27 תשובות
לדעת איך, אם אני אדע באיזה יום אני אהיה בפחד כל פעם כשמגיע היום הזה ואחשוב שהמוות מגיע.
שואל השאלה:
שחכתי לשאול גם למה?
מה הסיבה לבחירתכם?
שחכתי לשאול גם למה?
מה הסיבה לבחירתכם?
לדעת איך אמות, כי אדע איך להתחמק מזה.
אם אדע באיזה יום אמות, ולא אדע מאיזו סיבה - אוכל להתכונן לזה ולנסות להגן על עצמי, אבל לא אדע ממה להגן על עצמי.
כל עוד אדע ממה אמות, אוכל להתרחק מהדבר הזה (סתם לדוגמא, תאונת דרכים? אז תאורטית - להתחמק מכלי תחבורה) ואעכב את המוות.
אם אדע באיזה יום אמות, ולא אדע מאיזו סיבה - אוכל להתכונן לזה ולנסות להגן על עצמי, אבל לא אדע ממה להגן על עצמי.
כל עוד אדע ממה אמות, אוכל להתרחק מהדבר הזה (סתם לדוגמא, תאונת דרכים? אז תאורטית - להתחמק מכלי תחבורה) ואעכב את המוות.
איך
איך כי אם מישהו יגיד לי "יום שני" כאילו זה לא מעניין אבל אם יגידו לי "תאכל על ידי מקק" זה יהיה מעניין כזה
שום דבר מזה אני מעדיף לא להיות פרנויה
איך
איך
איך אני אמות. כי היום לא מעניין, הוא יבוא מתישהו
איך.
שואל השאלה:
אבל אם תגלו שתמותו נגיד מאוכל (תחנקו או משהו כזה)
אתם תהיו בפרנויה בכל פעם שתאכלו
או אם נגיד תגלו שתמותו מתוך שינה אז בכלל תהיו בפרנויה.
אז מה תעשו אם תגלו את זה?
ואשמח להסבר בבקשה.
אבל אם תגלו שתמותו נגיד מאוכל (תחנקו או משהו כזה)
אתם תהיו בפרנויה בכל פעם שתאכלו
או אם נגיד תגלו שתמותו מתוך שינה אז בכלל תהיו בפרנויה.
אז מה תעשו אם תגלו את זה?
ואשמח להסבר בבקשה.
אני לא אעשה כלום. בכל זאת חיים פעם אחת, לא ארצה לבזבז אותה על פרנויות
איך.
את האמת שלא כל כך אכפת לי כאילו היום לא באמת היה עוזר לי כי אין שנה ואז מה זה שווה וכאילו לדעת איך אני אמות זה סתם יהרוס לי את אפקט ההפתעה לא באמת אכפת לי לדעת מתי או איך אני אמות כי זה פשוט משהו שלא מעסיק אותי
איך, כי אז אוכל להיות בהיכון בכל עת.. ולנצח.
איך אמות
איך
איך אמות. הרבה יותר שימושי.
אני מעדיפה לא לדעת.
סתם מכניס לסטרס מיותר, מה גם שאני לא רואה איך זה עוזר לי.
אני חיה בתחושה שיכול להיות שמחר אני לא אהיה פה. זה נותן רצון להשתדל לעשות את הכי טוב שלך בכל יום מחדש, בדברים הקטנים (וברור שזה כושל בחלק מהמקרים, אבל לפחות לדעת שניסית).
לכן תאריך או הדרך שבה אני אמות לא מעניינים אותי. אני לא באמת חושבת שמידת הניצול המירבי/ההצלחה שלך בחיים נמדדים בכמה זמן היית בעולם.
סתם מכניס לסטרס מיותר, מה גם שאני לא רואה איך זה עוזר לי.
אני חיה בתחושה שיכול להיות שמחר אני לא אהיה פה. זה נותן רצון להשתדל לעשות את הכי טוב שלך בכל יום מחדש, בדברים הקטנים (וברור שזה כושל בחלק מהמקרים, אבל לפחות לדעת שניסית).
לכן תאריך או הדרך שבה אני אמות לא מעניינים אותי. אני לא באמת חושבת שמידת הניצול המירבי/ההצלחה שלך בחיים נמדדים בכמה זמן היית בעולם.
לא לדעת כלום, הגורל הוא גורל ואנו לא אמורים לדעת את העתיד (זה גם לא יעזור) אבל עם כבר אז... איך, כדי שלא אדע את היום ותאריך ואיהיה עצובה, וגם מעיניין איך
איך.
מתי אני ימות, כדי שאני אחזור בתשובה לפני
שואל השאלה:
^גם אם זה אומר רק יום?
^גם אם זה אומר רק יום?
כן כי אני מספיק מקובע בזה שהאמת היא לא תורה אני עצלן אין לי כח לחקור אני נשאר איפה שאני ואז זה יבוא לי בבום בעולם האמת
(זמנים שהיצר הרע משתלט.)
(זמנים שהיצר הרע משתלט.)
יום
איך.
באותו הנושא: