תשובה אחת
1) שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, יוסי, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות). שם העצם הוא מרכיב הבסיס (ה"ראש") בכל צירוף שמני.
2) בדקדוק, תואר השם או שם תואר הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", modify). דוגמאות לתוארי שם: אדום, יפה, גבוה.
3) שם הפועל (או: צורת המקור) מהווה חלק מנטיית הפועל. שם הפועל הוא מעין צורת יסוד של הפועל. בשפות בהן קיימת צורה זו (בעברית ואנגלית, למשל, היא קיימת אך בערבית לא), זוהי צורה נטולת זמן וגוף. במערכת הבניינים בעברית יש לכל בניין צורת מקור ייחודית לו, הנושאת את סימני הניקוד האופייניים לבניין (למשל - צורת מקור של בניין פיעל תכלול דגש חזק). אולם, לא לכל שורש יש שם פועל בכל בניין (לשורש צ. ל. מ יש שם פועל אחד בבניין פיעל - לצלם, שם פועל שני בבניין התפעל - להצטלם, אך בבניין פועל אין שם פועל, למרות שאפשר להטות בו את השורש הזה).
מקווה שעזרתי!:)
2) בדקדוק, תואר השם או שם תואר הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", modify). דוגמאות לתוארי שם: אדום, יפה, גבוה.
3) שם הפועל (או: צורת המקור) מהווה חלק מנטיית הפועל. שם הפועל הוא מעין צורת יסוד של הפועל. בשפות בהן קיימת צורה זו (בעברית ואנגלית, למשל, היא קיימת אך בערבית לא), זוהי צורה נטולת זמן וגוף. במערכת הבניינים בעברית יש לכל בניין צורת מקור ייחודית לו, הנושאת את סימני הניקוד האופייניים לבניין (למשל - צורת מקור של בניין פיעל תכלול דגש חזק). אולם, לא לכל שורש יש שם פועל בכל בניין (לשורש צ. ל. מ יש שם פועל אחד בבניין פיעל - לצלם, שם פועל שני בבניין התפעל - להצטלם, אך בבניין פועל אין שם פועל, למרות שאפשר להטות בו את השורש הזה).
מקווה שעזרתי!:)
באותו הנושא: