לדעתכם-: אהבה בגילאי 16-17 בערך- נותן לכלים וביטחון להמשך, או מיותר לגמרי? אשמח אם תסבירו גם

אני לא חושבת שזה נותן כלים ואני לא חושבת שזה מיותר.
אני חושבת שכשמדובר באהבה, אין לזה מטרה או חיסרון מובהק. זה קורה כשזה קורה וכל אחד מושפע אחרת ממערכות יחסים בעיקר בגיל הזה.
אני לא נמצאת עם חבר שלי בשביל כלים לעתיד או בשביל הביטחון שלי וזה גם לא מעלה לי את הביטחון או נותן לי כלים כי.. אין כלים לזה.. אם יקרה ואני אהיה בעתיד עם מישהו אחר, החוקים ישתנו, זה בן אדם אחר וזאת תהיה מערכת יחסים אחרת אז כלים להמשך..? לא.
ביטחון זה נותן לי בעקיפין ברמה האישית שאני מרגישה מוגנת ואני מרגישה נאהבת אבל אני חושבת שזה קורה בכל גיל.
מיותר? ממש לא. אם זה קורה אז זה קורה. אני לא רואה בזה משהו מיותר.

ממש בעד! חושבת שזה בונה אישיות

אהבת נעורים, בעיקר בגילאים שציינת - מאוד תורמת לעתיד, וגם להווה.
זה מקור לצבירת ניסיון (גם פיזי וגם נפשי), חוויות, סיפורים...

אהבה זה דבר טוב וכדי לבוא לזה מוכנים עם קצת ניסיות!
לא לעשות שטיות כמו הריון בטעות אבל זה טוב עם באים לאהבה כשגדלים עם נסיון

גם בגילאים מבוגרים יותר לאהבה יש השלכות זהות. אך מנגד, יש גם כל כך הרבה דברים טובים שניתן להפיק ממנה. אז למה לא?

החיים לא יכולים להיות טובים כל הזמן. יש בהם גם דברים רעים, אף אחד לא מעלים מזה עין.

שווה אהבה בגיל הזה, וזה גם כיף!

ללא ספק!
מיותר אך ורק אם לא יודעים איך לנהל מערכת יחסים

שואל השאלה:
הכוונה שלי במיותר היא שיש לזה כל מני השלכות שצריך לקחת בחשבון..
כמו פרידה, הדיכאון שהיא גורמת ולרוב מערכת יחסית בגיל הזה גורמת לירידה בלימודים.
השאלה היא אתם מסכימים עם זה או שזה דווקא דבר חיובי מערכת יחסים?

לא מיותר בכלל!