אני חושבת שאני מתחילה לפתח הפרעות אכילה. מה לעשות? איך לא להיכנס לזה?

לספר למישהו

לפנות לעזרה.

לאכול... תאכלי מה שאת אוהבת ואל תיספרי אף אחד! בכללי אולי כדאי גם להתייעץ עם איש מקצוע.

תתחילי לאכול כמו בן אדם ותבקשי ממישהו עזרה שיכול לעזור

קודם כל טוב שיש לך מודעות לזה, לרוב הבנות שנכנסות לזה אין מודעות עצמית
דבר שני- תאכלי יותר, גם אם את לא רעבה, תאכלי הכל: ירקות, פירות, פחמימות, שומנים וכו'...

קודם כל תגידי להורים, קודם כל טוב שזיהית את זה מוקדם!
דבר שני תשבו את וההורים ותכינו ביחד תפריט.
ככה שאת גם לא מרגישה שמנה, אבל נשארת שבעה ובריאה.
תכינו כמה אפשרויות של ארוחות בוקר, כמה לצהרים, וכמה לערב.
ככה שלא תצטרכי לאכול אותו הדבר כל הזמן.
ברצינות למרות שאני לא מכירה אותך, אני גאה בך!
אני גם עושה עכשיו סוג של שמירת תזונה אז אם באלך אשמח לעזור עוד בפרטי :)
מקווה שעזרתי, אמילי :)

גם לי היו הפרעות אכילה, ספרתי כל קלוריה וקלוריה-והייתי חייבת לשרוף את מה שהכנסתי לגוף.
פניתי לעזרה, והיום אני מאושרת

כל הכבוד לך שתפסת את זה בדיוק בזמן!
מציעה לך לעשות כמה דברים;
-לספר למישהו קרוב אלייך
-לספר לאחד ההורים או לשניהם
-לבקש לפנות לטיפול פסיכולוגי (או אחר)
-לקבל תמיכה מכל מקום שאפשר

ולא פחות חשוב;
-לקבל את עצמך כמו שאת
-להיות שלמה עם הגוף שלך והפנימיות שלך
-לא להפסיק עם התחביבים שלך
-לנסות להרפות, לשחרר שליטה
-לחשוב על דברים שמשמחים אותך
-לעשות מה שעושה לך טוב
-להיות עם אנשים שאת אוהבת
-לשמור על הצרכים הבסיסים שלך כמו שינה ואוכל (גם אם זה לא פשוט בכלל)
-לא לוותר
-להאמין בעצמך וביכולות שלך
-לתת לעצמך פשוט להתקיים בעולם הזה
-ליהנות כמה שאפשר מהדברים שאת עושה ביומיום
-לאהוב את עצמך

אני כאן עבורך לכל דבר ועניין

היה לי הפרעות אכילה שהייתי קטנה ממש, לא בגלל עיניין הקלוריות או בגלל שחשבתי שאני שמנה, אני אומרת כדאי לך פשוט לנסות לאכול יותר וגם אם קשה לך אז תאכלי דברים קטנים עם יותר קלוריות, ממליצה לך גם תמיד לקחת צלחת יותר גדולה ולמלא אותה, אני הייתי עושה תחרויות עם עצמי אם אני מצליחה לסיים את הצלחת אז מגיע לי לפנק אותי בחתיכת שוקולד.

למרות שזאת התגובה הכי לא עוזרת
אני אשמח אם תשלחי לי הודעה בכדאי שאוכל לעזור לך.

תספרי את זה לאמא שלך אל תפחדי ואל תתביישי

לדבר עם ההורים, יועצת, פסיכיאטר, פסיכולוג, חברות,
שיוודאו שאת אוכלת כמו שצריך, למרות הכל, ושיהיו לצידך

אני יודעת שזה הכי קשה בעולם לראות את זה כרגע
אבל אני בטוחה שאת מ ד ה י מ ה
ואם קשה לך להרגיש ככה זה בסדר
אבל זה לא שווה את כל הסבל והכאב של ההפרעות אכילה
זה פשוט לא שווה את זה

תשתפי מישהו בתחושות שלך,
מישהו שאת יכולה לסמוך עליו שיהיה שם בשבילך
זה מדהים שאת מצליחה לזהות את זה מוקדם יחסית..
אני כבר כמעט חמש שנים בתוך ההפרעות האלה
אנורקסיה.. בולימיה.. הכל
לקח לי לפחות שלוש וחצי שנים להבין בכלל שאני במצב הזה

אז אני באמת מעריכה אותך ממש
ובטוחה שאת נראת מדהים ושאת יפהפיה גם אם את לא מרגישה ככה
והלוואי שתמצאי אנשים שיגרמו לך להרגיש באמת יפה ואהובה

אני באמת ממליצה לדבר על זה עם ההורים או עם איש מקצוע
ובמקביל ללכת גם לדיאטנית נוער שתתאים לך תפריט שתהיי חייבת לעמוד בו
וככה יהיה לך יותר קל (גם נפשית) לאכול ובאמת לעמוד בזה.

תמיד פה בשבילך אם אי פעם תצטרכי

אוקיי תקשיבי!
אני עד לפני שנה הייתי בתת משקל מטורף ממש ממש והייתי קרובה שהחיים שלי יהיו בסכנה!.
אני לא אכלתי ואם אכלתי אז הקאתי את זה.
שום תרופה לא עזרה לי, הקאתי כל דבר שהכנסתי לפה, או שיצא בצואה.
כמה ימים אחרי האשפוז שלי, דודה שלי באה והביאה לי דבר שקוראים לו דבש מלכות.
חצי שעה אחרי נפתח לי התיאבון כמו שלא נפתח לי התאבון בחיים! אכלתי כל דבר אפשרי, וכל כמה שעות הייתי רעבה אז אכלתי.
תנסי את זה זה ממש עוזר! אם את רוצה את יכולה להשיג את זה בכל בית מרקחת.
מקווה שעזרתי 3>