סבל של אחים בכורים - האם אחים בכורים באופן כללי סובלים בדרך כלל? האם כן או שלא ממש?

אין פה "כלל אצבע" שנכון לכולם.

אבל בגדול (מאוד) יש משהו בזה שהילד\ה הראשון מגיעים לזוג הורים לא מנוסים שתמודדים עם דברים בפעם הראשונה.

יש הורים שמסתדרים יותר טוב ויש הורים שמסתדרים פחות טוב.
"סבל" זה עיניין סובייקטיבי..

ילד אחד נהנה לעזור בבית ולשטוף ולנקות וגאה בעבודה שהוא עושה ואיך הכל נקי ומבריק כשהוא מסיים.
ילד אחר יראה את זה בתור סבל והורים הכי רעים בעולם שמכריחים אותו לנקות ולשטוף.

הכל בחיים זה עיניין של מאיפה אתה בוחר לראות את הדברים.
דוגמה אחרת..
ההורים לא רוצים להכניס כלב\חתול הביתה. אפשר לראות את זה כ:
מקרה ראשון: אני רוצה כלב וההורים לא נותנים לי:( ואני כועס עליהם ועצוב מזה כי אני רוצה כלב..
מקרה שני: הורים נהדרים :) וזה מעולה! כי עכשיו לא צריך להוציא את הכלב שלוש פעמים ביום (גם בחורף בגשם)
ולא צריך לנקות אחריו ולדאוג לו לאוכל ושלא יהרוס את הבית. ואין לי את הבלגן שבא עם כלב :)

לא משנה מה קורה לנו, איך שאנחנו בוחרים להיתמודד זה חשוב.

לא תמיד, יש כאלה בכורים ממש שהכל טוב איתם, חיים בסדר ולא סובלים.

לגמרי לא מחייב,