אם הייתה לכם את האופציה לפגוש את אלוהים על מה הייתם תובעים אותו או כועסים עליו?

על המצב הכלכלי שנתקעתי בו

על שום דבר. הייתי אומר לו תודה. כתבתי פעם טקסט על מערכת היחסים שלי עם אלוקים וחתמתי במילים האלה, זה הנוסח של מה שהייתי אומר לו:
"אבא, תודה על כך שמעולם לא הפסקת לדרוש ממני, רק בדרך הזאת הצלחתי לגלות שטמונים בי כוחות אדירים שלא ידעתי על קיומם.
אבא, תודה על שהצבת בפניי קשיים. עם הזמן, הבנתי שאתה מאמין בי שאעבור אותם. לא זלזלת בי, אבא, לא מיהרת לקבוע שאצטרך עזרה.
אבא, לא הייתי האדם החזק שכולם מכירים היום, לולא אתה.
תודה".

לא הייתי מפסיק להגיד תודה וזה גם מה שאני עושה עכשיו

הרבה פעמים אני "כועסת" עליו. אם כבר, הייתי אומרת לו: "סליחה על כל הפעמים שכעסתי עליך. סליחה על כל הפעמים שבהן אני שוכחת שכל מה שאתה עושה זה רק לטובתי. עובדה, בסוף אני תמיד מבינה למה קורים לי דברים מסוימים ואני רק מודה על כך שהם קרו."

על התנך

על זה שהוא נתן לי ככה להתרחק ממנו, שהוא לא עוזר לי להתחבר אליו שוב כמו פעם
אני "כועסת" עליו למרות שאני יודעת שאני הבעיה, כי הוא לא יכול לטעות
פשוט אין לי כוח לקבל את זה שאני לא בסדר..

וואו אני אתלונן מלא אבל במקביל גם אודה לו על מלא דברים שהוא עשה בשבילי

השואה