יש פה מישהו שחסר ביטחון לגבי הנראה החיצוני שלו? (לא אוהב להצטלם, פעם מרגיש יםה ופעם מכוער, תמיד מחפש מראה, משווה את עצמו)

אני

אני

אני

שואל השאלה:
רוצות לבוא לפרטי? מעסיק אותי הרבה העניין הזה

אני במצב גרוע יותר? גם אף פעם לא הבנתי מה הקטע - חוסר בטחון? אין לי במה להיות "בטוחה" אז איך יש לי מחסור בזה.. אני שונאת להצטלם כי זה תמיד מכוער, אני אף פעם לא מרגישה יפה (אולי לגבי בגדים אם הם נראים סביר עלי) מחפשת מראה רק אם אני חושבת שמשהו לא מסודר, וכן משווה את עצמי לכל בן אדם שני xd ואני לא מסוגלת לצאת מהבית בלי איפור וצוחקים עלי בגלל זה xd

כול כך אני

xd רק לגבי השיער יש פעמים שאני קם כמו המיניונים האלו הסגולים.. אני פשוט לא יודע איך לעצב את השיער לפעמים יש לי פוקס וזה נראה כל כך מושלם ולפעמים טוב נו לפעמים חח
אבל אני צריך להסתפר כי הפוני קצת נשרף באסה..

תיארת אותי בידיוק

יותר גרוע מזה אבל ככה התחלתי לפתח את ההפרעת אכילה.

וואי אני כל כך אני, לי ולחברה שלי יש תחביב שזה להסתכל על דוגמניות או על מפורסמות שהם יפות כאלה באינטרנט על תמונות בלי איפור ובאמת שהבבדל עצום ואז ךהגיד כזה: אנחנו יותר יפות אנחנו יותר יפות" חח חח חח

אני

שואל השאלה:
שמח שאני לא לבד.. אני מרגיש כל כך מכוער

זה כל כך קשה לראות אנשים ששונאים את עצמם ורוצים למות כי הם לא מסוגלים לחיות עם עצמם. למרות שאני היחידה שמקשיבה למה שיש לי ''לאמר'' אני שונאת את עצמי מאוד. זה כאילו אני אחות של עצמי אבל אני שונאת את עצמי כל כך אבל אני לא יכולה להפרד ממני... (מה כתבתי פה הרגע) ואני מצטערת שעוד אנשים מרגישים ככה..