למי שיש ווידוי שיגיד אני אוומרת את שלי יצאתי מארון לפני שנה. וזה היה הדבר הכי טוב אבר מה שלכם?

אין לי ממש על מה להתוודות.
אבל אני כבר בן 20 ועד היום הייתה לי רק אקסית אחת.
אבל קשר ארוך של 3 שנים.

שיקרתי לתיירת בת 23 שאני בן 18 כדי שתשכב איתי..

אני ארשום מאנונימי למרות שזה לא אופייני לי
אני חסרת ביטחון ממש שמדובר בלהכיר אנשים חדשים ולעשות דברים ולעלות דברים לרשת כי אני מפחדת שישפטו אותי

אנונימית הפחד שישפטו אותך זאת אומרת הפחד מדעות של אחרים שנקרא אלודוקסופוביה זאת סוג של מחלה פסיכולוגית נפוצה בדור של היום 45 מכלל בני הנוער בעולם סובלים ממנה זה לא משהו לא שגרתי

לא קוראים לי ליידיבאג (:
ובסדרה הכל זה אפקטים

טוב לדעת.. :):

אני לא בתולה מגיל 12..
(מצטערת על זה ממש אבל!)

שכבתי עם חבר שלי.

להיות הטרוסקסואל היה מקל גם עלי..

הפעם הראשונה שלי היתה בגיל 12 לא מרצון עם דוד שלי, כמה ימים אחרי זה יצאתי מהארון כלסבית.. ולפני חצי שנה יצאתי מהארון כטרנסג'נדר (ידעתי על זה מגיל 9 ולקח לי 10 שנים לקבל את זה)

שאני לא הבן אדם המאושר והקופצני והתמים שאנשים חושבים שאני
סיפרתי לילד אחד לפני כמה ימים, הכרנו גם לפני ומשום מה סיפרנו אחד לשני ת הסודות הכי כמוסים שלנו אחד לשני
אז סיפרתי לו את כול דברים שעשיתי: עישון, שתית שתיה חריפה, עוד עישון, גנבות מחנויות (גם בגדים)
פגיעה עצמית וכמה שזה מקל, את ההתאהבות במישהי (חברה משותפת) ורק אחרי שהבנתי שאני לסבית הבנתי שזה היה קראש (לא משנה שנישקתי אותה לפני חצי שנה משום מה, רק עכשיו הבנתי-,-)
כאילו זו היתה שנה דפוקה
את הכול שמתי מאחורי אבל היה טוב לפרוק כאילו ממש טוב ומאז אני מרגישה הרבה יותר טוב
ממליצה לכולם לעשות את הווידוי פריקה הזה

אין לי ממש חח.
אולי שעשיתי כאן סקסטינג עוד לפני שנתיים ורק עכשיו לא מתבייש בזה

אני מלאה וכל פעם שמציאים לי ללכת לחדר כושר זה מעצבן אותי כי אני מרגישה לא בנוח בגלל הגוף שלי ובגלל שאנלא כמו כל הכוסיות שבאות להאמן ואני מרגישה מוזרה ולא קשורה וגם המאמנים, רובם נורא סנובים
והייתי ובאמת שאי אפשר להתעלם מזה

אין לי אף אחד בעולם הזה שבאמת יכול לגרום לי להרגיש לא לבד חוץ מחבר שלי, כי החברות כבר מזמן לא רוצות אותי איתן

אנונימית - את לא צריכה לשים לב אליהם
יש סיכוי שהם סנובים, יש סיכוי שלא
אולי את מרגישה ככה כי זה נושא רגיש
לכולם יש אחד כזה וזה בסדר, אם את אוהבת את עצמך אל תקשיבי להם
אם זה מפריע לך ואת צריכה באמת להוריד במשקל משיקולים בריאותיים את צריכה להתגבר על הנקודה הכואבת וללכת
את יכולה גם להתאמן בבית אבל זו כבר בחירה שלך
אם את תתגברי על הסטירה ותעשי את מה שצריך להיעשות בלי לפזול לצדדים כול הכבוד לך
מדי פעם צריך לבלוע את הגלולה המרה אבל אין מה לעשות, אלו החיים וככה לומדים ונהיים חזקים יותר
בהצלחה:)3>!

אני מרגישה שלא עשיתי כלום בזכות עצמי
אני עצלנית מדי כדי להצליח בדברים שאני פחות טובה בהם
כל ההצלחות שלי הן בדברים שנולדתי טובה בהם
ואני שונאת את עצמי על זה.

שכבתי עם חבר שלי
הוא הבנאדם היחיד שאני יכולה לסמוך עליו ואני לא מצטערת על ז

אני כל יום חושבת איך לגרום לילדה מהכיתה שלי שאני שונאת לקנא בי ממש

ולפני גל המינוסים - זה הרע במיעוטו, יש דברים נוראיים יותר שאחרים עושים -_-
והיא עושה לי דברים רעים במציאות אז שוש

אני בעד דווקא זאת שמעליי, כנראה מגיע לה

אם ככבר זה לאמא שלי שאני אומרת שאני הולכת לישון אצל חברה אבל בעצם יוצאת אם אותה חברה ועוד 6 בנים קבוע.
הם גדולים ממני בשנה
(לחברה שלי יש חבר ואלה חברים שלו)

אני לפעמים גונב מאמא שלי בגדים ואיפור... ואני סטרייט

לזה שגונב בגדים מאמ שלו -
זה אל משנה שאתה סטרייט
אתה יכול סתם להתנסות ואולי אתה בעצם אישה (טרנסג'נדרים)
המיניות ממש לא משנה בנושא הזה
אבל אל משנה מה תעשה את מה שעושה אותך שמח :)
תהנה:)

ידיד טוב שלי וחברה לא יודעים את ה"סוד הכמוס שלי" - אני מתעבת את עצמי ואני סובלת מדימוי עצמי נמוך, יש לי מחשבות לעשות משהו. שאני בדיכאון כבר תקופה.

אני גיי
לא סתם גיי
גיי גאה

ווידוי? גיליתי שגם לי יש רגשות אפילו שאני לא רוצה (?)
זתומרת שכנראה אותם הדברים שהפגנתי רגשות אליהם חשובים לי אבל בסוף נפגעתי מזה.

שלמרות שאני ואבא שלי ניתקנו קשר אני מתגעגעת..
כולם חושבים שאשכרה הלב שלי עשוי מבטון

אני גיי. (בארון)
פעם אני ממש הייתי מצטער על זה והייתי שונא את העובדה שאני כזה, אבל עכשיו יותר טוב (:

אני ביסקסואלית, ואני מעשנת כבר יותר מחצי שנה..

כולם חושבים שהם יכולים לצחוק עלי, בגלל שהלב שלי הפך לאבן בשש השנים האחרונות (בריונות), לא משנה אם זה פה או אם זה במציאות, אבל זה פוגע ואני יכולה למצוא את עצמי בוכה כל היום בגלל זה.
#גםבסטיפסישביריונים.
אה כן,
וגם זה שאנשים לא מבינים שאני לא בחברים לעט בשביל לבקש שישלחו לי הודעות, אלא אם כן אני ממש צריכה לפרוק, אני שם בשביל לפרוק מעצמי דברים שאני לא יכולה במקומות אחרים.

אני חרא בן אדם
יש לי פתיל קצר ולמרות שאני משתדלת להיות נחמדה, אני עצבנית כל הזמן

אני חותכת
יש לי דיכאון קליני
אני לא הילדה השמחה הזאת שכולם חושבים
אני סוגשל אימו
אני בוכה כל יום
אני שונאת את עצמי כל כך
אני שרה
אני כותבת
ו.. אממ..
אני מאלפת כלבים (?)xd

אני ביסקסואלית (אני כותבת את זה הרבה באתר אבל אכתוב שוב בכל זאת!)
ואני חסרת ביטחון
ואני שונאת את הגוף שלי
אני חושבת שאני שמנה ומכוערת וגירפה
הורידו לי מלא את הביטחון
כלפי חוץ אני נראית בן אדם מאושר ושמח כל הזמן אבל כלפי פנים אני שונאת את עצמי: (

גם יצאתי מהארון וגם את צוחקת עלי...
זה מאוד מעליב
צריכים לעשות משהו עם הבריונים של סטיפס

גם אני יצאתי מהארון לפני שנה! ועכשיו הכל יותר טוב, זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים.

אני שונאת את זה שההורים שלי חושבים שאני בת 8, שחברים שלי תופסים ממני סתם סתומה שאומרת רק חיים שלי.. אף אחד לא לוקח אותי ברצינות ומבין שיש לי שכל ובגרות מעבר לצחוקים שאני משדרת

כל החברים והידידות שלי חושבים שאני ילד טוב ותמים, אבל אני ההפך הם חושבים שאני לא מאונן או לא רואה פורנו. והם תמיד אומרים לי "נו תתחיל להסתכל כבר על התחת של זאתי, תשטוף את העיניים לא יזיק".

עוד לא התחלתי להכין את השיעורים לחופש.. ואני א-מיני בערך וג'נדרקוויר

אני חותכת

אני ביסקסואלית בהכחשה.
כשהייתי ביסודי מלא שנים הייתי עושה דברים מיניים עם החברה הכי טובה שלי. אחרי היסודי הפסקנו ואף פעם לא דיברנו על זה.
אני משחקת אותה ואומרת שהחלום שלי זה לעבוד במחשבים ודברים כאלה שבעצם החלום שלי תמיד היה להיות שחקנית.. אבל זה בחיים לא יצא לפועל.

רוב הזמן אני מרגישה בנאדם דוחה וכפוי טובה... המשפחה שלי כל כך דואגת לי ואני מתנהגת כמו זבל.
בקושי יש לי אנשים לדבר איתם בבית ספר ואנשים צוחקים עלי... יש 2 ילדים בכיתה שצוחקים עלי סתם ככה מול כל הכיתה ובקבוצה של הכיתה... אומרים לי שאני מסריחה ושיש לי כתמי זיעה בבית שחי ובגב (well, מצטערת שרצתי לבית ספר בבוקר 20 דקות כדי לא לאחר לשיעור בזמן שאתה נסעת לך בססבה באוטו של ההורים שלך), אומרים לי שאני כלבה ו"איפה הרצועה?" כשאני לובשת צ'וקרים ובקיצור הם גורמים לציונים ולביטחון העצמי שלי ליפול והמורות כל הזמן שואלות מה קורה לי ואני מעמידה פנים שאני בסדר ושהכל טוב אז הם חושבים שאני מזלזלת בלימודים למרות שאני פשוט לא מסוגלת לסבול את הכיתה הזאת.
להורים אני גם משקרת שהכל נפלא ופורח למרות שהכל חרא:/ וגם ככה הם היו חושבים שאני סתם מתלוננת ושהכל בראש שלי.
ולפעמים אני חוטפת התקפי עצבים ואני מחטיפה מכות לקירות או לעצמי (נשמע כל כך דפוק) ולפעמים שורטת את עצמי מרוב עצבים (זה לא קורה בתדירות גבוהה אבל כשזה קורה זה כל כך גרוע) והמשפחה שלי מתייחסת לזה כ"אע עוד שיגעונות של הפסיכופטית הקטנה הזאת".
ואני כל כך חלשה ועלובה ומכוערת וכמו ששמתם לב לפעמים אני ממש שונאת את עצמי.


הממ. זהו בערך.

שאני נוגע לאחותי בתחתונים ומשתמש לה בקרמים ואני לא הומו או משהו ואני מצטער על זה

אני אולי נראת חמודה כזאת עם שיער אדום וחייכנית וצוחקת ונהנהת והאינסטגרם מפוץ בתמונות עם חיוך וסרטונים מצחיקים אבל זה ממש לא ככה, אני מראה לכולם משהו שאני לא כדי שלא יחשבו דברים, שלא יחשבו עוד פריקית שחותכת, עוד ילדה שמחפשת צומי ובגלל זה תמיד עצובה.. כל הזמן ילדים באים אליי להתייעץ או לבקש טובה אבל אף אחד לא חשב על לשאול למה את לא שואלת אותנו או מתייעצת.. למה את אף פעם לא מספרת לנו כלום.. לפעמים ממש בא לי לספר אבל אף אחד לא רוצה לשמוע, גם התלבשתי בשחור וצבעתי את השיער לשחור ושמתי צלליות שחורות ואודם שחור ועדיין אף אחד לא התייחס כאילו מה חברה שלכם כולה בשחור אולי לשאול אם קרה משהו? כשמישהו שכל הזמן התלבש צבעוני ופתאום בא כולו שחור זה אומר שקרה משהו לא? זה לא עניין לאף אחד כי הם קיבלו מה שהם רוצה אז מה אכפת להם מאחרים?.
אני לא יודעת אם זה ווידוי או משהו אחר אבל זה היה ממש כיף לפרוק

אני לא מסוגלת להיפתח בפני אנשים.
יש לי מן "מחסום" כזה שלא נותן לי לדבר אני ביישנית ברמות

בהמה טיבטית- קודם כל אם הכינוי הזה מתייחס אז תשני אותו ל"מלכה וfuck everonee". או, משהו כזה. הבנת את הכוונה.
את מלכה, אין לך מה להתייחס לבריונים משועממים. רוב הסיכויים שהחיים שלהם לא טובים, לכן הם יורדים עליך. זה לא סתם אמירות. ממה שחוויתי בחיים שלי, רוב הפעמים זה ככה. כמובן שיש גם את המשוגעים אבל זה משהו אחר. הם לא יצליחו בחיים, את כן.
תמשיכי ללמוד. תתחילי לחייך. החיים אמנם לא ככ יפים, אבל תמיד יש גרוע יותר. ואת יודעת, אני לא אהיה מהאלה החיוביות שאומרות שקט את בטח מהממת, את מושלמת, בלה בלה בלה. לא. את היחידה שיודעת איך את נראת. אולי את באמת מכוערת. אני בטח שלא יודעת. את תמצאי את התשובה לשאלה הזאת בעתיד. אולי כשהבן או בת זוג שלך יחמיאו לך בפעם ה14, ויגידו לך כמה שאת יפה. או אולי כשתתחתני וכולם יחייכו ויסתנוורו מהיופי שלך. אולי אז תביני.

החיים עוד יחייכו אלייך. החיים הם חרא. אבל את רק בהתחלה שלהם.
תמשיכי להאמין. אל תאבדי תקווה. אני כרגע עוברת חרא תקופה. כל יום אני תוהה למה אני ממשיכה את זה. ובכל זאת אני ממשיכה את זה. יש לי תקווה שדברים ישתפרו. וצריכה להיות גם לך.
תדעי שלא אכפת לי מה כולם אומרים, לי את חשובה, ולמשפחה שלך את חשובה גם אם הם לא מראים את זה הרבה.
שימי זין על המפגרים שמעליבים אותך בבית ספר. את יכולה גם להגיד ליועצת/מורה.

אאה וכתבתי כבר כאן אבל
אני כותבת בסתר.
סיפורים, שירים, חיבורים, כל מה שעולה לי.
הדחקתי את התחביב הזה מכל מיני סיבות אבל אני עדיין כזאת.

זה האנונימי שגונב בגדים מאמא שלו..
אני לא מרגיש כמו אישה בכלל. אני גבר ואין לי שום בעיה עם זה. פשוט יש ימים שאני קם בבוקר ואני שואל את עצמי למה לא נולדתי אישה/אנדרוגיני.. מה אני עושה עם זה

אני אכתוב מאנונימי כי זה פשוט הדבר הכי מפגר בעולם אבל אני מרגישה עם זה לא נעים אז כשהייתי בגן טרום חובה גנבתי לילדה אחת טבעת, זה ממש טיפשי אבל אני כבר בת 15 ועדיין מרגישה מגעיל כשאני חושבת על זה

אני זוכרת שבגיל 9 ההורים לא היו קונים לי אף ממתק אז הייתי נכנסת לסופר ליד הבית ויום יום לפני הלימודים הייתי גונבת לפחות עשרה חבילות קליק ככה במשך חודשים ואף אחד לא היה יודע עד שחברה שלי תפסה אותי ולא ידעתי מה לעשות ואז הבנתי שאני חייבת להפסיק עם זה ונישבעתי לאלוהים שזאת תהיה הפעם האחרונה בחיים שלי שאני עושה את הדבר המגעיל הזאת שנקרא לגנוב!

שאני בת 18 ואני פוחדת ממין ומסקס והיה לי חבר וכן עשינו דברים ביחד אבל לא כל כך נהינתי.. אני לא מרגישה משיכה מינית. לפעמים אני חושבת שאני א מינית. ואני באמת רוצה לעשות את זה וליהנות מזה כמו הרוב. ואני פוחדת שאף בחור לא ירצה אותי כי אני לא מסוגלת לשכב. אני מקווה שיום אחד אני אתגבר על זה, או שאני פשוט אכיר מישהו שיתחשב בי ובצרכים שלי ויאהב אותי בלי קשר לסקס.

אני ביסקסואל אבל לא יכול להגיד את זה לאף אחד כי המשפחה שלי והסביבה שאני חי בה לא כל כך מקבלים את זה.

אני אכלתי את העוגיות אמא... מצטער: (

הייתי חותך בעבר
אני מתבייש רק לחשוב על זה

אני שנוגע לאחותי בתחתונים ובקרמים וזה משהו שמאוד מפריע לי וכאילו יושב לי על הלב ולפעמים בא לי פשוט לספר לה כי אני מרגיש קשה וכמו גנב כזה אבל זה משהו שאני בחיים לא יספר אבל אמרתי פה

התחזתי לבן ושיחקתי את עצמי "מאוהבת" בחברה שלי והיא התאהבה בו גם ואני בכלל בת וסטרייטית

אין לי חזה ואני מתביישת בזה..

לאנונימית שהגיבה לי- תודה את לא מאמינה כמה זה שיפר לי את המצב רוח כשקראתי את זה:)
והכינוי לא קשור לדימוי עצמי נמוך.. יש סיפור ארוך ודי מצחיק מאחוריו.
טוב שיש אנשים כמוך בסטיפס:)