כשאתם רואים ילדים שקטים/ביישנים. מה אתם חושבים עליהם? תענו בכנות

כלום, אני בעצמי כזאת לפעמים.

שהוא שקט/ביישן (?)

אני חושבת שהם נחמדים, וחבל שהם ביישנים, כי הם היו יכולים להיות חברותיים ומקסימים מאוד אם הם לא היו מתחבאים.

הרוב יחשבו שהם סנובים (זו האמת, כיום) ואני לא אחת מהאלה שחושבים שהם כאלה.

כלום.

שייהיה לי קשה להפתח איתם ולעשות צחוקים וכל זה אני גם עם אני ביישנית אני מנסה להיות עם הרבה ביטחון ולצחוק הרבה זה פותח הרבה דלתות

אני גם כזאת כל שנותיי בבית הספר היסודי לא התחברו אליי מכיוון שהייתי שקטה, ביישנית, וסגורה מבחינה חברתית.
עכשיו שאני עוברת לתיכון אני מבינה שמהצד זה נותן סטיגמה לא טובה לאנשים ומונע מהם להתחבר אלייך.
אני בעיקרון שאני רואה ילדים כאלה אני ישר מתחברת אליהם כי אני מבינה אותם ואני יודעת שרוב האנשים שהם ביישנים הם ממש נחמדים אם רק מכירים אותם, ונפתחים אליהם.
אבל אנשים אחרים שהם יותר בולטים מבחינה חברתית, קצת יותר רעשניים הם רואים אנשים כאלה בדיוק כמו שאמרתי בהתחלה, לא נגשים להתחבר אליהם.
בגלל זה אני מנסה לצאת מהסטיגמה הזאת תנסי להראות כמה שיותר בטחון עצמי ותמיד תאמרי לעצמך לא לשים על אף אחד, תהיי שמחה ואל תתני לאף אחד להוריד לך רת הבטיחון.
תאמרי כל מה שעובר בראש שלך, אל תחשבי מה יחשבו, מה יאמרו, זה כבר עסק שלהם

שזה טבעי / שגם אני ביישנית לפעמים..

שהם "מיים שקטים מחלחלים עמוק "
סתם אני כזאת, וכשאני בעצמי רואה מישהו כזה, אני חושבת עליו (/ה) שאני מבינה אותו.. וכל הזמן כשאני רואה מישהו ביישן, שקט, אני רוצה לדבר איתו ממש.