איך התגברתם/ן על האהבה הראשונה שלכם/ן?

ניזכרתי תמיד בדברים המגעילים שהוא עשה לי.. והזמן עזר.

לא ראיתי אותה מאז הפרידה (כמעט חצי שנה) אבל כן גיליתי כמה דברים שהפכו את זה לממש ממש קל

פשוט עם הזמן לאט לאט התחלתי לשכוח ממנו ופחות לחשוב עליו

נזכרתי באיך היא התנהגה אליי.

לא התגברתי

לא התבגרתי
מתגעגעת.

קשה להתבגר על אהבה ראשונה
פשוט אני נזכרת בדברים המגעילים שהוא אמר ולצערי גם עשה.. ומשתדלת כמה שפחות לחשוב עליו.. עם הזמן אחרי כמעט 3 חודשים אחרי הפרידה אני מרגישה ככל שהזמן עובר יותר טוב.. וגם יצא לי להכיר קצת אחרים שגרמו לי להבין שאותו בחור באמת לא היה כזה מציאה

הבנתי שהוא לא מתאים לי, גם עם בלב עדיין יש לי רגשות אליו, אבל הבנתי שזה רגשות שאני ייצרתי מדברים שגרמתי לעצמי לחשוב שהוא כזה והוא באמת לא כזה,
הכרחתי את עצמי לערב את השכל ולהבין שמכל בחינה שקיימת הוא לא מתאים, ורק הרגש רוצה, אז זה לא זה. אי אפשר לקבוע רק עם רגש,

את האהבה שאני מחשיבה האהבה האמיתית הראשונה שלי - עוד לא התגברתי עליה לגמרי.

הוא עדיין איתי ;)

האמת, לא היה לי על מה להתגבר, כי לא נפגעתי בכלל.
אבל אני מניחה שהייתי אוכלת גלידה ומתעצבנת, אבל זה היה עובר כשהייתי מוצאת אהבה חדשה.

הכרתי משיהו חדש

כדורים נגד דיכאון (פסיכיאטרים)

לקחו לי שלוש שנים לשכוח ממנו,
היה ממש ממש קשה השנה הזאת בגלל הרגשות האלו, לבסוף התאהבתי במישהו חדש וזה היה הדדי שכחתי ממנו לגמרי.

ואו.. לקח לי שנתיים להתגבר.
לבסוף, התגברתי עליו.
המשכתי בחיי.. בלעדיו.
היה קשה, אבל עבר.

לא התגברתי /: