11 תשובות
אם זה חבר שלי אז הייתי אומרת לו לא ללכת
ואם זה קראש אז שילך אני לא מחליטה עליו והוא לא יקשיב לי
הייתי משתגעת
וחופרת לחברות שלי ומתה מקנאה.
הייתי מתבאסת אם זה היה הקראש שלי
אם זה היה החבר שלי הייתי אמנם דואגת אבל לא הרבה, אני בוטחת בו אחרי הכל
אם זה חבר - לא מתקבל.. אם זה קראש אין לי מה לעשות בנידון.
לא הייתי מרשה לו. ואם זה היה הקראש שלי.. מתעצבנת אבל עדיין.. זה לא בשליטתי ולא זכותי לומר לו לא ללכת
אם זה החבר אז לא הייתי נותנת לו ללכת ואם זה הראש אז אין לי מה לעשות
זה תלוי עד כמה אני סומכת עליו אבל הייתי נפגעת קצת
ואם זה רק הקראש והוא לא מחויב ליחסים מונוגמיים איתי אז שיעשה מה שבא לו העיקר שהוא מאושר
במידה וזה חבר שלי.. הייתי אומרת לו לא ללכת.
ולפני שכל החמודות יחליטו לצאת עלי בגלל ש"הוא לא הרכוש שלי!"
אז סליחה, אבל אני מאוד קנאית.
וכמו שאני הייתי מכבדת בקשות שלו מהסוג הזה, מן הסתם שהוא צריך לכבד גם אותי.

ובמידה והוא לא היה מקשיב לי פשוט הייתי נפרדת ממנו, כי זה פשוט אומר שהוא לא אוהב אותי מספיק בשביל לכבד את הבקשות שלי.
נדבקת לו לרגל עד שהוא יכנע וישאר
אנונימית
לא הייתי נותנת לו ללכת לשם כי הוא משתכר עם בנות וזה... אבל אם הוא משתכר רק עם חברים שלו וזה בשביל הכיף אין לי בעיה
הולכת איתו.