מישהו יכול להסביר ליאת ארבעת מידות האדם: מידה בינונית, מידת סדום, עם הארץ, חסיד, רשע

שלי שלך ושלך שלך, זה חסיד. (מוותר החסיד גם על שלו)
שלי שלי ושלך שלי רשע, (לוקח גם של השני)
שלי שלך ושלך שלי עם הארץ, (כי מחליף עם השני)
שלי שלי ושלך שלך זה סדום (שלא יהנו אחרים)

בבקשה הפרשנות שלי בפנים בסוגריים...

1. "האומר שלי שלי, ושלך שלך" (כלומר, מה ששלי זה שלי בלבד לא אתן לך ממנו כלום, כנ"ל מה ששלך) -זו מידה בינונית (הוא אדם נורמלי, נמצא באמצע, ממוצע) ; ויש אומרין, זו מידת סדום (אדם אגואיסט ומרוכז רק בעצמו כמו אנשי סדום).

2. שלי שלך, ושלך שלי (מה ששלי יהיה לך וכנ"ל מה ששלך יהיה שלי) -עם הארץ (טיפש, כי אם אתה אדם טוב למה אתה נותן עם תנאים שמה ששלך יהיה שלי, תתן מכל הלב).

3. שלי שלך, ושלך שלך (מה ששלי הוא שלך ומה ששלך הוא שלך, כלומר נתינה טהורה ללא קבלה) - חסיד (אדם אידיאלי).

4. שלך שלי, ושלי שלי (מה ששייך לך הוא בבעלותי ומה ששלי יהיה לעצמי, זה קבלה נטו ללא נתינה) - רשע (כי מה הקטע שישרתו רק אותך? וכי אתה פרזיט?!).