תשובה אחת
המלך אחאב נשא את איזבל, בתו של מלך צידון,
אחאב מציע לנבות הצעה הוגנת ביותר: כרם אחר, טוב יותר מכרמו של נבות, או לחילופין מחיר מלא עבור הכרם. נבות מסרב להצעה בנימוק כי הכרם הוא נחלת אבותיו, הוא אינו רשאי להוציא את הכרם מידי משפחתו, אחאב מאוכזב מאוד, מספר לאיזבל על השיחה עם נבות, משמיט אחאב את הנימוק שנתן לנבות. הרי מלך מזרחי אינו צריך לנמק מאומה לנתיניו. המלך הוא החוק, והוא עומד מעל לחוק. אחאב מסתיר את העובדה כי הציע לנבות כרם טוב יותר. אחאב מחליף את סדר ההצעות. איזבל מבינה אולי מה זה כסף, אבל אינה יכולה להבין את חשיבותו של הכרם מתשובתו של נבות משמיט אחאב שני עניינים: הוא לא מזכיר כי נבות מסרב לעסקה בגלל חוקי התורה, והוא משמיט גם את עניין "נחלת האבות" - שני עניינים שאין למלכה הנוכרייה מושג בהם ואינה מחשיבה אותם כלל,. הוא מציג את סירובו של נבות כהתעקשות מטופשת.
היא מלגלגת עליו, ורוקמת מזימה, שני עדי שקר נגד נבות, כשהיא נחושה להרגו ולרשת את כרמו לטובת אחאב.
הם מעידים שנבות - (" בירך" בעצם ההיפך) את השמיים, חלילה. וככזה הוא בן מות ולכון המלך יורש את רכושו.
אליהו הנביא נשלח על ידי ה' ל"כרם נבות" (ה' אינו מכיר בבעלותו של אחאב על הכרם), לומר את משפט המחץ "הרצחת וגם ירשת"? הנביא מנבא לאחאב ולאיזבל עונש של מידה כנגד מידה: במקום שליקקו הכלבים את דם נבות הם יעשו זאת גם לאחאב. אליהו גם מנבא לאחאב כי מלוכתו תילקח ממנו, ומצאצאיו אחריו. לאיזבל מנבא אליהו מוות משפיל: הכלבים יאכלו את בשרה על חומות העיר יזרעאל. לשמע הנבואה, אחאב חוזר בתשובה. הוא מתאבל, לובש שק וצם. ה' מקבל את תשובתו של אחאב, וקובע כי העונש על אחאב וביתו יגיע רק בימי אחזיה, בנו של אחאב
וכך אכן קורה. אלא שאיזבל "זוכה" לסוף כפי שניבא לה אליהו.
אחאב מציע לנבות הצעה הוגנת ביותר: כרם אחר, טוב יותר מכרמו של נבות, או לחילופין מחיר מלא עבור הכרם. נבות מסרב להצעה בנימוק כי הכרם הוא נחלת אבותיו, הוא אינו רשאי להוציא את הכרם מידי משפחתו, אחאב מאוכזב מאוד, מספר לאיזבל על השיחה עם נבות, משמיט אחאב את הנימוק שנתן לנבות. הרי מלך מזרחי אינו צריך לנמק מאומה לנתיניו. המלך הוא החוק, והוא עומד מעל לחוק. אחאב מסתיר את העובדה כי הציע לנבות כרם טוב יותר. אחאב מחליף את סדר ההצעות. איזבל מבינה אולי מה זה כסף, אבל אינה יכולה להבין את חשיבותו של הכרם מתשובתו של נבות משמיט אחאב שני עניינים: הוא לא מזכיר כי נבות מסרב לעסקה בגלל חוקי התורה, והוא משמיט גם את עניין "נחלת האבות" - שני עניינים שאין למלכה הנוכרייה מושג בהם ואינה מחשיבה אותם כלל,. הוא מציג את סירובו של נבות כהתעקשות מטופשת.
היא מלגלגת עליו, ורוקמת מזימה, שני עדי שקר נגד נבות, כשהיא נחושה להרגו ולרשת את כרמו לטובת אחאב.
הם מעידים שנבות - (" בירך" בעצם ההיפך) את השמיים, חלילה. וככזה הוא בן מות ולכון המלך יורש את רכושו.
אליהו הנביא נשלח על ידי ה' ל"כרם נבות" (ה' אינו מכיר בבעלותו של אחאב על הכרם), לומר את משפט המחץ "הרצחת וגם ירשת"? הנביא מנבא לאחאב ולאיזבל עונש של מידה כנגד מידה: במקום שליקקו הכלבים את דם נבות הם יעשו זאת גם לאחאב. אליהו גם מנבא לאחאב כי מלוכתו תילקח ממנו, ומצאצאיו אחריו. לאיזבל מנבא אליהו מוות משפיל: הכלבים יאכלו את בשרה על חומות העיר יזרעאל. לשמע הנבואה, אחאב חוזר בתשובה. הוא מתאבל, לובש שק וצם. ה' מקבל את תשובתו של אחאב, וקובע כי העונש על אחאב וביתו יגיע רק בימי אחזיה, בנו של אחאב
וכך אכן קורה. אלא שאיזבל "זוכה" לסוף כפי שניבא לה אליהו.