לא הבנתי את המשפט "מה שאתה עושה בשביל עצמך - מת איתך, ומה שאתה עושה בשביל אחרים- חי לנצח" כאילו איך זה חי לנצח כולם בסוף מתים

לא מתכוונים לנצח, אבל אם אתה עושה משהו בשביל אחרים זה נהיה משהו גדול ממך שיישאר גם אחריך... למשל מישהו שעשה מעשה גדול ששינה את ההסטוריה יישאר וכולם יזכרו גם אחרי שהוא ימות

כי זוכרים את זה... מספרים על זה... כותבים על זה... היום אפשר לשתף את זה בכל מיני מקומות וכו...

כאילו מה שאתה עושה בשביל עצמך אף אחד לא יזכור ומה שאתה עושה בשביל אחרים תמיד יזכרו

כי האחרים יעבירו את זה איתם הלאה לאחרים אחרים