6 תשובות
כי זה פגיעה במוח וזה נורא ממש, המוח אחראי לכל הפעולות שאנחנו עושים ולזיכרון שלנו
וזה מתדרדר במיוחד בגילאים מבוגרים... אבל לא תמיד המצב מדרדר לפעמים זה שיקום ארוך
לרפא את הראש אחרי זעזוע של אירוע מוחי אבל יש כאלה שחוזרים לעצם לאחר שיקום מסויים
אני מכירה אנשים מבוגרים שלאחר אירוע מוחי וגם לאחר שיקום היד או הרגל או כל איבר אחר שלהם לא חזר לתפקוד ויש עוד המון מקרים ויש כאלה גם שיוצאים מזה... זה תלוי
וזה מתדרדר במיוחד בגילאים מבוגרים... אבל לא תמיד המצב מדרדר לפעמים זה שיקום ארוך
לרפא את הראש אחרי זעזוע של אירוע מוחי אבל יש כאלה שחוזרים לעצם לאחר שיקום מסויים
אני מכירה אנשים מבוגרים שלאחר אירוע מוחי וגם לאחר שיקום היד או הרגל או כל איבר אחר שלהם לא חזר לתפקוד ויש עוד המון מקרים ויש כאלה גם שיוצאים מזה... זה תלוי
לא בכל מקרה זה מתדרדר. זה יכול להיעצר ואפילו לא להשפיע - תלוי איפה זה פוגע במוח.
אירוע מוחי זהו מצב בו מתרחשת סתימה או עיכוב בזרימת הדם בנימי המח. הפסקת זרימת הדם כתוצאה בדרך כלל מכריש דם, או מהתפוצצות כלי דם במח גורמת להפסקת תפקוד המח באיזור שנפגע. המח האנושי הוא נושא מחקר מעניין מאוד, אבל לצערינו לא נמצא עדיין דרך לשיקומו של המח.
לכן אחרי אירוע מוחי הרפואה מטפלת בשני ענינים שבידה.
א. מניעת אירוע חוזר (צריך לזכור שיש סיבה לאירוע אם זה כריש דם זה אומר שהוא עדיין מסתובב במערכת הדם ויש צורך ליטול מדללים על מנת לגרום לו להעלם - נטילת מדללי דם תרופה קבועה הניתנת לבני גיל מסויים עקב החשש מכרישי דם - עלולה להגביר את לחץ הדם לחץ דם גבוה גורם לפיצוצים בנימי דם - וזו סיבה שניה לאירוע מוחי כך שצריך להתפלל שהרופאים ידייקו במינונים מה שהוא כמעט בלתי אפשרי כרגע והמצב הוא מאוד מסוכן מרגע האירוע הראשון למשך זמן רב מחשש לאירוע נוסף)
ב- טיפול בפגיעה שקרתה. כאן יש לחלק בין פגיעה ישירה ופגיעה עקיפה. בדרך כלל באנשים מבוגרים המח לא מצליח לאושש את עצמו מהפגיעה הישירה והיא נחשבת כבלתי הפיכה. הפגיעות המשניות יכולות להשתפר ואפילו להעלם על ידי פיזיוטרפיה ועל ידי טיפול תומך, במשך הזמן.
אצל צעירים התהליך העצמי של שיקום המח מצוי יותר, ולכן התאוששותם מאירוע מוחי היא לפעמים פלאית וניסית ולא נשאר סימן בכלל עד כדי אפשרות אפילו לעקוף את הפגיעה הישירה ולהעלים אותה (זה תלוי כמובן בעוצמת הפגיעה הראשונית)
בכל מקרה אירועים מוחיים הם כחלק ממערכת הדם כולה באדם הגורם מספר אחד לתמותת בני אדם בעולם... עדיין והרפואה מנסה להלחם. יש לה הישגים אבל היא רחוקה עדיין מלמנוע את הווצרותם של אירועים מעין אלו ואת הטיפול בהם, במיוחד בגלל השלבים הראשוניים בלבד שנמצא בו מחקר המח והרפואה שלו.
יש המון חומר באינטרנט בנושא אני מצרף קישור אחד מקופת חולים כללית
לכן אחרי אירוע מוחי הרפואה מטפלת בשני ענינים שבידה.
א. מניעת אירוע חוזר (צריך לזכור שיש סיבה לאירוע אם זה כריש דם זה אומר שהוא עדיין מסתובב במערכת הדם ויש צורך ליטול מדללים על מנת לגרום לו להעלם - נטילת מדללי דם תרופה קבועה הניתנת לבני גיל מסויים עקב החשש מכרישי דם - עלולה להגביר את לחץ הדם לחץ דם גבוה גורם לפיצוצים בנימי דם - וזו סיבה שניה לאירוע מוחי כך שצריך להתפלל שהרופאים ידייקו במינונים מה שהוא כמעט בלתי אפשרי כרגע והמצב הוא מאוד מסוכן מרגע האירוע הראשון למשך זמן רב מחשש לאירוע נוסף)
ב- טיפול בפגיעה שקרתה. כאן יש לחלק בין פגיעה ישירה ופגיעה עקיפה. בדרך כלל באנשים מבוגרים המח לא מצליח לאושש את עצמו מהפגיעה הישירה והיא נחשבת כבלתי הפיכה. הפגיעות המשניות יכולות להשתפר ואפילו להעלם על ידי פיזיוטרפיה ועל ידי טיפול תומך, במשך הזמן.
אצל צעירים התהליך העצמי של שיקום המח מצוי יותר, ולכן התאוששותם מאירוע מוחי היא לפעמים פלאית וניסית ולא נשאר סימן בכלל עד כדי אפשרות אפילו לעקוף את הפגיעה הישירה ולהעלים אותה (זה תלוי כמובן בעוצמת הפגיעה הראשונית)
בכל מקרה אירועים מוחיים הם כחלק ממערכת הדם כולה באדם הגורם מספר אחד לתמותת בני אדם בעולם... עדיין והרפואה מנסה להלחם. יש לה הישגים אבל היא רחוקה עדיין מלמנוע את הווצרותם של אירועים מעין אלו ואת הטיפול בהם, במיוחד בגלל השלבים הראשוניים בלבד שנמצא בו מחקר המח והרפואה שלו.
יש המון חומר באינטרנט בנושא אני מצרף קישור אחד מקופת חולים כללית
שואל השאלה:
אבל, מרגע הארוע הראשון, למה זה הולך ומתדרדר?
אבל, מרגע הארוע הראשון, למה זה הולך ומתדרדר?
כי בדרך כלל הסיבה לאירוע היינו הפסקת זרימת הדם מאיזו סיבה לחלקים במח הם קטליזטור מאיץ לפגיעה המוחית שמחמירה ככל שנמשך הזמן שהדם לא זורם ולא מגיע למקומות הרלוונטים.
שואל השאלה:
השאלה שלי, חצי שנה אחרי. למה ממשיכה התדרדרות...
השאלה שלי, חצי שנה אחרי. למה ממשיכה התדרדרות...