קרה לכם שבכיתם בבית ספר? (בחטיבה או בתיכון) ולמה?

כן
פעם אחת כשחיכיתי עד שהאחות תבוא וממש כאבה לי הבטן זה היה בכיתה ז
ופעם אחת בגלל שאיזה ילד אחד אמר משהו על אבא שלי בכיתה ח

כן. כאבה לי ממש הבטן ולא רצו לשחרר אותי (כמעט טיפסתי על הגדר xd) ואז השומר הלך לאנשהו למלא זמן ורציתי למות.

כן אבל אני לא זוכרת למה

זה אולי ישמע קצת מוזר, אבל זה קרה לי בתיכון בפעם הראשונה שהתנשקתי... זה היה מהתרגשות אבל זה עבר תוך כמה דקות... מזל שלא היו הרבה אנשים בסביבה p:

כן.. כמה פעמים.. ביום האחרון ללימודים כשחברה טובה שלי עברה בית ספר, כששברתי את האף, יש עוד..

כן, חברה פגעה בי מאוד, בהפסקה הלכתי לבכות בשירותים
אבל חוץ מזה קרו לי עוד כמה פעמין

אני רק בכיתה ח ובחטיבה לא אבל ביסודי זה היה קורה לי כל יום כי ילדים היום מציקים לי ומחרימים אותי כל הזמן ולא היו לי באמת חברים בכלל...

וואי מלא הרבה פעמים בגלל כאבי ראש ובטן בכיתה י בכיתי מלא כי עברתי בריונות בשכבה
ולפני חצי שנה ככה בכיתי כי איזה מישהו שנורא אהבתי רצח סיפר לכולם ששכבנו ולא שכבנו ואז כולם הסתכלו עלי כזה מוזר-_-וכל כך כאב לי הלב אז הלכתי לבכות-_-

כן, בחטיבה בכיתה ז' היה לי אישור מהמחנכת לא לעשות איזשהו מבחן (לא היה לי זמן להתכונן בגלל משהו אישי) ובגלל שהמורה לאותו מקצוע ממש ממש רעה אז היא הכריחה אותי לעשות את המבחן, העפתי אותו לרצפה והתחלתי לבכות

כן היום, ולא בא לי לספר על זה.

כן כמה פעמים-לרוב כשנפצעתי
פעם אחת בכיתה ז כי הזכירו לי משהו לא נעים שקרה בכיתה ו
ואולי עוד קצת שאני לא זוכרת (לא הרבה אבל היו פעמים)

כן. לרוב זו פשוט הייתה התפרצות של הכל ביחד ולא בגלל משהו ספציפי.

כן חח
הלכנו להתנדב בבית חולים להביא לילדים ממתקים וכאלה
ואז היינו במעלית ונפתח הדלת באיזו מחלקה ושמעו בנאדם מבוגר צורח מכאבים וזה הלחיץ אותי ממש

כן כשקיבלתי 40 בבוחן בפעם הראשונה בחיי.. לא קיבלתי נכשל לפני זה אף פעם! זה היה נורא:(

מלא, כל הפסקה בערך. ממש דיכאון אחרי שהחתול מת..

ביסודי פעם ב... בחטיבה אף פעם לא בכיתע לא הייתה לי סיבה שתיים אני שונאת כשרואים אותי בוכה (חברות שלי מהחטיבה אף פעם ראו אותי בוכה)... אל תראו אותי עכשיו כילדה חסרת רגשות אני בוכה לפעמים אבל לא מול אנשים

ברור, בעיקר בגלל דרמות מטופשות.

כן בחטיבה נכשלתי במבחן שהיה אמור להעלות אותי הקבצה במתמטיקה ל א1 ופשוט התחלתי לבכות כי המורה לא הייתה מוכנה לעשות לי מבחן חוזר (אבל עכשיו אני א1 עליתי :) )

כן מלא
בתיכון זה רק בגלל שהמנהלת הפדגוגית שהייתה ירדה עלי כאסח בקבוצה של הרבה אנשים.

אממ כן כל שנה מ-ז שלקחו אותי לשיחות
שנה שעברה שסיפרתי שאני בדיכאון קליני ושאני רוצה למות
היום כמעט בכיתי כי מורה אמרה לי שאני יכשל בבגרויות (תודה על זה שאת מאמינה בי!) אבל לא בכיתי :)

כן, החבר הכי טוב שלי פגע מי מאוד

כן כי ראינו סרט על השואה והוא היה ממש קשה לצפייה והמורה לא הרשתה לי לצאת, רק אחרי שבכיתי היא הוציאה אותי. ופעם אחת כי פשוט עבר עלי יום ממש חרא וכשהגעתי לבית ספר זה המשיך אז פשוט נשברתי בשירותים

כן.
אני זוכרת שבאתי לבית ספר יום אחרי שאני והאקס שלי נפרדנו, והייתי רואה אותו כל שנייה והיה לי ממש קשה עם זה.

ועוד פעם שקראו לי במלא שמות גנאי נוראים ולא הצלחתי להחזיק מעמד אז בכיתי בשירותים

וכמה פעמים שממש לא הרגשתי טוב

כן, כיתה ז', כאבי מחזור חזקים מידי

לא

כן. זה היה בזמן שיעורים ובגלל שהייתי נזכרת באקס שלי -.-

כן
בכיתה ז כמעט כל הכיתה ידעה מה המצב במשפחה שלי שבעצם אני גרה בלי אמא
וילד אחד פשוט התחיל לדבר על אמא שלי ופשוט התחרפנתי עליו ואז הלכתי מהכיתה בבכי
וכמה בנות מהכיתה ישר באו אליי ועודדו אותי
וגם אחר כך הקראש שלי שימח אותי ולפני זה הייתי נורא עצובה ואני עד עכשיו זוכרת לו את זה שהוא שימח אותי למרות שהוא לא ידע שקרה לי משהו אבל הוא ידע שקרה משהו כי הייתי נורא עצובה והעיניים שלי היו אדומות עוד מהבכי
קרו אולי עוד פעמיים שבכיתי אבל אני בדרך כלל לא בוכה בבי"ס

כן זה היה יום אחרי שעשיתי הליקס וילד מהכיתה שלי דפק לי כאפה ממש כואבת באוזן (בטעות) והתחלתי לבכות וירד לי דם בכיתי איזה שעה מרוב כאבים וזה היה כיתה ז

כן
רבתי ממש עם ההורים שלי בבוקר והגעתי באיחור המורה צעקה עלי ומזה התאפקתי לא לבכות מול כולם אחרי 5 דקות בערך התפרצתי והיה לי התקף כזה השתעלתי ובכיתי וכולם כזה צעקו לי מה קרה רצתי החוצה לשירותים נרגעתי שטפתי פנים חזרתי לכיתה והמצאתי תירוץ הרגשתי כאילו אני עומדת למות אבל זה עבר ברוך השם +_+ (חטיבה תחתונה)
אה וגם ששברתי את האצבע חח זה כאב ברמות (חטיבה עליונה)

הייתה פעם שלא בכיתי בבצפר?.

קרה לי בטיול בצופים שהייתי חייב להשתין דחוף והמדריך לא הסכים לי ללכת להשתין בצד ופשוט בכיתי וכאב לי ואז דפקתי ספרינט ליער והשתנתי את הנשמה שלי חח

כן אמא חח רצתי בחורף בכיתה ז והחלקתי בטיל והתרסקתי על הבוץ, נקרע לי המכנס החדש שקניתי xd.
ירד לי הרבה דם. זה היה בחצר ולא היו הרבה אנשים אז לא כל כך פדיחה אבל חברה שלי היתה איתי, והיא הביאה לי את התיק מלמעלה ועזרה לי, אבא שלי היה בבית אז הוא בא לקחת אותי. בכיתי מלא חח. כאב לי לקפל את הרגל שבוע

כל מלא פעמים סתם בגלל שאני דפוקה רצח ולפעמים פשוט פתאום אני מתחילה לבכות (לא להתייפח אבל פשוט סתם ככה מלא דמעות) פעם אחרונה זה קרה לי אתמול בשיעור אנגלית
ועוד מלא מלא פעמים במבחנים
וכמה פעמים שאשכרה הייתה לי סיבה לבכות אבל אני לא כל כך זוכרת שנה שעברה הגשתי בוחן שרובו היה ריק ואחרי השיעור בכיתי
ופעם אחת שנה שעברה כל כך הרבה דברים נהרסו והשתבשו לי לגמרי לא באשמתי וחברה שלי פשוט הלכה והייתי חייבת להישאר בבית ספר והיה לי אחרי זה שיעור ולא ידעתי מתי ואיפה והכל היה נורא ולא הפסיכו לקרות דברים מביכים והכל הכל פשוט נהרס בלי סיבה ואז אבא שלי התקשר טהתחיל לצרוח עלי כמו מטורף על שברים שכלל לא עשיתי וזהו סוף הסיפור
ועוד מלא פעמים
אני ממש אבל ממש בכיינית

כן, פעם אחת בגלל מתמטיקה (או כמה פעמים אני לא זוכרת) ופעם אחת בגלל החיסונים.
האמת שבכיתי המון לפני החיסונים אבל אז עשיתי ולא כאב כל כך xd

כן זה היה בכיתה ח'
אולי זה ישמע מצחיק אבל מתחתי שריר וזה היה הדבר הכי כואב בעולם (להתחשב בזה שכבר שברתי אצבע חח כן כן). והרגשתי את הגרל שלי זזה מהמקום זה היה לא רק כןאב וחד ולקח לי זמן להבין מה קרה לי אלא שגם היה לי באותו היום מבחן ולא יכולתי לא שללכת אלא אפילו לא לשבת או בכלל להזיז את הרגל. זה באמת בין הדברים הכואבים שקרו לי.

וואו בכיתי המון בבית ספר. רוב הפעמים זה בגלל מורים xd
שאר הפעמים זה כשהייתי חדשה בבית ספר, ריבים עם חברות, קטעים לא נעימים עם החבר לשעבר ^^