בנים, הייתם נרתעים לצאת עם מישהי שיש לה או היו לה הפרעות אכילה (אנורקסיה ובולמיה )? זה חשוב לי לדעת

שואל השאלה:
איזה סיבה יכולה להפריע לך? כאילו תן לי דוגמא מתי זה מפריע שזה נובע ממה?

בתור אחת עם הפרעות אכילה, אם הייתי גבר הייתי פוסלת את אותה בחורה. לא משנה כמה אני אוהבת אותה.
הפרעות אכילה זה בעיה נפשית, שצריך לטפל בה, זה דימוי עצמי נמוך, שנאה עצמית, אולי בעיות גופניות (תלוי עד כמה ההפרעה מתקדמת)
זה לא דבר נורמלי שצריך להיות.
בגלל שאני מכירה את זה מקרוב, אני בטוחה במאת האחוזים שאף גבר *נורמטיבי* לא ירצה לצאת עם בחורה שלא אוהבת את עצמה ופוגעת בעצמה (כן, הפרעות אכילה זה בדיוק כמו פגיעה עצמית)
אם אתה אוהב מישהו, אתה תרצה לראות אותו אוהב את עצמו, אתה לא תרצה לראות אותו שונא את עצמו..
אם יש לך בעיות אכילה אז תטפלי בזה, זה לא צחוק
אם היו לך ואת עברת שיקום ואת מרגישה טוב, אוהבת את עצמך ושלמה עם עצמך אז אני לא חושבת שיש סיבה שמישהו לא ירצה לצאת איתך. אני בטוחה שאת יותר מיפה, ואני מקווה שאת רואה את זה.

לי היו הפרעות אכילה
אז בסדר היה לי זה לא בעיה לתמיד אפשר לטפל בזה וזה עובר (אם מטפלים כמו שצריך).
אז מה בגלל זה לא מגיע לי לחיות כרגיל ולצאת עם מי שבא לי?
אז היה לי הפרעות אכילה נכון ונכון שמידי פעם עדיין חושבים על זה אז מה, לא מגיע לי אהבה?
לכולם יש רגעי חולשה וכול אחד יש בעיה שאיתה הוא צריך להתמודד במהלך חייו אז בגלל הבעיות שלו אני אפסול אותו?
אני אעזור לו ועד כמה שזה זה יהיה שווה את זה כי אם אני אוהבת אותו באמת
וזאת תהייה אהבה אמיתית בלי מסכות ובלי כלום.
בלי המסכה הזאת של הביטחון עצמי -לכולם יש רגעים של חוסר ביטחון זה לא בושה.
אז אם יש מישהו שאני אוהבת אותו והוא אותי והחלטתי להיפתח בפניו ולספר לו, עם כמה שקשה להיזכר בזה, על העבר האנורקסי שלי אז הוא יעזוב אותי כי לא נראה לו? כי בא לו מישהי עם ביטחון עצמי? כי אם אז הוא לא שווה אותי
לכול מי שהיה/יש בולמיה, אנורקסיה או כול הפרעת אכילה אחרת עדיין מגיע לכם הטוב ביותר, אף פעם אל תנמיכו את עצמכם כי זה קרה וזה בעבר ונגמר.
אל תשאלו שאלות של מי יקח אותי? מי ירצה אותי? לגלות על האנורקסיה? כי זה לא בושה וזה לא חלק מכם.
אז תסתכלו על כול הדברים שיש בכם ולא סתם על העבר הקשה הזה




מי שרוצה מוזמן/ת להתייעץ איתי על זה אשמח לעזור