סבתא שלי נפטרה לפני כמה שעות. אמא שלי לא מפסיקה לבכות בקול ולזעוק, אני נכנסת לדיכאון עמוק, אני חייבת עצות

צאי מהבית לכי לפינת ליטוף ותיצמדי לאיזו חיה שאת אוהבת, תוכי חתול שרקן אוגר כלב מצידי כל חיה, תפגיני כלפיה אהבה תקני לה אוכל תלטפי ותזכרי, את היכולת שלך להעניק גם כשקשה לך, זה יעזור לך להתמודד עם הכאב, וכשתרגעי קצת, תחזרי עם אותה יכולת למשפחה שלך ותעזרי לאמא לעבור את זה גם.

תזכרי, לכל אחד זה בא לידי ביטויי באופן שונה ואין דרכים פסולות.

משתתף בצערך

גם לי זה קרה שסבא שלי נפטר אבא שלי בכה הרבה וזה בסדר כי זה אבא שלו וככה הוא מתמודד עם זה.
משתתפת בצערך יהיה בסדר

צאי מהבית.
כע זה קשה..
תנסי ללכת למקום שקט ולחשוב
אמא שלך זועקת כי קשה לה
זה סופו של כל בן אדם

תקשיבי אם לבכות עוזר לך תנסי להוציא את זה. זה
טבעי שאת בוכה.. גם אני בכיתי שסבא שלי נפטר.. אבל תזכרי שהיא תמיד איתך לא משנה מה..
משתתפת בצערך:(
ת. נ. צ. ב. ה

אני ממש מטצערת שזה קרה.. באמת. ואני מצטערת שאת צריכה לראות את אמא שלך במצב כזה, אבל זה מובן לחלוטין. נכון בהתחלה זה יהיה קשה מאוד ולא נעים בכלל, אבל לאט לאט אתם תתגברו על זה יותר ויותר. מותר וצריך להיות עצובים, זאת מישהי מהמשפחה. מישהי שהייתה חשובה ובמיוחד לאמא שלך. אבל אל תדאגי, בסופו של דבר הכל יחזור להיות כרגיל. לפעמים אנשים יקרים כבר לא איתנו יותר. ועם כל העצב שבזה, צריך להבין שזה דבר טבעי וזה חלק מהחיים. אני מכירה משפחה שנהרג להם ילד לפני כמה חודשים. הבנות (אחיות שלו) לא באו לבית ספר הרבה זמן, שני ההורים ממש בכו, וזה היה נוראי. עכשיו ראיתי את אחת הבנות בקמפינג, ודיברתי איתה (לא על זה) ולמרות שזה קרה וזה ממש נורא, הם עדיין יוצאים ונהנים והם לא עצובים כל החיים. האחות השנייה בכלל בחול. ברור שיש להם צלקת גדולה וכאב על מה שקרה, והם לא שוכחים את זה, אבל בסופו של דבר ממשיכים בחיים ואם כל הצער משלימים עם זה. בנתיים תהיי עצובה. לא צריך לברוח מזה. מותר להיות עצובים לפעמים. כל מה שאת צריכה אני פה את ממש מוזמנת לפרטי. אוהבת המון!

ברוך דיין האמת.
משתתף בצערך, מן השמיים תנוחמו!

אל ץדאגי, הדיכאון זה לכולם ככה בהתחלה.. וכן.. זה עצוב דברים כאלה שקורים:(
זה טבעי לגמרי שאמא שלך בוכה..


ת. נ. צ. ב. ה

היי, קודם כל אני משתתפת בצערך. אני רוצה שתדעי שאני פה בשבילך למרות שאנחנו לא מכירות. את צריכה לזכור שסבתא שלך תמיד תהיה איתכם ותשמור עליכם צלמעלה, ושלכל דבר שקורה בעולם הזה יש סיבה, וזה לא אנחנו בני האדם שאחראים לגורלו של חיי אדם. אני מאמינה שסבתא שלך במקום טוב יותר עכשיו, והיא מסתכלת עליכם בכל שניה לשניה היא לצדכם, ככה אני מאמינה. היא עלתה לשמיים כי היא מלאך, אלוהים נתן את הברכה שלה לעולם לזמן מוגבל והיה מוכרח להחזיר אותה לשמים לצד שאר המלאכים. זו דרכו של עולם.. זו לא אשמת אף אחד ומה שנותר לכן לעשות הלאה זה להתגבר ולעבור הלאה, נכון שזה כואב אבל נקודות השבירה הן הרי הנקודות שמהן אפשר רק להמשיך הלאה ולהתחזק. הכל יעבור בסוף, היא תמיד תישאר איתכן בלב ואת תראי שסבתא שלך תמלא חלל מאוד משמעותי בליבך, ואת רק צומחת מההתגברות הזאת על אדם אהוב שהלך, כי הוא לא באמת הלך, הוא לא קיים פיזית, אבל האישיות שלה, מי שהיא הייתה, הזכרונות ממנה והתכונות שלה כבר נחרטו אצלכן ולכן היא עדיין קיימת ברוחה. היא פשוט לא פה פיזית. זה לא אומר שהיא לא מקשיבה ועוזרת מהשמיים. ועכשיו, תקחי לעצמך כמה ימים להתפרק ולהוציא את מה שיש לך על הלב ותנשמי עמוק, תעכלי את המצב והכל יהיה בסדר. לגבי אמא שלך, תצאי מהבית, ותני לה לבכות, אמא שלה הייתה משמעותית עבורה והיא צריכה זמן לפרוק. מה שכן מידי פעם תנסי להסביר לה שיש לה אותך ושסבתא תמיד נשארת, לא משנה מה קבעו למעלה. את תראי שעוד כמה חודשים הדמעות והיגון יהפכו לזיכרון מתוק של סבתא אהובה, שלמדת לשחרר ולהבין שהיא תמיד תהיה בנפש וחלק ממכן.

לפני הכל אני משתתף בצערך ומאחל לך שלא תדעי עוד צער לעולם.
לצערי הרב ולצער כל אחד בעולם, המוות זהו שלב שכולנו עוברים בחיים ולצערנו הוא גם לא כל כך ניתן לשינוי. אף אחד לא חי לנצח, הלוואי וזה היה יכול לקרות.
זה בסדר לבכות, זה בסדר לשחרר, תוציאי את המועקה שיש לך בלב, אל תשמרי אותה בפנים אחרת יכאב לך יותר.

אני חושבת שיעזור לך לצאת מהבית לאיזה מקום שקט, שלא תשמעי בו את הבכי של אמא שלך (שאגב טבעי לגמרי) ושתוכלי להתרכז יותר בך ובמה שאת מרגישה. אולי יעזור לך לבכות גם..
אם את לא מוצאת מקום שקט כזה אולי תלכי לחברה אם מתאים לך ותשתפי, היא כבר תתמוך בך.
בכל מקרה אנחנו תמיד פה לכל דבר שאת צריכה, משתתפת בצערך

יהי זכרו ברוך אמן משתתפת בצערך שתדעי זה
בסדר שזה קורה ככה זה הטבע גם סבתא שלי נפטרה ואימא שלי בכתה והייתה עצובה וגם אני אז הרבה אנשים עברו את זה.. זה יעבור אבל סבתא שלך תהיי איתך תמיד! את מוזמנת לשלוח לי פריקה בפרטי

משתתפת בצערך! צאי קצת מהבית תלכי למקומות שאת אוהבת, תקני לה אייזה פרח קטן עם סרט שהיא תשים לב שיש לה אותך והיא תשמח אני בטוחה. ככה זה, זה קשה בהתחלה לכולם ועם הזמן זה ירפא.. ת. נ. צ. ב. ה

תאמצי חיה. (חתול, כלב, ארנב ועוד)
זה ממלא את המקום שאבד..

היום זה גם בדיוק ההזכרה של סבתא שלי

אני משתתפת בצערך
תקשיבי אני יודעת שזה לא אותו דבר אבל לפני חודש וקצת הכלב שלי נפגע ממכונית והוא היה כמו תינוק בשביל אמא שלי
היא אהבה אותו יותר מכולם
והיא פשוט בכתה וצרחה כל כך הרבה
זה לכולם ככה בהתחלה, זה מאד קשה אבל צריך להתמודד עם זה.
סבתא שלך בטוח הייתה אישה נפלאה והיא תיזכר כאישה נפלאה
זה קשה בשביל אמא שלך כי זו אמא שלה תחשבי שהיא גידלה אותה בדיוק כמו שאמא שלך גידלה אותך. זה כואב לה הכי מכולם כי לאבד אמא זה מאד מאד קשה וזה תהליך לא פשוט בשביל אדם.
את יכולה לדבר איתי אני ממש ממש אשמח
תהיי שם בשביל אמא שלך, היא צריכה אותך
זכרונה לברכה

קודם כל אני ממש משתתפת בצערך. כל מה שאת צריכה, תוכלי לפנות אליי (עוד מעט אשיג 10 פרחים אז נוכל לדבר בפרטי).

גם אני איבדתי את סבא שלי, זה בהתחלה קשה מאוד אבל אני מציעה לך לא להדחיק את זה. אני מציעה בכל זאת לבכות, זה נורא משחרר וזה לא טוב לשמור בבטן. תיזכרי ברגעים יפים שהיו לך איתה ותשחררי את כל הרגשות העצורים שהיו לך בפנים. את גם יכולה להתייחד עם אמא שללך אם תרצי. זה יותר טוב כשעוברים חוויה מטלטלת כזאת ביחד עם מישהו שמבין אותך.

אחר כך אני מציעה לך לצאת להתאוורר אולי עם חברות, בכל זאת אני בטוחה שהיית חשובה מאוד לסבתא שלך והיא לא הייתה רוצה לראות אותך מגיעה למצב של בכי ואבל עליה. תשכחי קצת את מה שקורה מסביב ותני לחברות להצחיק ולהסיח את דעתך ממה שקורה. אני יודעת שזה קשה, אבל למרות שצריך לשחרר ולבכות אסור לשקוע באבל לזמן רב כי זה מדכא אותך לגמרי. בסופו של דבר הפצע יגליד. את צריכה להיות מאוד מאוד חזקה ולהתמודד עם משהו גדול. תשתפי חברים שאת יודעת שיעזרו לך, תוכלי גם לשתף את הפסיכולוגית שלך (אם יש לך) במה שקורה ואני בטוחה שמניסיונה האישי באבדות וגם בתחום המקצועי היא תנחם תרגיע ותעזור לך לעבור הלאה ולרפא את הפצע בלב מהר יותר.

תזכרי שאת גיבורה אמתית ובעזרת כל כוחות שתגייסי שנמצאים שם בפנים, את תצליחי להתגבר על המכשול הזה. אל תשכחי שבסוף הכל עובר ויש לך כל כך הרבה אנשים מסביב שאוהבים אותך ותמיד יהיו שם בשבילך אם תרצי לשתף או לקבל עזרה.

כל הכבוד לך על השיתוף בפורום הזה והלב של כולנו יוצא אלייך! xoxo

אנחנו פה איתך, תרגעי, תינשמי.
תרגיעי את אמא שלך, תני לה אהבה, תרגיעי אותה ותזכירי לה שיש לה אותך. תהיא לצידה וזה יעביר גם לך וגם לה את הדיכאון. נכון זה כואב, אבל אלו החיים, מתמודדים איתם. היא איתך בלב, את לא תשכחי אותה אף פעם! תזכרי בפעמים הנפלאות שהיו לכן.
כל סטיפס פה ביחד איתך!
משתתפת בצערך ואוהבת מלא. אני פה בשבילך בכל מצב!
עברתי את אותו הדבר ואני מבינה!

היי, אני יכלה להבין אותך. אני לגמרי מסכימה עם התגובה הראשונה אבל חשוב לי להוסיף, זה הטבע של העולם, אנשים נולדים, אנשים גם לצערי מתים אבל אין לך מה לעשות בנוגע לזה. אפשר לעכב את המוות אבל לא למנוע אותו.
זה טבעי לגמרי, לבכות, לשחרר, להוציא את מה שמפריע זה לגיטימי לגמרי. חשוב שלא תשמרי את זה בבטן ואם את רוצה לבכות זה מותר לגמרי.
אחד מהפתרונות הכי טובים להתמודד עם דיכאון זה בעלי חיים וספורט. תבחרי למה את יותר מתחברת, אין לך מה להפסיד.

אם תרצי עזרה, אני תמיד פה.

ברוך דיין האמת. משתתפת בצערך.
סבתא שלי נפטרה לפני פחות מחודשיים, אז אני מבינה אותך יותר ממה שאת חושבת. אני לא הולכת להגיד לך את מה שכולם אומרים (''לפחות היא לא סובלת'', ''היא במקום טוב יותר'', ''זה ישתפר'' וכל זה) מהסיבה הפשוטה - את באבל. נכון, לה לא כואב, אבל לך כן ושום דבר שיגידו לך לא ישנה את זה.
פשוט תוציאי את זה החוצה. תבכי, תצרחי, תכתבי. תתמודדי עם זה.
אל תראי איזו סדרה ותשמעי מוזיקה כדי ''לצאת מזה'' כי זאת בריחה וסתם יכאב לך יותר אחכ (מהניסיון שלי, אבל אני בטוחה שאת יודעת הכי טוב מה מתאים לך)
פה לכל דבר3> את מוזמנת לשלוח הודעה גם באמצע הלילה

תראי
גם כשסבתא שלי נפתרה אני זוכרת את אמא שלי שבכתה וצעקה במילים האלה "אמא שלי תחזירו לי את אמא שלי"
זה טבעי. סבתא שלך זאת אמא שלה. את יכולה להתרחק קצת מהבית בשביל לא להיות יותר עצובה
משתתפת בצערך:(

משתתף בצערך.. סבא שלי נפטר לפני חודש בערך ואני מבין את הקושי..


אני מבין את אמא שלך.. גם אמא שלי ממש בכתה וזה מובן בהחלט. המשפחה הייתה מאוד קשורה וזה הלם פתאום לאבד מישהו כזה. תביני אותה.

אם הסביבה די מכניסה אותך לדיכאון או מעציבה אותך אני ממליץ ללכת לחדר, לסגור את הדלת ופשוט לקלוט את זה. כדאי להבין את מה שקרה ואולי להעביר זיכרונות על הסבתא. וכן.. עוזר לבכות.

לא חושב שכדאי לצאת מהבית.. בכל מקרה אתם משפחה ויותר קל ומנחם להיות ביחד.

ו... אל תשכחי שכמו שהיא הייתה סבתא היא גם הייתה אמא. בין אם זה של אבא שלך אמא שלך.. תעזרי להם ואל תשפטי אותם.
כשסבא שלי נפטר אבא שלי היה קצת בהלם ולפעמים היה מתעצבן עלינו על דברים קטנים ללא סיבה.. פשוט תביני את המצב ואל תלחצי יותר מידי.

תשתדלי לעזור להורים.. אולי לתלות מודעות, לעזור בשבעה וכד'.


בהצלחה.. מוזמנת לפנות אלי לכל נושא. - נתנאל,hs

תצאי למקום שקט שבוא תוכלי לנוח ולנסות לא לחשוב על זה הרבה..
אם את ממש התחברת אלייה נגיד לי קראו על שם סבתא שלי.. שנפטרה תוכלי לעשות זה בעתיד
בכל זאת תאמצי חייה קטנה שתמחיש תכאב בנתיים

אתמול נפטרה הסבתא החורגת שלי... ואני יותר ממבינה את ההרגשה הזו... אני מאוד מצטערת לשמוע, אבל את צריכה להבין ש... כל אדם ואדם בעולם הזה חייב מות בסופו של דבר. אני יודעת שזה לא ממש מעודד אבל תסתכלי על זה ככה - סבתא שלך אם היא סבלה מכאב כלשהו אז עכשיו כלום לא כואב לה הנשמה שלה עדיין איתכם היא תשמור על המשפחה, הנשמה ממשיכה לחיות! (זה מה שעודד אותי באותו רגע)

משתתף בצערך ופשוט רק לחבק אותה ולהיות איתה לא ללכת מהבית לשמור עליה לשמור על אמא שלך גם שקשה ומכיר את זה מדברים אחרים

סבא שלי נפטר היום בשעה 11 בבוקר ואני באותו המצב אבל אני בוכה יותר מאמא שלי

כולם בוכים בהתחלה וזה טבעי.
אני ממליצה לך לא לחשוב על זה יותר מדיי, ככל שתחשבי על זה יותר, את תיכנסי ליותר דיכאון.

תראי, אני ממש מצטערת, אבל העולם שלנו לא כזה מדהים, ואני בטוחה שהרבה יותר טוב לה כרגע.

תקחי גלידה, ותבכי, זה בסדר לבכות כשקשה.
אוהבת המון, ולכל דבר תפני אליי בפרטי.!

תזכרי, שגם בחיים וגם במוות, זו סבתא שלך, והיא אף פעם לא תפסיק לאהוב אותך.

אני רק יכולה להגיד לך שיהיה בסוף הכול טוב:(

תנסי אולי פחות להיות לידה אם זה קשה לך משתתפת בערך יפה שלי ברוך דין האמת תהיה נישמת בגן עדן תרגישי טוב מאמי

משתתף בצערך ): ): ): אבל אני בטוח שסבתא שלך לא תרצה שמישהו יבכה ושיהיה לכם קשה..
קודם כל לפני שאני נותן לך עצות אני אומר בשביל להזדהות איתך שסבתא וסבא בשבילי היחידים שנשארו לי הם הכל בשבילי וזה יהיה לי ממש קשה אם אני יאבד אחד מהם טפו טפו טפו לא עלי ולא על אף אחד
אני חושב שהייתי מנסה לפרוק הייתי עושה דברים שפעם לא הייתי עושה שובר את ההרגלים הישנים לדוגמא
יוצא לבד בעיר מוקדם בבוקר או שמתחיל להחשיך ללכת לאיזו מסעדה קטנה או בית קפה וסתם להיות עם עצמי כי לבד הכי קל לי לעקל דברים
והדבר האחרון שהכי הייתי חושב לנכון זה לדבר עם מישהן אקראי מי שעולה לי לראש באותו רגע אז אם את צריכה לפרוק אצלי אפילו חפירה הכי שיש בכיף באמת שאני אשמח לשמוע מה יש לך על הלב
שלא תדעי עוד צער- ת. נ. צ. ב. ה

אני משתתפת בצערכם):
אני ממליצה לך לזוז, לעשות ספורט שאת אוהבת, לדבר עם חברה טובה על זה..
תשארי חזקה. אני מבינה את ההרגשה):