילו שאני בפני עצמי יופי של בן אדם ויש לי מעלות

אני אוהבת את עצמי יותר מדי..

אני ממש אהבתי את עצמי בתקופה של היסודי וחטיבה ואולי זה פגע בי ומלא אנשים אמרו לי דברים רעים בכוונה כי הייתי בטןחה בעצמי ופשוט אטמתי אוזניים ולא הקשבתי אבל כשעליתי לכיתה ט' פגשתי את האהבה הראשונה שלי ופתאום כל דבר שאמרו לי השפיע עלי נהייתי חסרת ביטחון, ועוד נהיה לי חצקונים ולא היה לי אז זה עוד יותר פגע בביטחון שלי ואז לקראת סוף י' פתחתי דף חדש ולא שמתי על אף אחד והכרתי הרבה חברים ויא' לגמרי השנה הכי טובה בחיים שלי וגם אני והילד שאהבתי כיום ביחד ואני מקווה שיהיה טוב ב-יב' :)

זה לא כזה קל כמו שחלקכם מתארים
זה שאת אומרת לאנשים "תאהבו את עצמכם!" זה לא בדיוק מעודד או עוזר באיזה שהיא צורה.
זה כן נחמד מאוד ויפה שאכפת לך..

בעיקרון לא הייתי רוצה להיות מישהי אחרת אבל אני לא אוהבת אותי כי אני משעממת.. יותר מדי שומרת על עצמי לא להיפגע

אני אוהבת את עצמי כמו שאני.
אנשים לא אוהבים את עצמם כי הם מחפשים מה אין בהם שיש באחרים..

כי זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה.
זה לא לקום בבוקר ולהחליט שזהו, מעכשיו אני אוהבת את עצמי, זה עבודה. זה קשה.
אני למשל ממש פרפקציוניסטית בלימודים. אפילו 95 בבגרות יבאס אותי. ואני רצינית.
יש לי אובססיה למשקל, פעם הייתי שמנה ורזיתי.
אני שוקלת את עצמי כל יום כדי שאם יום אחד אשמין קצת, יום למחרת ארזה חזרה.
זה לא קל לאהוב ולקבל את עצמך, במיוחד כשהחברה (הסביבה) דואגת להזכיר שצריך להראות כמה שיותר יפים, לא משנה אם זה מסכה או לא, העיקר היופי.

כי דורשים ממני להיות מושלמת ולועגים לי על פגמים

בגלל העבר שלהם.
כל אדם ככה בהווה בגלל העבר שלו.
אין תשובה אחרת..

הלוואי וזה היה פשוט כמו שאת מציגה את זה

כי בודדים האנשים שאני רואה שאני חשובה להם, וזה גורם לי לחשוב דברים רעים על עצמי.

א פסיכולוגית - כמה שאת צודקת!

אני מכוער, לא אכפת לי.
אני שמן, די אכפת לי כי זה לא בריא.

לא משנה מה היה / יהיה אצלי תמיד הייתי אוהב את עצמי.

תכלס את צודקת. היי אופטימיות.

ככה זה רוב המתבגרים בגיל הטיפש עשרה

כל כך צודקת..

יש אנשים יותר מוצלחים ואנחנו משווים את עצמנו אליהם בגלל זה אנחנו לא מספיק טובים

אם היה לך את הגוף שלי לא היית אומרת את זה
אי אפשר לדעת מה מישהו באמת מרגיש:

כי כשאנו חיים בעולם שבו האנשים שואפים לשלמות אז ככה החברה מצפה מאיתנו להיראות או להתנהג ככה אנשים מורידים לאנשים אחרים את הבטחון העצמי.
אנשים מתחילים להשוות את עצמם לאנשים אחרים.
בתור מישהי שהיה לה הפרעת אכילה, אני שאפתי להיות כמו הדוגמניות ואפילו יותר מזה...
אני רק יכולה להגיד גם אחרי שעברתי את מה שעברתי זה לא קל לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך כמו שאתה.

אני לא אוהבת את עצמי מאחר והחברה המקסימה שלנו הציבה סטנדרטים למה נחשב יפה ושווה חברים ופופולאריות, ומה נחשב לדוחה ומגיע לו שנאה וריחוק..
גם דיברתי פעם אחת עם חברה שלי והיא שונאת את עצמה בגלל שאין לה רווח ברגליים וגוף של דוגמנית של 90-60-90, וזו לא רק היא, יש מיליוני בנות כמוה וכל כך כאב לי לשמוע אותה אומרת את זה
ופשוט עצם המחשבה שאם אין לך רווח ברגליים, בטן שטוחה, רגליים ארוכות, תחת וחזה, להיות מגולחת בכל הגוף, פנים יפות מלאות באיפור של שעה, את בעצם לא יפה ומטופחת.
זה לא קל לשנות את דרך החשיבה של בן אדם, במיוחד אם הוא עם זה שנים, גדלים לתוך זה, כשעליתי לחטיבה וראיתי את הבנות שעלו לכיתה ו' הן היו עם שורטים קצרים, יותר מדי, חולצות בטן, מקללות, מעליבות אנשים ברחוב, והייתי בשוק, כי הכרתי אותן, והן היו בנות נורא נחמדות וצנועות אבל הן חושבות שאם הן יתנהגו ככה הן יהיו יותר "נחשבות" ו"שוות", וזה מזעזע.